פורום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה בקרב ילדים

אם לא נתחו את בלוטת התריס - אין קשר לכך יש לאזן את בלוטת התריס לפני ניתוח

אם לקחו לך את הבדיקה לפני 10 בבוקר אם את פוחדת מזריקה אם לא לקחו לך את הבדיקה אחרי מנוחה ערכה של הבדיקה מוגבל ואין עדיין סיבה לדאוג גלולות יכולות להעלות את רמת הפרולקטין קראי על פרולקטין באתר-www.gdila.co.il

ברמות אלה מחפשים גידול בבלוטת יותרת המוח. אם מוצאים גידול כזה הטיפול הוא תרופתי התרופות גורמות להתכווצות הגידול ולעיתים קרובות להעלמותו.

שחלות פולי (מרובה) ציסטיות (שלפוחיות) המונח אומר שרואים באולטראסאונד או בכל דרך אחרת הרבה שלפוחיות בשחלות במצב האופיני רמות ה- LH גבוהות מאד ביחס ל- FSH אם אין תמונה אופינית יש צורך להעריך את המצב על ידי הסתכלות על כל בדיקות המעבדה ובדיקה גופנית כדי להבין את המצב.

ההחלטה היא בכל מקרה לגופו עד כמה לתת טיפול כדי לא לפגוע בעובר נותנים טיפול, אך במינונים נמוכים מהרגיל תוך מעקב אחר האם. הטיפול כך שהאם נשארת ברמה מסוימת של פעילות יתר. כך שמצד אחד המינון הוא לא גבוה כדי לא לעכב את בלוטת התריס של העובר ומצד שני לא להשאיר את האם בפעילות יתר קשה.

הסיכוי שנושא זה יעלה בשיחה עם הרופא הוא קטן מאד אם המטופל אינו מזכיר שיש בעיה. הדבר צריך לעלות בשיחה ביניכם לפני הליכה לרופא הסיכוי שבעית בלוטת התריס עצמה גורמת לכך ישירות פחות סביר. יתכן שתשישות כללית מהמחלה גורמת לכך או סיבה אחרת.

הסיבות מרובות מאד. בלי נתונים מינימליים אין יכולת לענות לך- קראי מאמרים על הנושא באתר: www.gdila.co.il

לאחר גידולי בלוטת התריס ניתן לחיות שנים רבות. רק רופא המכיר את כל הנתונים שלך מקרוב יוכל לענות לך באופן עניני בקשר אליך שנה טובה

תופעת הלוואי הנפוצה היחידה היא נטיה לעליה במשקל קשה לי לנחש מה יהיה

בדרך כלל אין כל תופעות לוואי.לא ראיתי אף פעם תופעה כפי שתארת. אבל יש לראות אם אותה תופעה חוזרת אחרי כל זריקה

שנה טובה

פרולקטין עולה במצבי לחץ ולעיתים גם קורטיזול- היתר לא קרא על פרולקטין באתר www.gdila.co.il שנה טובה

אין לזה שום משמעות מיוחדת לכל האמור המבנה הגרגירי נראה לעיתים בדלקת של הבלוטה (השימוטו) נא לקרוא באתר:www.gdila.co.il

אין קשר בין הגדלת הבלוטה לתחושות באותו צד של הגוף פרט לצוואר יש צורך לגשת לאנדוקרינולוג שיבצע בדיקות למצוא מדוע הבלוטה מוגדלת בצד אחד דווקא לפני שחושבים איך לטפל- צריך לדעת מה זה. האם זה גידול למשל?

יתכן ויש לך יתר פעילות של הבלוטה. גשי לאנדוקרינולוג לברור

למה נלקחה בדיקה זו? לאחר שאקבל הסבר, גם אני אוכל להסביר

צהבת ממושכת עד גיל 8 שבועות דורשת ברור. הסיבות יכולות להיות בכוונים שונים הכוללים בעיה בטיפול הזוף בבילירובין-חומרהפרוק מההמוגלובין שבכדוריות בדם חזרה על תפקוד בלוטת התריס קשר להנקה-אם הוא יונק בעיה בהורמון גדילה רופא מומחה לרפואת ילדים צריך לתת לך סיבה בהקדם אם לא נתנו לך סיבה - חפשי במקום אחר

ליעל באתר רפואת ילדים של דר ירדני נתת יותר פרטים על הבן. עלייך להבין שככל שנותנים יותר פרטים התשובה יותר ממוקדת וחלק מהאפשרויות נשללות זו הסיבה שהאינטרנט אינו יכול להחליף רופא הבודק את הילד ורואה את כל הבדיקות על כל פנים- צהבת של 4 חודשים דורשת התיחסות זה לא רגיל רק אם הרופא משוכנע בסיבה אפשר להפסיק את הברור.

הבדיקות שלקחת עדיין אינן אומרות דבר ובודאי שאינן מדאיגות. זה לא הברור שעושים לבעיה זו קראי מאמרים באתר www.gdila.co.il

ערך TSH של 5.08 אינו חריג מהנורמה

יתכן שמדובר במחלת השימוטו קראי באתר:www.gdila.co.il

בדרך כלל לא

בדרך כלל עם ההחלמה הכל חוזר לנורמה סבלנות ושנה טובה

פני לאנדוקרינולוג לברור

כמראה שיש לך מחלת השימוטו. תת פעילות של בלוטת התריס יכולה להפריע להכנס להריון וגם לפגוע בעובר. על כן בהריון יש צורך במעקב מסודר ואיזון פעילות הבלוטה קראי מאמר על השימוטו באתר: www.gdila.co.il

מטרת האולטראסאונד היתה למצוא אם יש גידול בבלוטת התריס, ודברים מדאיגים אחרים אבל לא נמצא כל דבר מדאיג. נמצאו גבשושיות הנראות בדרך כלל בדלקת של בלוטת התריס אבל האולטראסאונד אינו בודק הכל ויחד עם כל הבדיקות האחרות תתקבל תמונת מצב מלאה

קימות אפשרויות רבות. האפשרות השכיחה ביותר היא חרדה ולא מחלה גופנית. אבל צריך לפנות לרופא פנימי שיבדוק אותך ולפי הסמנים הנוספים בבדיקה ידע לתכנן את הברור

לא ידועות לי שום דרכים אלטרנטיביות. בהריון עם התקדמותו יתכנו שינויים באיזון. בהמשך ההריון משתדלים לא לאזן לגמרי ולהשאיר את האם בכוון פעילות יתר כדי למנוע מינון יתר של PTU העלול לעכב את בלוטת התריס של העובר

זו לא המומחיות שלי אלא של אאג אבל אם אין כל תופעה אחרת בשינה, יתכן והיא נובעת משינה בפה פתוח ויציאת הרוק. אם זו כמות רוק מרובה צריך להתיעץ עם נוירולוג ועם אאג

לפנות לרופא

הסברתי לך כבר באתר אחר- יותר הסברים לא תוכל לקבל. פנה לרופא שיסביר לך מקרוב עם תשובות כל הבדיקות שבצעת על תופעות הלוואי ועל הורמון גדילה תוכל לקרוא באתר : www.gdila.co.il

לא סביר לי שום פתרון שאתה מציע. יש צורך לבדוק את רמת הטסטוסטרון ביום בו אתה אמור לקבל את הזריקה הבאה (לפני הזריקה כמובן) . תוכל אז בקלות לדעת אם רמת ההורמון מספקת או לא. לאחר מכן יש פתרונות שונים קרא מאמר על טיפול חליפי באתר: www.gdila.co.il

אינני מכיר את כל הנתונים שלך. טלפני לרופא כבר היום או מחר בבוקר. הוא צריך להיות מסוגל לתת לך תשובה בטלפון. לא סביר לי להיות במתח שבוע ולחכות לתשובה. לא סביר לתת טיפול רפואי דרך האינטרנט למי שלא מכירים. מסוכן לשני הצדדים

מומלץ לפנות לבדיקת רופא כעת. אם כי הסיכוי לבעיה הורמונלית קטן -אך לא ניתן לשלול.

מחלה זו אינה מדבקת מיותר לבדוק לתינוק בדרך שהרופא שלך הציע יעברו כחודשיים עד שתדעו מה קורה אינני יודע איך הרופא יכול לנחש זאת הדרך לדעת זאת בקלות היא בדיקת קליטת טכנציום ע"י הבלוטה. סיכוי יותר גדול שיש לו דלקת מסוג השימוטו , אבל בלי הבדיקה שהצעתי לא ניתן לענות בבטחון קראי את המאמר על השימוטו באתר: www.gdila.co.il

האם בצעו לך MRI של המוח? האם נבדקת אצל רופא עיניים- קרקעית עיניים? גשי בהקדם לרופא עיניים ולאנדוקרינולוג שלך

קרוב לוודאי שמדובר בהפרשת יתר של הורמון גדילה מגידול קטן בתוך יותרת המוח והמחלה נקראת אקרומגליה= אקרו= קצוות, מגליה=הגדלה. כי למדו שכפות הידיים והרגליים גדלות ומתעבות. ניתן לתת טיפול תרופתי שיכול להקטין את הגידול ובמקרים מסויימים לבצע ניתוח דרך האף שזה יחסית די קל מידע נוסף יגיע בהקדם

Acromegaly is a hormonal disorder that results when the pituitary gland produces excess growth hormone (GH). It most commonly affects middle-aged adults and can result in serious illness and premature death. Once recognized, acromegaly is treatable in most patients, but because of its slow and often insidious onset, it frequently is not diagnosed correctly. The name acromegaly comes from the Greek words for "extremities" and "enlargement" and reflects one of its most common symptoms, the abnormal growth of the hands and feet. Soft tissue swelling of the hands and feet is often an early feature, with patients noticing a change in ring or shoe size. Gradually, bony changes alter the patient's facial features: the brow and lower jaw protrude, the nasal bone enlarges, and spacing of the teeth increases. Overgrowth of bone and cartilage often leads to arthritis. When tissue thickens, it may trap nerves, causing carpal tunnel syndrome, characterized by numbness and weakness of the hands. Other symptoms of acromegaly include thick, coarse, oily skin; skin tags; enlarged lips, nose and tongue; deepening of the voice due to enlarged sinuses and vocal cords; snoring due to upper airway obstruction; excessive sweating and skin odor; fatigue and weakness; headaches; impaired vision; abnormalities of the menstrual cycle and sometimes breast discharge in women; and impotence in men. There may be enlargement of body organs, including the liver, spleen, kidneys and heart. The most serious health consequences of acromegaly are diabetes mellitus, hypertension, and increased risk of cardiovascular disease. Patients with acromegaly are also at increased risk for polyps of the colon that can develop into cancer. When GH-producing tumors occur in childhood, the disease that results is called gigantism rather than acromegaly. Fusion of the growth plates of the long bones occurs after puberty so that development of excessive GH production in adults does not result in increased height. Prolonged exposure to excess GH before fusion of the growth plates causes increased growth of the long bones and increased height. -------------------------------------------------------------------------------- What Causes Acromegaly? Acromegaly is caused by prolonged overproduction of GH by the pituitary gland. The pituitary is a small gland at the base of the brain that produces several important hormones to control body functions such as growth and development, reproduction, and metabolism. GH is part of a cascade of hormones that, as the name implies, regulates the physical growth of the body. This cascade begins in a part of the brain called the hypothalamus, which makes hormones that regulate the pituitary. One of these, growth hormone-releasing hormone (GHRH), stimulates the pituitary gland to produce GH. Another hypothalamic hormone, somatostatin, inhibits GH production and release. Secretion of GH by the pituitary into the bloodstream causes the production of another hormone, called insulin-like growth factor 1 (IGF-1), in the liver. IGF-1 is the factor that actually causes the growth of bones and other tissues of the body. IGF-1, in turn, signals the pituitary to reduce GH production. GHRH, somatostatin, GH, and IGF-1 levels in the body are tightly regulated by each other and by sleep, exercise, stress, food intake and blood sugar levels. If the pituitary continues to make GH independent of the normal regulatory mechanisms, the level of IGF-1 continues to rise, leading to bone growth and organ enlargement. The excess GH also causes changes in sugar and lipid metabolism and can cause diabetes. Pituitary Tumors In over 90 percent of acromegaly patients, the overproduction of GH is caused by a benign tumor of the pituitary gland, called an adenoma. These tumors produce excess GH and, as they expand, compress surrounding brain tissues, such as the optic nerves. This expansion causes the headaches and visual disturbances that are often symptoms of acromegaly. In addition, compression of the surrounding normal pituitary tissue can alter production of other hormones, leading to changes in menstruation and breast discharge in women and impotence in men. There is a marked variation in rates of GH production and the aggressiveness of the tumor. Some adenomas grow slowly and symptoms of GH excess are often not noticed for many years. Other adenomas grow rapidly and invade surrounding brain areas or the sinuses, which are located near the pituitary. In general, younger patients tend to have more aggressive tumors. Most pituitary tumors arise spontaneously and are not genetically inherited. Many pituitary tumors arise from a genetic alteration in a single pituitary cell which leads to increased cell division and tumor formation. This genetic change, or mutation, is not present at birth, but is acquired during life. The mutation occurs in a gene that regulates the transmission of chemical signals within pituitary cells; it permanently switches on the signal that tells the cell to divide and secrete GH. The events within the cell that cause disordered pituitary cell growth and GH oversecretion currently are the subject of intensive research. Non-pituitary Tumors In a few patients, acromegaly is caused not by pituitary tumors but by tumors of the pancreas, lungs, and adrenal glands. These tumors also lead to an excess of GH, either because they produce GH themselves or, more frequently, because they produce GHRH, the hormone that stimulates the pituitary to make GH. In these patients, the excess GHRH can be measured in the blood and establishes that the cause of the acromegaly is not due to a pituitary defect. When these non-pituitary tumors are surgically removed, GH levels fall and the symptoms of acromegaly improve. In patients with GHRH-producing, non-pituitary tumors, the pituitary still may be enlarged and may be mistaken for a tumor. Therefore, it is important that physicians carefully analyze all "pituitary tumors" removed from patients with acromegaly in order not to overlook the possibility that a tumor elsewhere in the body is causing the disorder. -------------------------------------------------------------------------------- How Common is Acromegaly? Small pituitary adenomas are common. During autopsies, they are found in up to 25 percent of the U.S. population. However, these tumors rarely cause symptoms or produce excessive GH or other pituitary hormones. Scientists estimate that about 3 out of every million people develop acromegaly each year and that 40 to 60 out of every million people suffer from the disease at any time. However, because the clinical diagnosis of acromegaly often is missed, these numbers probably underestimate the frequency of the disease. -------------------------------------------------------------------------------- How is Acromegaly Diagnosed? If a doctor suspects acromegaly, he or she can measure the GH level in the blood after a patient has fasted overnight to determine if it is elevated. However, a single measurement of an elevated blood GH level is not enough to diagnose acromegaly, because GH is secreted by the pituitary in spurts and its concentration in the blood can vary widely from minute to minute. At a given moment, a patient with acromegaly may have a normal GH level, whereas a GH level in a healthy person may be five times higher. Because of these problems, more accurate information can be obtained when GH is measured under conditions in which GH secretion is normally suppressed. Physicians often use the oral glucose tolerance test to diagnose acromegaly, because ingestion of 75 g of the sugar glucose lowers blood GH levels less than 2 ng/ml in healthy people. In patients with GH overproduction, this reduction does not occur. The glucose tolerance test is the most reliable method of confirming a diagnosis of acromegaly. Physicians also can measure IGF-1 levels in patients with suspected acromegaly. As mentioned earlier, elevated GH levels increase IGF-1 blood levels. Because IGF-1 levels are much more stable over the course of the day, they are often a more practical and reliable measure than GH levels. Elevated IGF-1 levels almost always indicate acromegaly. However, a pregnant woman's IGF-1 levels are two to three times higher than normal. In addition, physicians must be aware that IGF-1 levels decline in aging people and may be abnormally low in patients with poorly controlled diabetes mellitus. After acromegaly has been diagnosed by measuring GH or IGF-1, imaging techniques, such as computed tomography (CT) scans or magnetic resonance imaging (MRI) scans of the pituitary are used to locate the tumor that causes the GH overproduction. Both techniques are excellent tools to visualize a tumor without surgery. If scans fail to detect a pituitary tumor, the physician should look for non-pituitary tumors in the chest, abdomen, or pelvis as the cause for excess GH. The presence of such tumors usually can be diagnosed by measuring GHRH in the blood and by a CT scan of possible tumor sites. -------------------------------------------------------------------------------- How is Acromegaly Treated? The goals of treatment are to reduce GH production to normal levels, to relieve the pressure that the growing pituitary tumor exerts on the surrounding brain areas, to preserve normal pituitary function, and to reverse or ameliorate the symptoms of acromegaly. Currently, treatment options include surgical removal of the tumor, drug therapy, and radiation therapy of the pituitary. Surgery Surgery is a rapid and effective treatment. The surgeon reaches the pituitary through an incision in the nose and, with special tools, removes the tumor tissue in a procedure called transsphenoidal surgery. This procedure promptly relieves the pressure on the surrounding brain regions and leads to a lowering of GH levels. If the surgery is successful, facial appearance and soft tissue swelling improve within a few days. Surgery is most successful in patients with blood GH levels below 40 ng/ml before the operation and with pituitary tumors no larger than 10 mm in diameter. Success depends on the skill and experience of the surgeon. The success rate also depends on what level of GH is defined as a cure. The best measure of surgical success is normalization of GH and IGF-1 levels. Ideally, GH should be less than 2 ng/ml after an oral glucose load. A review of GH levels in 1,360 patients worldwide immediately after surgery revealed that 60 percent had random GH levels below 5 ng/ml. Complications of surgery may include cerebrospinal fluid leaks, meningitis, or damage to the surrounding normal pituitary tissue, requiring lifelong pituitary hormone replacement. Even when surgery is successful and hormone levels return to normal, patients must be carefully monitored for years for possible recurrence. More commonly, hormone levels may improve, but not return completely to normal. These patients may then require additional treatment, usually with medications. Drug Therapy Two medications currently are used to treat acromegaly. These drugs reduce both GH secretion and tumor size. Medical therapy is sometimes used to shrink large tumors before surgery. Bromocriptine (Parlodel®) in divided doses of about 20 mg daily reduces GH secretion from some pituitary tumors. Side effects include gastrointestinal upset, nausea, vomiting, light-headedness when standing, and nasal congestion. These side effects can be reduced or eliminated if medication is started at a very low dose at bedtime, taken with food, and gradually increased to the full therapeutic dose. Because bromocriptine can be taken orally, it is an attractive choice as primary drug or in combination with other treatments. However, bromocriptine lowers GH and IGF-1 levels and reduces tumor size in less than half of patients with acromegaly. Some patients report improvement in their symptoms although their GH and IGF-1 levels still are elevated. The second medication used to treat acromegaly is octreotide (Sandostatin®). Octreotide is a synthetic form of a brain hormone, somatostatin, that stops GH production. This drug must be injected under the skin every 8 hours for effective treatment. Most patients with acromegaly respond to this medication. In many patients, GH levels fall within one hour and headaches improve within minutes after the injection. Several studies have shown that octreotide is effective for long-term treatment. Octreotide also has been used successfully to treat patients with acromegaly caused by non-pituitary tumors. Because octreotide inhibits gastrointestinal and pancreatic function, long-term use causes digestive problems such as loose stools, nausea, and gas in one third of patients. In addition, approximately 25 percent of patients develop gallstones, which are usually asymptomatic. In rare cases, octreotide treatment can cause diabetes. On the other hand, scientists have found that in some acromegaly patients who already have diabetes, octreotide can reduce the need for insulin and improve blood sugar control. Radiation Therapy Radiation therapy has been used both as a primary treatment and combined with surgery or drugs. It is usually reserved for patients who have tumor remaining after surgery. These patients often also receive medication to lower GH levels. Radiation therapy is given in divided doses over four to six weeks. This treatment lowers GH levels by about 50 percent over 2 to 5 years. Patients monitored for more than 5 years show significant further improvement. Radiation therapy causes a gradual loss of production of other pituitary hormones with time. Loss of vision and brain injury, which have been reported, are very rare complications of radiation treatments. No single treatment is effective for all patients. Treatment should be individualized depending on patient characteristics, such as age and tumor size. If the tumor has not yet invaded surrounding brain tissues, removal of the pituitary adenoma by an experienced neurosurgeon is usually the first choice. After surgery, a patient must be monitored for a long time for increasing GH levels. If surgery does not normalize hormone levels or a relapse occurs, a doctor will usually begin additional drug therapy. The first choice should be bromocriptine because it is easy to administer; octreotide is the second alternative. With both medications, long-term therapy is necessary because their withdrawal can lead to rising GH levels and tumor re-expansion. Radiation therapy is generally used for patients whose tumors are not completely removed by surgery; for patients who are not good candidates for surgery because of other health problems; and for patients who do not respond adequately to surgery and medication. -------------------------------------------------------------------------------- Suggested Readings Benefits versus risks of medical therapy for acromegaly. Acromegaly Therapy Consensus Development Panel. American Journal of Medicine 97(5):468-473, 1994. Eastman RC, Gorden P, Glatstein E, Roth J. Radiation Therapy of Acromegaly. Endocrinology and Metabolism Clinics of North America 21(3):693-711, 1992. Ezzat S, Forster MJ, Berchtold P, Redelmeier DA, Boerlin V, Harris AG. Acgromegaly. Clinical and Biochemical Features in 500 Patients. Medicine (Baltimore) 73(5):233-240, 1994. Ezzat S. Living with acromegaly. Endocrinology and Metabolism Clinics of North America 21:753-760, 1992. Jaffe CA; Barkan AL. Acromegaly. Recognition and treatment. Drugs 47(3):425-45, 1994. Jaffe CA, Barkan AL. Treatment of acromegaly with dopamine agonists. Endocrinology and Metabolism Clinics of North America 21:713-735, 1992. Krishna AY; Phillips LS. Management of acromegaly: a review. American Journal of Medical Science 308(6):370-375, 1994. Melmed S. Acromegaly. New England Journal of Medicine 322:966-977, 1990. Molitch ME. Clinical manifestations of acromegaly. Endocrinology and Metabolism Clinics of North America 21(3):597-614, 1992.

אינני יודע אם נעשה ברור יסודי מדוע יש לך צמיחת יתר של שער. קראי על מצב זה במאמר באתר: www.gdila.co.il

קראי את תשובתי אלייך ומאמר באתר: www.gdila.co.il

לעיתים הדבר קורה כאשר הבלוטה הולכת וגדלה. יש לגשת לרופא לבדיקה קראי מאמר על השימוטו באתר:www.gdila.co.il

הפתרון לבעית ההשמנה: א. איזון בלוטת התריס. ב. איזון התזונה- עזרת דיאטנית. ג. פעילות גופנית. בלי קיום שלושתם יחד - לא תצליחי פעילות לא מאוזנת של בלוטת בתריס: א. לפני ההריון עלולה להפריע לקליטתו - כמובן תלוי במידת חוסר האיזון ב. בהריון עלולה לגרום לפגם התפתחותי במוח הילד. על כן בהריון יש להקפיד על איזון

1. קודם יש לוודא שיש הצדקה לחשש. ע"י צילום כף יד ונתוני גדיה אפשר לחשב לאיזה גובה תגיע. 2. ניתן "לעצור" גדילה לגובה ע"י זירוז ההתבגרות - אולם על רקע החשש מפני הורמוני מין במינונים גבוהים - חשש לגרית סרטן בגיל מאוחר יותר - לא הייתי מתערב בכך בימים אלה, עד שיתבהר המצב 3. קיימות תרופות אחרות שהן מוגבלות בשימוש ויש צורך בהצדקה טוה לבצע זאת. מבחינה מעשית עליך לבצע צילום כף יד לגיל עצמות כך שיהיה ניתן לחשב לאיזה גובה העלמה תגיע ורק לאחר מכן להתחיל לדאוג - אם נותרה הצדקה לכך

1. אינני מומחה ל"תרופות טבעיות" ועל כן אינני יכול להמליץ לך על כך. 2. לעיתים התרופה שאת מקבלת בינתיים אינה במינון מספיק או לא מתאימה לך. על כן צריך לחזור לרופא שלך שימליץ לך על שינוי 3. אם הוא לא רוצה או אין לו זמן חפשי רופא אחר שיש לו זמן וסבלנות מספקת אלייך. 4. מסוכן להמליץ על תרופה באינטרנט בלי להכיר את האדם מקרוב

יתכן בית חולים מאיר

לאנדוקרינולוג שיערעך מצבך מחדש. קראי מאמר באתר:www.gdila.co.il

כדי לענות לך את צריכה לכתוב בצורה מסודרת את שם החומר בטופס הבדיקה , את המספר שהתקבל ואת הערכים. אני בטוח שברור לך שיש הבדל אם זה 5 קג או 5 גר אבל בלי היחידות אינני יודע

תןפעת הלואי לעיכוב ההתבגרות זניחות - עליה במשקל היא היחידה המשמעותית. בד"כ אנו מתגברים עליה. על הטיפול עצמו קראי באתר www.gdila.co.il

לא ידוע לי על תופעה זו- פני לנוירולוג מומחה

??

??

יש לוודא בדיקתו בתנאים הנכונים: הפרולקטין אינו יכול להסביר את הסמנים שתארת. חרדה, כאב זריקה יכולים להעלות את רמת הפרולקטין. קרא מאמר באתר www.gdila.co.il לפני שאתה נבהל רופא מומחה לרפואה פנימית צריך לבדוק אןתך ולכוון את הבדיקות למסלול הנכון

שאלה זו שיכת לגסטרואנטרולוגיה ולא לפורום זה בעיות ספיגה גורמות לרמה נמוכה של ויטמין B12. גם מחלה הגורמת לאנמיה בגלל נוגדנים נגד רירית הקיבה והפרעה ביצור חומצה יש לוודא שהתשובה נכונה ולא טעות מעבדה

בודקים בין יום 4-8 כך שזה בסדר. צריכים לבדוק 17 הידרוקסי פרוגסטרון אחרי זריקת סינאקטן צריכים לבדוק גם COMPOUND-S קראי מאמר באתר: www.gdila.co.il