פורום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה בקרב ילדים

1) הגורם החשוב ביותר הוא דיאטנית. כל ילד אם "בעיית גדילה" או "בעיית עליה במשקל", מופנה לדיאטנית עם הטופס המצורף לתשובה זו. מבקשים מהדיאטנית להכניס לתוכנת תזונה יומן אכילה של 3 ימים והיא מחשבת חוסרים בתזונה. במדוייק היא מחשבת איזה אחוז מהקלוריות , אבות מזון , ועוד, מהמומלץ לילד זה הוא מקבל. אם תעמיסו עליו הכל, גם דברים שאין חוסר תצאו מהמעקב כמו שנכנסתם ואולי גם תרוויחו סרוב לאכול של הילד. 2) פרט לכך בלי בדיקה גופנית של הילד ובלי בדיקה מדוייקת של גרף המשקל והגובה ובדיקות מעבדה, אי אפשר לנחש דבר. 3) כאשר יש בעיה כזו, ילד כזה נבדק אצלנו במרפאה אנדוקרינית ילדים, אפילו בגיל שנה ובמקום מסגרת FTT נעזרים בדיאטנית ילדים

לכל שאלה תשובה 1) בני בן השלוש באחוזון 11 פחות או יותר מאז שנולד שומר על העקומה תשובה: ילד הגדל באופן עקבי על אחוזון מסויים סביר להניח שמנגנון הגדילה פועל באופן עקבי 2) בצילום כף יד מתאים לגיל 3 וחצי? מה זה אומר? תשובה: כאשר גיל העצמות מתאים לגיל , בדרך כלל המצב תקין ואין בעיה הורמונלית 3) יש לציין פין קטן תשובה: בדרך כלל אין להורים כל יכולת למדוד את הפין לפי הכללים 4) כף יד וכף רגל קטנים, (מידה 23 בנעליים) תשובה: רק אנדוקרינולוג ילדים יכול להחליט אם הגודל חריג 5) האם במידה ואכן פין קטן ניתן לטפל ואם כן מתי? תשובה: בדרך כלל לפני גיל שנתיים 6) יש לנו תור לאינדוקרינולוג, במידה וישלח לבדיקות הורמון גדילה ונגלה כי אין חוסר, האם בכל זאת ניתן לתת הורמון ? תשובה: התפלספות מיותרת והמצאת בעיות לפני שהילד נבדק. 7) אני והסבא בגובה 1.60, האבא 1.78. תשובה: לפני בדיקת הילד כל מה שמסרתם הוא רושם שלכם ולא עובדות בדוקות. לא רציני לבנות תאוריות ותחזיות במיוחד כאשר הילד גדל על אחוזון קבוע באופן עקבי

בערך באחוזון 10 בגיל 3 שנים יש לציין שעד תחילת ההתבגרות אין לצפות לגדילה משמעותית

צריך קודם כל לברר האם יש בעיה הגורמת לכך אם אין בעיה, מקובל שטיפול יעיל הוא לפני גיל שנתיים בגיל מאוחר יותר, אם אין בעיה הורמונלית, אין טיפול יעיל

האם בגודל שציינתי בגיל שנתיים היו נותנים טיפול?? תשובה: בהחלט לא והאם ישנה אפשרות שהמצב ישתנה בעתיד והפין לא יהיה באחוזון 10 כפי שרשמת אלא גדול יותר ? תשובה: לא ניתן לנחש, יתכן שכן מודאגת ומאוכזבת שאף רופא לא שלח אותנו לבדיקה כשהיה בן כמה חודשים. תשובה: בגיל כמה חודשים לא סביר שהיתה בעיה ולא סביר שהיו מציעים לך טיפול הבנתי מאנדו כשהיינו שניתן לטפל בפין קטן בגיל ההתבגרות: תשובה: להמציא דאגות בגיל 3 לגבי גיל ההתבגרות, לא סביר . .. מוטרדת מאוד אם אין בעיה הורמונלית אם יהיה ניתן לטפל תשובה: לפני שממציאים דאגות לעתיד, ניתן לעקוב אחריו..

מי שיבדוק אותו ויאתר את הבעיות יוכל לתת לכם תשובה

אם אין בעיה נוספת פרופיל לאחר סיום טיפול בהורמון גדילה, בד"כ 97 תוך טיפול, אם אין בעיה נוספת, בד"כ 64 הסיכוי לטיפול עד גיל 18, הוא לא שכיח . טיפול ניתן עד אשר קצב הגדילה יורד מתחת ל 2 סמ"לשנה הכלל הכי חשוב כלל פחות חשוב הוא כאשר גיל העצמות 16, בד"כ מפסיקים טיפול בהורמון גדילה

בחוסר הורמון גדילה, הורמון גדילה ניתן כדי לתקן פגמים בחילוף החומרים כתוצאה מחוסר בהורמון גדילה. הורמון גדילה משפיע על יצירת חלבונים, סוכרים, פרוק שומנים, גדילת שרירי ועצם ועוד. כאשר נותנים הורמון גדילה למי שחסר, מתקנים את כל הפגמים האלה. למי שאין חוסר בהורמון גדילה, לא קיימים פגמים שצריך לתקן. על כן הורמון גדילה ניתן לשם שיפור הגובה הסופי. כלומר אז לא ניתן הורמון גדילה מבחינה בריאותית אלא לשפר גובה, לשפר בעיה פסיכולוגית. על כן אין זו חובה לתת אותו. במיוחד בישראל, שאין זה טיפול רשום ויש צורך לקבל רשות חוקית עבור כל ילד. בשיקולי הטיפול , כאשר אין חוסר בהורמון גדילה, אנחנו מתחשבים במצב הפסיכולוגי של הילד. אם קומתו הנמוכה מציקה לו, אם הוא פגוע מבחינה חברתית ונטפלים אליו בגלל קומתו הנמוכה, זה שיקול בעד טיפול. אם מעמדו החברתי מעולה, אן זו חובה לתת. אם כי יתכן שגישתו כרגע שהוא מסתדר, לא מבטיחה לנו שעמדתו לא תשתנה בעתיד. שתי דחלמות נוספות עומדות בפני ההורים: 1) אם לא נתנו לו טיפול, הוא יכול בעתיד לטעון, לא ניסיתם לעזור לי ואני סובל בגללכם. 2) הורה מרגיש יותר טוב. מרגיש שהוא בסדר, אם הוא ניסה לתת טיפול יש לזכור א) שטיפול בהורמון גדילה מוסיף בממוצע לגובה הסופי 5-5.5 ס"מ. המטופל\ת לא נעשים גבוהים. אך בילדים נמוכים מאד, תוספת זו יכולה להיות משמעותית. ב) בשנתיים-שלוש הראשונות, האצת הגדילה יכולה להכניס את הילד לתחום הנורמה והוא לא מרגיש חריג. זה מקנה מספר שנים של שקט עד ההתבגרות, תקופה בה מעוצבת האישיות ובונים בטחון עצמי. ג) הפסקת טיפול לאחר 2-4 שנות טיפול, גורמת להאטה בולטת בקצב הגדילה והמופל\ת חוזרים לאחוזון שלפני טיפול, כאילו לא קבלו טיפול אפילו יום אחד. ד) עיקר התועלת בהורמון גדילה היא לפני תחילת ההתבגרות. על כן, אם לטפל, אז עד כמה שיותר מוקדם

אכונדרופלזיה היא מחלה תורשתית. מספיק לקבל גן אחד פגום מאחד ההורים כדי ללקות בתסמונת. תינוקו\ת עם תסמונת זו נולדים ב 1 ל-20000-40000 לידות. הפגם הוא בגן FGFR3. ב 80% מהמקרים הפגם לא בא בתורשה אלא תקלה חדשה (כלומר, הגן לא בא בתורשה אלא כתוצאה מפגם חדש בתא הזע או הביצית של ההורה). הגן הזה מיצר חלבון הנקרא פקטור גדילה של תאים פיברובלסטים המעורב בתהליך הפיכת הסחוס לעצם. לאנשים אלה קומה נמוכה מאד (ראו גרף). הגוף לא פרופורציוני. הידיים, הרגליים והאצבעות קצרים מאד ביחס לגוף מהמתניים ומעלה.הראש גדול יחסית. מרכז הפנים פחות מפותח מהרגיל והמצח בולט. האינטליגנציה נורמלית באנשים אלה. האבחנה נעשית בעזרת צילומי רנטגן של השלד. לא תמיד בגיל הינקות תמונת השלד בצילום אופיינית. בדיקת הגן נותנת תשובה ב 99% מהמקרים. יש צורך להתיעץ במחלקה לגנטיקה

על סמך מידע ישן, לא ניתן לקבוע דבר צילום כף יד קובע לאיזה אחוז מהגובה הסופי הגיע הנבדק ביום הצילום. וזאת לפי מדידת גובה עדכנית וצילום כף יד עדכני. החישוב תקף רק אם אין מחלה או בעיה תזונתית

שאלה: האם אחוזוני הגובה בינקות (גיל שנה - שנתיים) מעידים בהכרח על הגובה בבגרות? תשובה: ממש לא המעקב בהמשך חשוב שאלה:שני ילדיי באחוזוני גובה נמוכים (אחוזונים 3-5). אני 1.52 ובעלי 1.83. האם פשוט שניהם יצאו נמוכים או ייתכן ויגבהו בשלב מאוחר יותר כגון גיל ההתבגרות? תשובה: לא ניתן לנחש. יש לבדוק את הילדים, לראות את גרף המשקל והגובה ולראות צילום כף יד לגיל עצמות.

אני לא מבין את הפניה. פניתם לאנדוקרינולוג עם ניצני התפתחות- זו תחילת ההתבגרות קבלה מחזור ראשון זה סוף ההתבגרות אינני מבין באיזה מצב היא נמצאת ומה מוצאים בבדיקה גופנית אנדוקרינולוג צריך לבדוק אותה כדי להבין מה המצב. אם כל ההתבגרות תקינה ויש לה גדילת שדיים גדולה כמו של בוגרת והבעיה רק שמחזור לא הופיע פעם שניה. יתכן ובמהלך ההתבגרות בשנתיים הראשונות המחזור יכול להיות לא סדיר. כדי למנוע טעויות, חזרי לאנדוקרינולוג שלך או פני לחוות דעת נוספת

אין שום טיפול תרופתי שיכול לעזור בגיל זה מצטער

אינני מבין מה שאת כותבת. פני לרופא המשפחה

המחזור עצמו אינו עכושה דבר. המחזור הוא עדות לרמה הורמונלית בוגרת .לא משנה אם הוא סדיר או לא. מקובל שלאחר קבלת מחזור בנות נמוכות גדלות 4-6 ס"מ אולם חישוב ממש נעשה בעזרת צילום כף יד לגיל עצמות במצב זה גובה ההורים אינו נדרש לחישוב התחזית

בדיקת הורמון גדילה על ידי גלוקגון מטרת הבדיקה: בדיקת יכולת הפרשת הורמון גדילה בילדים שגדילתם אינה מספקת הבדיקה בודקת הורמון נוסף - קורטיזול. עקרון הבדיקה: מתן גלוקגון דרך הוריד או דרך השריר גורם להפרשת הורמון גדילה על ידי הורדה קלה של רמת הסוכר בדם ובתגובה לירידה זו בלוטת יותרת המוח ויותרת הכיליה מפרישים הורמונים לתיקון המצב: הורמון גדילה מיותרת המוח וקורטיזול מיותרת הכיליה. הבדיקה נערכת בצום כיוון שמזון או קלוריות גורמים לעליית רמת הסוכר בדם ודיכוי הפרשת הורמון גדילה אופן הבצוע: יש להגיע לבדיקה בשעה 8:30 בבוקר בצום (ילדים מעל גיל שנתיים צום 8 שעות, ילדים שמשקלם פחות מ 10 קג- צום משעה 5 בבוקר). הבדיקה נמשכת 3 שעות. בזמן הבדיקה שוכבים עם מחט קטנה בוריד (כדי לחסוך דקירות חוזרות). דרך מחט זו לוקחים 6 דגימות דם (0, 60, 90, 120, 150, ו-180 דקות) לאחר זריקת הגלוקגון. תופעות לוואי: בחילות ובאופן נדיר כאבי בטן והקאה אמצעי זהירות: בתום הבדיקה נבדקת רמת הסוכר בדם כדי לוודא שחזרה לנורמה. יש לאכול ולשתות או לקבל עירוי נוזלים במשך כחצי שעה עם תמיסת מלח וסוכר. בדיקת הורמון גדילה על ידי ארגינין מטרת הבדיקה: בדיקת יכולת הפרשת הורמון גדילה בילדים שגדילתם אינה מספקת עקרון הבדיקה: מתן ארגינין (חומצה אמינית הנמצאת בהרכב חלבונים רבים שאנו אוכלים) דרך הוריד אופן הבצוע: יש להגיע לבדיקה בשעה 8:30 בבוקר בצום (ילדים מעל גיל שנתיים מ 11 בערב, תינוקות מתחת לגיל שנתיים או במשקל פחות מ- 10 קילוגרם צום מ- 4 בבוקר. למרות הצום מותר לשתות מים בלבד. לפני תחילת הבדיקה קחו את ילדכם לשרותים (שאלו את האחות אם צריך לתת את השתן לבדיקה). הבדיקה נמשכת 2 שעות. בזמן הבדיקה שוכבים עם מחט קטנה בוריד (כדי לחסוך דקירות חוזרות). דרך מחט זו לוקחים 5 דגימות דם (30,0, 60, 90, ו-120 דקות) מתחילת מתן העירוי. תופעות לוואי: לארגינין לא נראו עד היום. באופן נדיר יכולה להיות אלרגיה לחומר אמצעי זהירות: לאחר גמר בדיקת הורמון גדילה נבדקת רמת הסוכר בדם כדי לוודא שהיא תקינה. יש לאכול ולשתות או לקבל עירוי נוזלים במשך כחצי שעה עם תמיסת מלח וסוכר.

1) בכל ילדה נמוכה מהנורמה חייבים לבדוק את המין הגנטי. אם שעברה בדיקת מי שפיר נבדק המין הגנטי וכתוב בבדיקת מי השפיר, 46XX. פגם אפילו קטן באיזור מסויים של כרומוזום X יכול לגרום לתסמונת טרנר ולקומה נמוכה. בלי קשר לבדיקות הורמון גדילה בודקים .הבדיקה נקראת קריוטיפ מלאוקוציטים. 2) אם יש חוסר בהורמון גדילה, יש לבדוק האם חסר גם הורמון הקורטיזול. בדיקת גלוקגון בודקת גם הורמון גדילה וגם הורמון זה ולכן זו בדיקה מועדפת. אם הוכח חוסר בהורמון גדילה ולא נבדק קורטיזול, יהיה צורך בטסט מיוחד נוסף לבדוק אותו.

1) לא נראה לי שקבלת תעודת מומחיות בשטח זה ואינני סוך על המדידה שלך. בכל השנים שאני במומחיות זו, לא היה אף פעם הורה שמדד נכון. 2) הדבר הכי חשוב הוא לפנות עם הילד לאנדוקרינולוג ילדים לבדיקה 3) כל הפרטים בסעיף 2 שלך לא ענייניים לאבחנה או לאפשרות טיפול 4) נזכרת קצת מאוחר, נוהגים לטפל, אם צריך , מעדיפים בשנת החיים הראשונה ומנסים גם בשניה אבל אפשר לנסות טיפול - אם צריך!!!- גם כעת. לפני בדיקת הילד על ידי מומחה ובדיקות לפי הצורך, אין מה לדבר על טיפול. 5) הגדילה העיקרית של הפון היא בעת תהליך ההתבגרות בלבד. לפני תחילת ההתבגרות אין הורמונים המגדילים אותו ביצור עצמי של הילד. לפני ההתבגרות הוא גדל בערך ב 2-3 מילימטר בשנה. בהתבגרות יש גדילה מהירה, אבל אין שום יכולת לנחש לאיזה גודל יגיע. את רוצה שאני אנחש מה יקרה?- לא סביר

פני איתו לאנדוקרינולוג ילדים

את מבצעת בו זמנית שני מבחנים LHRH ו ACTH אין שום דרך לבדוק LHRH ברוק ב ACTH בודקים קורטיזול ניתן לבצע ברוק , אך לדעתי פחות אמין בודקים הורמונים שהם הכי חשובים למצב זה 17 הידרוקסי פרוגסטרון, אנדרוסטנדיאון, COMPOUND S שלא ניתן לבדוק ברוק

גם עלי ללמוד תמיד מהמטופלים ומהספות הרפואית

הופעת התפתחות שד לאחר גיל 8 היא נורמלית. גיל עצמות 11 במצב זה הוא לא תקין ומחפשים סיבה לכך ה ACTH טסט חשוב מאד לבדוק האם קידום גיל העצמות הוא בגלל שינוי בפעולת יותרת הכיליה שיכול לקדם את גיל העצמות

בהצלחה

אני מבין שבדקו את פעילות בלוטת התריס כדי לראות האם יש חוסר בהורמון בלוטת התריס ובגלל חוסר, הפרעה לגדילה. בחסר של הורמון בלוטת התריס ה- TSH מעל הנורמה ו ה FT4 נמוך במקרים קשים ובמקרים קלים בתחום נמוך של הנורמה. ב T# משתמשים לפעילות יתר של בלוטת התריס כאשר TSH נמוך מתחת לגבול הנורמה. במקרה שלכם אין בעיה בבלוטת התריס ול T3 הגבוה אין שום משמעות.. במקרים שמחפשים תת פעילות של בלוטת התריס ל T3 אין כל ערך והוא בבחינת בזבוז זמן וכסף

הכלל הראשון ברפואה הוא קודם לברר אבחנה, סיבה ואחר כל להציע טיפול. 1) צריך לדעת האם התופעה קיימת מהלידה או תופעה ההולכת וגדלה 2) כדאי שאנדוקרינולוג ילדים או רופא ילדים יבדוק את הילדה ויראה האם זו באמת הגדלת שד או רקמת שומן הצבורה בחזה- בלי בדיקת רופא מנוסה לנושא , שבדק את הילדה, לא תוכלו לקבל תשובה 3) אם באמת יש רקמת שד בלוטית בבדיקה אנחנו בודקים רמת אסטרדיול ואולטראסאונד בטן לגודל השחולות וזקיקים אבל תפנימו שבלי בדיקת רופא מנוסה לא תהיה תשובה סופית

לא קראתי עד היום בספרות הרפואית על תופעה כזו

ההתאמה בין גובה ההורים לגובה הילדים היא 75% משפעים על הגובה של הילד\ה משקל לידה, משך ההריון, תזונה, תחלואה וגורמים שונים במהלך החיים. כך שיש גורמיםם רבים שישפיעו על שוני בין אנשים בגובה הסופי ללא קשר מוחלט לגובה ההורים

לא מטפלים רק בבדיקת מעבדה בודדת אלא בבן אדם. א) יש שאלות שיש לענות עליהן,ב) בודקים אותו ג) רואים את כל בדיקות המעבדה הנדרשות. א) האם הוא עוסק בפעילות גופנית?, האם היה אצל דיאטנית להערכת תזונתו? ב) לא ניתן לבדוק בן אדם דרך האינטרנט ג) 1) בדיקות השייכות לבריאות כללית : Glucose, urea, creatinine, Na, K, Ca, P, Alk. Phosphatase, GOT, GPT, cholesterol Proteins, Albumin CRP, blood count, Iron, IGF-I, TSH, FT4 2} אלה לא כל הבדיקות הקשורות לבלוטת התריס. יש צורך לקבל בבדיקת דם אחת שנלקחו בה כלהתוצאות של: CORTISOL (TSH FT4 anti thyroid peroxidase (TPO בלי כל תשובות המעבדה, לא אוכל לענות לך

עדיין נחשבת כתרופה ניסיונית. אנו משתמשים בה לפעמים ב 7 השנים האחרונות מצורף מידע על התרופה

בחלק כן לאחר 2-3 שנות טיפול

המסמך שנלווה לתרופה ובו לפי חוק חייבות להרשם כל תופעות הלוואי רשום שתופעת הלוואי בקשר לשער היא שהשער נעשה דק. לא רשום נשירת שער. כל מטופל מגיב בעוצמה אחרת של תופעות הלוואי ולא ניתן לנחש. אני לא ראיתי תופעה כזו . אבל אולי הרופא שהמליץ לך על התרופה ראה

בהצלחה

אין פירוש. מתן מידע לא מדוייק מסכן את התינוק ואותי בבדיקת TSH אחרונה מה היה קודם? T4 בתהליך ירידה מאיזה ערך לאיזה ערך? ממש לא רציני עלי לקבל נתונים באופן הבא: מה משקל התינוק? 3 מדידות אחרונות בהן יש: תאריך מדידה, TSH, FT4 ומינון היותירוקס בו בוצעה בדיקת הדם

המונח "כל הבדיקות" לא אומר דבר. מבחינת בדיקות הדם אני חייב לדעת את תשובות "כל הבדיקות". אולי יש בדיקות שלא בצעתם ולדעתי הן חשובות. "הכל תקין חוץ מקצב הגדילה (גובה)" זה לא מידע על גדילה צריך לדעת את כל פרטי הגדילה כלומר: איך מתנהג גרף המשקל מהלידה ועד היום ואיך מתנהג גרף הגובה מהלידה ועד היום. מה גיל העצמות שלה?

ממדי הלידה באורך הם מעט קטנים, אך אינם מזכים בטיפול בהורמון גדילה. אין לי שום מידע על הבדיקה הגופנית של הילדה. יש חסרים בבדיקות 1) חובה לדעת מה המין הגנטי שלה. אם נבדק במי שפיר ונמצא 46XX וידעתם בעזרתו שתוולד בת בסדר. אם לא נבדק- חובה לבצע בגנטיקה 2) חובה לדעת אם פרופורציות הגוף תקינות 3) חשוב לדעת אם הבדיקות הבאות תקינות: Glucose, urea, creatinine, Na, K, Ca, P, Alk. Phosphatase, GOT, GPT, blood count, Iron, folic ac., B12 Proteins, Albumin 4) חשוב לפנות עם יומן אכילה של 3 ימים לדיאטנית כדי שתחשב האם חסרים מרכיבי תזונה בתפריט שלה. הערה: בעוף יש חלבון אך אין ברזל אם לפי הבדיקה הגופנית וכל הבדיקות שאני צריך, תקינות ואין שינוי בקו הגדילה. יש צורך בבדיקות מעקב כל חצי שנה עד גיל 4 ואז חושבים מחדש

תיקון קטן: לא אתם בצעתם בדיקה להורמון גדילה. קרוב לוודאי שאנדוקרינולוג ילדים שלח אותכם ל"אשפוז יום" לבצע בדיקת הורמון גדילה. האנדוקרינולוג שולח לבדיקת הורמון גדילה אם מתקיים לפחות אחד התנאים: 1) ירידה בקצב הגדילה- כלומר יורדים באחוזון הגובה 2) גובה נמוך מאד יחסית לנתוני המשפחה 3) לעיתים חוסר בהורמון גדילה מתבטא בעליה גרועה במשקל ועליה גרועה בגובה. במקרים אלה אם הוכח שאין מחלת צליאק בודקים הורמון גדילה עדיין לא הוכח אצל בנכם חוסר בהורמון גדילה א) הוכחת חוסר בהורמון גדילה היא אם אך ורק בשני תבחיני הורמון גדילה, שיא הורמון גדילה נמוך (מתחת ל 7.5 נגר\ל או מיקרוגרם\ל) ב 60% מהילדים הטסט השני תקין ואז אין חוסר בהורמון גדילה. ב) גובה ההורים קובע רק ב 75% את גובה הילד. הוא משמש בסיבה לבצע בדיקות לילד אם גובה הילד שונה מאחוזון גובה ההורים ג) לשאלתכם: "האם זה קשור להיעדר תיאבון (הוא אכלן קטן)?" חוסר תיאבון: לא תמיד יודעים למה בחלק מהילדים נובע מ: א) חוסר ברזל, אבץ, ויטמין A ב) שכיח בילדים שנולדו קטנים למשך ההריון ג) תגובת נגד של הילד כאשר מכריחים אותו לאכול ד) "אכלן קטן" חובה להפנות אתההורים והילד לדיאטנית עם יומן אכילה של 3 ימים (רישום כמותי של האוכל והשתיה ) הדיאטנית תחשב מה חסר בתזונתו ולא להאביס אותו בדברים שאינם חסרים בתזונתו ה) ילד\ה שאוכלים פחות מהנדרש יגדלו פחות מהמצופה על הורמון גדילה מילד\ה האוכלים כנדרש "מה השלב הבא?" יש סדר בסיסי בבצוע הבדיקות כפי שפרסמנו מטעם האיגוד לאנדוקרינולוגיה של ילדים ואיגוד רופאי הילדים וחולק לכל רופאי הילדים. כל רופא יכול לקבלו בפניה להסתדרות הרפואית. באופן כללי: אינני מבצע בדיקות להורמון גדילה לפני: 1) בדקתי את הילד וראיתי שאין סימנים של תסמונת או מצב הפוגע בגדילה 2) קבלתי ניתוח של יומן התזונה מדיאטנית - תזונה לקויה פוגעת בגדילה 3) בצעתי בדיקות כדי לברר האם לילד יש מחלה סמויה הפוגעת בגדילה כגון באברים: כליות כבד ועוד והוכחתי שאין בעיה של בלוטת התריס הבדיקות הנדרשות הן לפחות: Glucose, urea, creatinine, Na, K, Ca, P, Alk. Phosphatase, GOT, GPT, CRP, blood count, Iron, ferritin, folic ac., B12 Proteins, Albumin IgA, Anti transglutaminase, IGF-I, TSH, FT4 גיל עצמות מעל גיל 7 שנים עוזר לחשב את פוטנציאל הגדילה של הילד בגיל צעיר מ 7 שנים בבן, לא ניתן לחישוב פוטנציאל הגדילה של הילד. גיל עצמות הצעיר יותר ה 20% בערך מגיל הילד מהווה ברוב המקרים סימן למשהו שמפריע לגדילת הילד למשל חוסר הורמונלי וגם סיבות אחרות ולכן מבצעים אותו. מה השלב הבא? אין לי שום מושג על בדיקתו הגופנית של הילד, אין לי שום מושג על הבדיקות הקודמות שבצעתם, אין לי שום מושג האם דלגתם על בדיקה חיונית הנראית לי. כדי להוכיח חוסר בהורמון גדילה יש צורך לבצע תבחין הורמון גדילה נוסף על תבחין זה ששיא ההורמון בו הוא נמוך מ 7.5 (הוא 4.71). חסרות בתבחין זה בדיקות קורטיזול ביתר הזמנים בהם נבדק הורמון גדילה. אינני מאשר טיפול בהורמון גדילה בילד שהוכח בו חוסר בהורמון גדילה מבלי שנבדקה תגובת קורטיזול תקינה בטסט אם בשני טסטים הורמון גדילה נמוך, חובה לבצע MRI מוח

אם התזונה אינה מכסה את הוצאת הקלוריות בספורט-תהיה פגיעה בגדילה יש לתיעץ עם דיאטנית ספורט על הרכב תזונתו ותזמון הארוחות

1) "ביצענו לבתי בת ה 11.10 צילום כף יד בשל חשד להתפתחות מינית מוקדמת וכן בשל גובהה 1.75 ".. תשובה: שימוש שגוי במונחים: א) התפתחות מינית מוקדמת היא גדילת שדיים בבת לפני גיל 8. אין הגדרה אחרת. ב) צילום כף יד אינו מאבחן התפתחות מינית מוקדמת 2) גיל עצמות 14 בגיל קרוב ל 12:א) בגיל עצמות 14 בת הגיעה ל 97% מגובהה הסופי .ב) מחפשים האם יש גורם שמאיץ את גיל העצמות: למשל, הורמונים מיותרת הכיליה או הורמוני התבגרות

אין נתונים

לא שלחת שום תוצאות להוכחת חוסר בהורמון גדילה חובה להראות שני תבחינים דינמיים שונים בהם שיא הורמון גדילה מתחת לנורמה. תבחין אחד אינו מוכיח אבחנה

חסרות בדיקות קורטיזול (CORTISOL) בזמנים שנבדק הורמון גדילה

לא התזונה גורמת לגבהם. כנראה שהגנטיקה שלהם שונה

פנה לרופא שרשם לך את התרופה, הוא יכוון אותך

אין שום משמעות לפזור מקומות ההזרקה. אין לכך השפעה על הגדילה הפניקה בנושא מיותרת ואינה מוצדקת

שמח מאד

בבנים גיל נורמלי להתחלת התבגרות הוא בין גיל 9 ל 13.5 . כלומר אם גדל יותר טוב בשנתיים וחצי האחרונות כנראה התחיל להתבגר בגיל 11- נורמלי לחלוטין. בשנתיים וחצי האחרונות גדל 25 ס"מ . בתהליך ההתבגרות גדלים כ 28 ס"מ כנראה קרוב להשלמת התבגרותו. אולי ההתבגרות מעט מהירה מידי אבל נורמלית " האם מעיד על קיפוח גובה סופי?" קיפוח זה לעומת משהו. קיפוח לעומת מה? כדי לדון על משהוא צריך נתונים : גובה האב, גובה האמא, גובה נוכחי, גיל עצמות נוכחי

1) גיל העצמות מראה כמה גדילה עוד נותרה וחשוב לדעת. 2) אם גיל העצמות מתקדם מהר מאד יש לבצע בדיקות וחשוב מבחינה בריאותית לדעת למה במיוחד לאור העובדה שהאב גבוה ואין לי מושג לאיזה כוון מתקדמת גדילתו. במיוחד שהנתונים שאת נותנת חלקיים

1) טיפול בכל תרופה צריך להנתן בגלל הכרח שבלעדי מתן התרופה יש קשיים במצב הבריאותי או בתפקוד. אם ההכרח לא קיים, אין סיבה לקחת את התרופה 2) תגובות של אנשים שונים לאותה תרופה שונות 3) למי שיש אלרגיה כרונית שמקשה על חייו יש הגיון לתת לו תרופות. דוגמא המוכרת לכולם היא מתן ריטלין הפרעות ריכוז וקשב. יש ילדים שעל תרופה זו עולים היטב במשקל ובגובה ותנאי חייהם טוביםבזכות הריטלין. ויש חלדים שהריטלין מדכא את האכילה בצורה כזו שגדילתם נפגעת. באלה שהגדילה נפגעת תמיד קיימת הדילמה האם להציל את הגדילה והילד יהיה אומלל בבית הספר ובחברה או לתת לו את הריטלין ומתפשרי על הגדילה. בילדים כאלה אנו עושים ניסיון תרופתי ל 3-4 חודשים ומחליטים לפי המהלך. 4) על אנטיהיסטאמינים שמוכרחים לתת טותם , בניסיונות קצרי טווח ראו הבדל בהשפעת אנאטהיסאמינים שונים על הורמון גדילה. לא נתקלתי במחקר שהוכיח פגיעה בגדילה. על כן נראה לי שמנסים לתקופה של כ 3-4 חודשים לראות את השפעת התרופה ומחליטים.

אין הוכחה בעולם ששעת הזריקה משפיעה על יעילותה. זה נוהג לא מוכח. הטענה בעולם הי שבשינה מופרש יותר הורמון גדילה מאשר ביום. לכן מנסים לחקות את ההפרשה הטבעית. זה ממש לא נכון כיוון שההפרשה הטבעית היא ב 7-9 פולסים משמעותיים ב 24 שעות והטיפול המקובל ניתן בזריקה בודדת בפולס ענק שאין לו כל קשר לדגם ההפרשה הטבעית. בשנות ה-90 השוותי את תגובת הגדילה של ילדים שקבלו נהורמון גדילה בבוקר, בצהרים או בערב ולא מצאתי הבדל ביניהם. אף אחד לא חזר על השוואה כזו עד היום. אינני רואה הכל בעיה בנתינת התרופה מוקדם יותר בערב. דעתי האישית שאינה מחייבת את יתר העולם היא: 1) אם יוצאים לסוף שבוע שישי שבת: לקחת ביום שישי זריקה אפילו בבוקר ובחזרה במוצאי שבת ולא לטייל עם הזריקה 2) אם אין חוסר קשה מאד של הורמון גדילה וילד יותצא לטיול בית ספר של 3 ימים לקחת בבוקר כשיוצא לטיול ובערב כשחוזר. הפסד של יום אחד באמצע אינו קטסטרופה. 3) במקרים של חוסר בהורמון גדילה שאינם מלווים בירידה בסוכר הדם ובילדים מעל גיל 4 שנים. אם יוצאים לחופש של שבוע, אני מאפשר שבוע ללא זריקות הפסד של 10 ימים לעומת 365 ימי טיפול הוא זניח. אבל חשוב להתייעץ עם הרופא שלכם. כי אינני מכיר אל כל הבעיות של ילדיכם ולהמליץ על הפסקת טיפול תרופתי ללא הכרת המטופל-מסוכן העיקר להשתדל לא לקלקל את ההנאה מהחיים לילד.

אין לי שום מושג איך נראה גרף המשקל והגובה אין לי שום מושג מה מצב ההתבגרות שלה אין לי שום מושג על הבדיקות שלה

1) "עייפות" היא הגדרה של הורים ואנשים לא מקצועיים. אינני יודע מה זה בתינוקת. לרופאים יש סימנים אחרים ואין לי מושג מה מצאו בבדיקה גופנית שלה. חשוב מאד מה מוצאים כשבודקים את התינוקת 2) יש בדיקות רבות אחרות שיש לבצע 3) מה גבולות הנורמה של המעבדה שלכם לבדיקות אלה. פעילות יתר של בלוטת התריס בתינוקת מתבטאת בדרך כלל באי שקט, פעלתנות, דופק מהיר מאד, ירידה במשקל

תיתכן תת פעילות של בלוטת התריס בגלל חוסר יצור של TSH על ידי בלוטת יותרת המוח. מאד נדיר ומאוד נדיר כבעיה בודדת. יש לפנות לבדיקת אנדוקרינולוג ילדים כדי לא להגיע לאבחנות הזויות

צריך לבדוק אותו ולבצע בדיקות פני לאנדוקרינולוג ילדים עם התינוק

לקבלת אבחון לצילום פני למכון רגטגן לבדוק מדוע גיל עצמות 17 בגיל 15, צריך לפנות לאנדוקרינולוג ילדים.

מה שאת מוסרת אינם נתונים שאפשר להסיק מהם מסקנות. גיל עצמות לפני 8 חודשים אינו אומר דבר על גיל העצמות היום. גיל העצמות אומר לנו כמה גדילה עוד נותרה ונתון זה אין לנו. "בדיקות הורמונליות תקינות ומתאימות לגיל צעיר יותר...." זה לא אומר דבר. לאילו הורמונים הכוונה? "סימני התפתחות מאד קלים (אין עדיין שערות בבית שחי רק בערווה" סימני התבגרות הם גדילת האשכים שלאמא אין יכולת להעריך. שעור אינו מדד של התבגרות מקורו לא ממערכת ההורמונים של אברי המין אלא מיותרת הכיליה. כך שהערכתך שגויה. הדרך היחידה להחליט היא לפנות לחוות דעת נוספת של אנדוקרינולוג ילדים שיבדוק את הנער (עם צילום כף יד חדש ) ויראה את כל הבדיקות שלו.

גובהו של הילד הוא מתחת לנורמה. בתנאים אלה קופות החולים מאשרות טיפול גם ללא חוסר. טיפול בהורמון גדילה בילד כזה עד גיל 17 בערך מוסיף לו בממוצע 5 עד 5.5 ס"מ לגובה הסופי. מכיוון שזו אינה בעיה בריאותית וזו אינה חובה לתת טיפול זה, ההחלטה של ההורים לתת אם הם רוצים. בקשר לתופעות הטיפול קראו בהמשך הודעה זו חומר קריאה לקראת טיפול בילדים נמוכים ללא כל בעיה בריאותית קומה נמוכה אידיופטית (ISS=Idiopathic Short Stature ) קומה נמוכה מתחת לאחוזון 3, אבחנה זו מוגדרת רק לאחר שנשללו בנבדק\ת מחלה כללית, מחלה הורמונלית או חסר הורמון, בעיה או חסר תזונתי ופגם או שינוי במבנה הכרומוזומים. בילדים אלה נתוני הלידה רגילים ומשקל ואורך הלידה תקינים למשך ההריון והפרשת הורמון גדילה תקינה. רשות התרופות והמזון בארה"ב (FDA) אשרה טיפול בהורמון גדילה לילדים המוגדרים כקומה נמוכה אידיופטית, אם גובהם 2.25 סטיות תקן מתחת לממוצע לגיל ולמין (מתאים לאחוזון1.2) ילדים שלא סביר שקצב גדילתם יגרום לגובהם הסופי להיות בתחום הנורמה כלומר, מעל 161 ס"מ בבנים ומעל 150 ס:מ בבנות. התועלת הצפויה מטיפול זה היא תוספת של 3.5-7.5 ס"מ לגובה הסופי (ממוצע של 5-5.5 ס"מ) בטיפול של 4-7 שנים בממוצע. אירגוני האנדוקרינולוגים לילדים האמריקאי והאירופאי החליטו שבקטגורית הטיפול באבחנה זו יש להכליל ילדים שגובהם מתחת לאחוזון 3 ולהתחיל טיפול מעל גיל 5 שנים. בארץ נכון להיום הטיפול אינו רשום כטיפול רשמי ועל כן לכל ילד שרוצים לתת טיפול בהורמון גדילה באבחנה זו יש להגיש בקשה על גבי טופס של מרשם חריג (טופס 29ג). בלעדיו הטיפול אינו חוקי. ניכר מהטופס שהטיפול הוא על אחריותו של הרופא והטיפול אינו רשום בארץ למטרה זו ועל כן רופא רשאי לא להסכים לתת טיפול זה והמשפחה רשאית לפנות לרופא אחר. מותר לרופא לתת מרשם לתרופה רק לאחר שהטופס נחתם -ניתן אישור של המוסד הרפואי לטיפול זה. למרות שהטיפול אינו רשום בארץ ואינו בסל הבריאות קופות החולים מאפשרות את הטיפול באופן מסובסד לאחר שאישרו את טופס 29ג האישי עבור המטופל\ת 6 חודשים ו 12 חודש לאחר תחילת הטיפול האנדוקרינולוג מעריך את יעילות הטיפול. מקובל שאם קצב הגדילה אינו עולה ב 50% מעל הקצב שהיה לפני תחילת הטיפול בדרך כלל מפסיקים את הטיפול. כאשר קצב הגדילה יורד מתחת ל 2 ס"מ לשנה, מומלץ להפסיק טיפול. כלל נוסף שהוא משני בחשיבותו לקצב הגדילה הוא הפסקת טיפול בגיל עצמות 16 בבנים וגיל עצמות 14 בבנות. אם מופיעה אי סבילות לסוכר, עליה בהמוגלובין A1C ועלית סוכר בצום מעל הנורמה, יש להפסיק טיפול בהורמון גדילה. הפסקת טיפול לפני גמר הגדילה גורמת לירידה בקצב הגדילה ועלולה לגרום לאיבוד כל היתרון בטיפול שהושג בשנים הקודמות וגמר גדילה באותו אחוזון שהיה לפני תחילת הטיפול. מתן הורמון גדילה אין לתת טיפול בהורמון גדילה במצבים הבאים: 1) אין לתת טיפול בהורמון גדילה כאשר יש הוכחה לקיום גידול אקטיבי 2) לא יינתן טיפול בהורמון גדילה בחולים במחלה קריטית כגון סמוך לניתוח לב פתוח, ניתוח בטן, תאונה מרובת פגיעות באברים שונים, אי ספיקה נשימתית ומחלות מסדר גודל זה עקב דווח על עליה בתמותה תוך טיפול בהורמון גדילה במצבים אלה 3) במטופלים עם חום מעל 38.5 מומלץ לא לתת טיפול בהורמון גדילה בימים אלה תופעות לוואי של טיפול בהורמון גדילה (נלקחו מרישומי התרופות ב FDA) תופעות משמעותיות לדיווח מידי לאנדוקרינולוג המטפל: א) כאבי ראש, הקאות ולחץ תוך גולגולתי מוגבר: דווח בשכיחות של 1:1000 מטופלים בהורמון גדילה, יתכן שיתבטא רק בכאב ראש או הפרעת ראיה. הסבה יצור ביתר של הנוזל סביב המוח. הפסקה זמנית בטיפול או הורדת המינון פותרת את הבעיה במקרים רבים. כאשר מופיע אחד מהסימנים, חובה להתייעץ עם האנדוקרינולוג המטפל לפני הזריקה הבאה ב) כאב בפרק הירך, בברך , צליעה. דווח בשכיחות של 1:20000 עד 1:40000 מטופלים. מנגנון הפגיעה החלקת פלטת הגדילה של ראש פרק הירך (Slipped capital femoral Epiphysis ) מנגנון פגיעה אחר נמק מחוסר אספקת דם של ראש פרק הירך (perthes ), כאשר מופיע אחד מהסימנים: כאב בפרק הירך, בפרק הברך , צליעה, חובה לדווח לאנדוקרינולוג המטפל לפני הזריקה הבאה. הטיפול אורטופדי ממושך למספר חודשים לעיתים נדירות כרוך בניתוח תופעות נדירות יותר ומשמעותן אינה גדולה שינוי בחילוף חומרים של סוכרים: תוך טיפול עולים ערכי האינסולין בדם המטופלים. הדבר פורש כירידה ברגישות לאינסולין. ברוב המטופלים אין שינוי במאזן הסוכר. אין דווח על עליה בשכיחות סוכרת מטיפוס 1 (תלויה בשימוש באינסולין) או סוכרת מטיפוס 2 שאינה תלויה באינסולין תוך שימוש בהורמון גדילה. אם יש מגמת עליה של הסוכר בודקים HEMOGLOBIN A1C פגיעות בשלד: עקמת (scoliosis ). אין הוכחה שמצבים אלה נגרמים ע"י הורמון גדילה. כנראה שהם יותר שכיחים בחוסר הורמון גדילה. סקוליוזיס (עקמת עמוד השדרה) מוחמרת בעת גדילה מהירה מכל סיבה שהיא. תפיחות השד בבנים (gynecomastia ) נמשכת כשבועיים-שלושה, תופעה חולפת בתחילת הטיפול. צבירת נוזלים (fluid retention) : תיתכן בתחילת טיפול בהורמון גדילה, יותר משמעותית במבוגרים. כאב בשורש כף היד (לחץ על גידים) נדיר ובדרך כלל קל. כאב בפרקים או שרירים בדרך כלל קל. תופעה אלרגית כמו בכל תרופה - די נדיר. דלקת שריר (MYOSITIS) תופעה נדירה ניתן לשייך אותה לחומר השימור METACRESOL. מתבטאת בכאבי שרירים או כאבים במקום ההזרקה. אם מוכחת עוברים לתכשיר בלי נוזל מיהול זה. יצירת נוגדנים נגד הורמון הגדילה קורה בפחות מ- 10% מהמטופלים. באופן נדיר נוגדנים אלה מבטלים את פעולת ההורמון. סיכון להופעת גידול: אין שום הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון לממאירות . השפעה על מערכות הורמונים אחרות: בלוטת התריס- הורמון גדילה מגביר הפיכת הורמון התירואיד 4T ל- T3 וגורם לחשיפת מחלה סמויה של בלוטת התריס. הורמוני מערכת המין: אין הוכחה שלהורמון גדילה השפעה לא רצויה על הורמוני מערכת המין. קורטיזול: הורמון גדילה מעלה את הפיכת הקורטיזול לקורטיזון. לא ידועה משמעות כלשהיא להיפוך זה. כאבי פרקים: תוארו במבוגרים שקיבלו מינון גבוה מהדרוש של הורמון גדילה. התכווצויות ( convulsions): בדרך כלל אין שכיחות יתר בעת טיפול בהורמון גדילה. פרט לקבוצה אחת, לאחר גידולי מוח במטופלים בהורמון גדילה שכיחות ההתכווצויות גבוהה יותר. הורמון גדילה במחלות מסכנות חיים-בטיפול נמרץ: נעשה מחקר על חולים המאושפזים בטיפול נמרץ, וחולים במחלות קשות הגורמות למאזן שלילי הגורם לפרוק רקמות. במחקר זה ניתן הורמון גדילה לחלק מהמטופלים. טיפול בהורמון גדילה העלה את התמותה מ 19 ל- 42% על כן נמנעים מלתת לחולים אלה הורמון גדילה. שמירת התרופה (יש לקרוא את ה package insert של כל תרופה) לאחר המסת החומר הוא יציב בטמפרטורה של 2-8 מעלות למשך 4 שבועות. בחברות המוסרות על יציבות ב"טמפרטורת החדר" יש לזכור שבתקופות קיץ חמות יש סיכון בהסתמכות על טמפרטורת החדר. אין להקפיא את הורמון הגדילה ואין להשתמש בו לאחר הפשרה מהקפאה. מינון הורמון הגדילה לפי ההתוויה ( לפי רישום ב FDA) המינון הוא המלצה ראשונית לטיפול. אולם מומלץ שהמינון הראשוני לתחילת הטיפול יהיה נמוך יותר בכ- 15-20% ל שבועיים שלושה, כדי למנוע תופעה של צבירת נוזלים בולטת וכאבי ראש. הורמון גדילה גורם בתחילת הטיפול לצבירת מים. התופעה בולטת יותר בילדים עם חוסר קשה בהורמון גדילה השתנות המינון במהלך הטיפול תלויה בעליה במשקל, ככל שהמשקל עולה, המינון עולה. אם קצב הגדילה גבוה מאד, אין סיבה להעלות את המינון. אם קצב הגדילה נמוך מהמצופה לאחר שלילת סיבות לכך כגון טיפול לא סדיר, מחלה נוספת, תזונה גרועה או מחלת מעי מעלים את המינון. גישה נוספת להעלאת המינון היא לפי רמת ה I- IGF. הורמון גדילה גורם לעליה ביצור ה I-IGF. לפי פרסום של כהן וחבריו, אם רמת ה I-IGF נמוכה יש להעלות את מינון הורמון הגדילה. הבעיה בעבודתו זו של כהן שלא נעשה ניתור של התזונה. הגורם העיקרי בילדים לרמת I- IGF נמוכה היא תזונה לקויה. על כן בכל ילד עם בעיית גדילה יש צורך בבדיקת תזונתו על ידי רישום תזונה במשך 3 ימים וניתוח התזונה על ידי דיאטנית. חשובה פעולה זו לפני טיפול בהורמון גדילה גם בילד חסר הורמון גדילה יחול שיפור בגדילה עם השלמת חסרים . גם תוך טיפול בהורמון גדילה תזונה מאוזנת תשפר את התגובה להורמון גדילה. בנוסף לכך תוך טיפול בהורמון גדילה עולה ניצולת המאגרים כגון ברזל. תוך גדילה מהירה צריכת המאגרים עולה ובילד הרגיל לאכול מעט ואין שיפור בתזונתו תוך עליה מהירה של קצב הגדילה, יתפתחו חסרים, כגון חוסר ברזל היכול להתפתח תוך 3 חודשים מתחילת הטיפול. הורמון הגדילה ניתן בזריקה תת עורית כל יום לפני השינה. ההיגיון העומד מאחורי המלצה זו הוא ששיאי הורמון הגדילה גבוהים יותר בלילה מאשר ביום. אולם זריקת הורמון הגדילה גורמת לשיא הורמון הגדילה תוך 4 עד 6 שעות ורמתו חוזרת לנורמה תוך כ 8-10 שעות כך שאין שום דמיון לפיזיולוגיה. בפרסום בודד שבדק את הגדילה של ילדים ב 3 קבוצות, קבוצת בוקר, קבוצת צהרים וקבוצת ערב לא נמצא הבדל בגדילה בין שלושת הקבוצות. התגובה לטיפול בהורמון גדילה התגובה לטיפול תלויה בגורמים רבים. בקצב הגדילה לפני הטיפול – ככל שקצב הגדילה לפני תחילת הטיפול נמוך יותר, קצב הגדילה תוך טיפול גבוה יותר. ברמת הורמון הגדילה לפני טיפול- ככל שרמת הורמון הגדילה לפני טיפול נמוכה יותר קצב הגדילה על הורמון גדילה גבוה יותר. בתזונה- בחוסר: קלוריות , חלבונים, ברזל, אבץ ויטמין A קצב הגדילה לפני טיפול בהורמון גדילה וגם על טיפול בהורמון גדילה נמוך יותר. יש לציין שחוסר באבץ, ברזל וויטמין A גורמים לחוסר תיאבון וגם עקב כך נפגעת האכילה והגדילה בעקבותיה. במשקל ואורך לידה-תגובת הגדילה של תינוקות שנולדו קטנים למשך ההריון פחותה מזו של תינוקות בשלים. בגיל- בינקות ובילדות המוקדמת תגובת הגדילה טובה יותר מאשר בגילאים גבוהים יותר. במינון הורמון גדילה-במינון גבוה יותר, תגובת הגדילה טובה יותר. באבחנה בגללה נותנים טיפול בהורמון גדילה (טבלה מצורפת) צירופים שונים של גורמים אלה עומדים ביסוד בניית המודלים לתחזית התגובה לטיפול. תגובת גדילה ממוצעת בשנה הראשונה של ילד\ה עם ISS היא . 7.3+1.2 ס"מ פורסם ב: Cochrane Database Syst Rev. 2007 Jul 18;(3) מעקב הטיפול בהורמון גדילה מטרות המעקב הן: • לוודא תגובה תקינה של עליה במשקל ובגובה- ביקורת כל 3-4 חודשים אם אין עליה תקינה, לוודא תזונה תקינה ולוודא בעיות נוספות • לוודא טיפול מסודר ועקבי- כאשר יש חשד לטיפול לא סדיר יש לדרוש להביא את כל בקבוקי התרופה הריקים לביקורת, לבדוק מספר הבקבוקים וכמה נוזל נשאר בבקבוקים • בדיקות דם לבטיחות: לבדוק כל 6 חודשים לפחות IGF-I יש לשמור על רמתו בתחום הנורמה. אם הרמה עולה מעל + 2 סטיות תקן להוריד את המינון. דרישת ה FDA היא שרמת I-IGF לא תעלה על 2.5 סטיות תקן מעל הממוצע לגיל ולמין. אם הרמה עלתה מאד מפחיתים מינון ב 15-20%. אם רמת ה I-IGF עלתה מאד ניתן להפסיק טיפול ל 7-10 ימים ולחדשו במינון נמוך ב 15-20%. אם רמת ה I- IGF נמוכה וקצב הגדילה נמוך לבדוק תזונה לקויה, מחלה סמויה, מינון נמוך מידי של הורמון גדילה, ליקוי בטכניקת ההזרקה, טיפול לא סדיר.

בהצלחה

לאחר קבלת המחזור, נערה בנתונים כאלה יכולה להוסיף עוד 4 עד 6 ס"מ עד הגובה הסופי. אין שום התערבות טיפולית יעילה כדי לשפר את גדילתה גובהה בתחום הנמוך של הנורמה. אך, היא עדיין לא גמרה לגדול

צריך לבדוק אותה. פני לאנדוקרינולוג ילדים

הופעת סימני התבגרות-גדילת שדיים והופעת שעור מיני לאחר גיל 8 הם נורמליים לחלוטין

פער כזה מצדיק פניה לאנדוקרינולוג ילדים כדי לבדוק האם קו הגדילה במשקל ובגובה עקביים ואם יש סיבה לפער זה. אם אנדוקרינולוג ילדים מצא שהכל תקין סיכוי גדול שפוטנציאל הגדילה גדול מבנראה היום

הופעת ניצן שד לאחר גיל 8 היא תופעה נורמלית. גיל העצמות מתאים לגילה- גם זה תקין. בנתונים עד כאן אין דבר יוצא דופן. נתון חשוב מאד שאין לי הוא גרף המשקל וגרף הגובה אין לה התבגרות מוקדמת. על כן לא ברור לי כעת למה חושבים על התערבות משתמשים גם בדקאפפטיל פעם ב 3 חודשים ללא בעיה

"הבן שלי בן 14.5 גובהו 154. אנחנו במעקב אנדוקרנולוגית כבר שנה וחצי שעשינו לנו צילום כף יד. והצילום הראה שגיל העצמות של גיל 9" הערה: זה פער גדול בגיל העצמות. בפער גדול כזה חישוב גובה סופי יתן תחזית גבוהה יותר מאשר תהייה באמת . "חיכינו קצת כמובן אבל לא היה שינוי משמעותי וגם בדיקות ההורמונים היו נמוכות". הערה : חיכינו קצת- כמה זמן זה קצת. לא היה שינוי משמעותי כמה הוא גדל , "לא היה שינוי משמעותי זה לא מידע" "הומלץ לתת לו מתן של סטסטוסטרון 50 מ"ג פעם בחודש למשך 3 חודשים. כרגע אנחנו אחרי הזריקות כשלושה שבועות. ועדיין אין שינוי בגובה אבל יש ניצני התפתחות." הערה: 50 מגר בזריקה, זה מעט. לעיתים צריך לתת 100 מגר בזריקה. 3 שבועות לחכות זה מעט מידי. אבל אם במינון הנמוך לא היה שינוי. נותנים 3 זריקות של 100 מגר

למידת הרגל אין שום קשר לגדילה. בלי צילום כף יד לגיל עצמות, לא ניתן לחשב גובה צפוי

1) אף אנדוקרינולוג לא מקבל תשובה כתובה של גיל עצמות אלא קורא את הצילום בעצמו. כיוון שדי שכיח שהתשובה אינה מדוייקת 2) בלי לבדוק את הנער ובלי לראות את גרף המשקל והגובה אין הרכה ערך לצילום 3) פער גדול בגיל העצמות יכול לנבוע מחסר הורמונלי או מהתבגרות מאוחרת או אם הכל תקין מנבא תחזית טובה מהניראה היום כך להסביר צילום במנותק מהנער - ממש לא רציני- פני לבדיקת אנדוקרינולוג עם הדיסק של הצילום

נקודת גובה בודדת אינה אומרת דבר ואינה מביאה לכל מסקנה שהיא אם הנערה גדלה באופן עקבי על אחוזון 15 גם במשקל וגם בגובה במשך זמן רב-אין בעיה אם היא היתה באחוזון גבוה וירדה ממנו יש בעיה פני לרופא הילדים שלכם תחילהשיראה את גרף הגדילה שלה ויחליט גם לפי נתוניפ נוספים בתיק

שלום, תשובה בגוף הודעתכם א) יש לנו תינוק בן חודשיים שנולד פג מאוחר הערה: "פג מאוחר" ביטוי שאינו אומר דבר צריך למסור את משקל הלידה וכמה שבועות נמשך ההריון ב) בשבוע הראשון גילו לו תת פעילות של בלוטת התריס לפי בדיקות דם שהיו במגמת ירידה. הערה: "מידע" שאינו אומר דבר. בתת פעילות של בלוטת התריס רואים בדרך כלל ש TSH עולה ו FT4 יורד. מה היו המספרים של שתי הבדיקות האלה שבעקבותיהם נעשתה האבחנה? ג) הוא מקבל טיפול עפ"י מיפוי שעשו לו וגילו מבנה לא תקין של הבלוטה. הערה: לא נכון (!). הטיפול ניתן לפי הבדיקות של TSH ו FT4. המיפוי נעשה כדי לנסות למצוא את הסיבה לכך שרמות ההורמונים בדם אינן תקינות. גם אם המיפוי היה תקין לגמרי, לפי בדיקות הדם קובעים את הצורך בטיפול. מיפוי איננו בודק את מידת התפקוד של הבלוטה אלא את גודלה ואת המיקום שלה. ד) 1. המשקל שלו כבר הוכפל אך המינון הנמוך שהוא מקבל לא משתנה כבר חודשיים. האם זה ייתכן? הערה: המינון נקבע לפי רמות ההורמונים בדם. אם תוך טיפול מסויים ה FT4 בנורמה וה TSH סביר, לא משנים מינון. אם FT4 יורד או לא עלה לנורמה ו TSH גבוה, מעלים מינון. ה) 2. האם ניתן לעשות מיפוי חוזר כדי לראות שהמיפוי אכן היה תקין? הערה: לא משנה המיפוי, את הצורך בטיפול קובעות הרמות בדם שהביאו לאבחנה. על כן אין תועלת במיפוי חוזר כי הרמות בדם הן שהכתיבו את הצורך בטיפול ו) 3. מי עוד יכול לפענח מיפויים? הערה: התעסקות בכך היא בזבוז זמן ללא תועלת במקרים רבים אינני מבצע מיפוי לאחר הלידה ודוחה זאת עד גיל 2.5 שנים. כי התוצאה לא תשנה את הצורך בטיפול. אם תשלחו לי את נתוני TSH ו FT4 שהביאו לאבחנה ו TSH ו FT4 אחרונים תקבלו הסברים נוספים