פורום קטרקט בניהול עמותת לראות
מנהלי פורום קטרקט בניהול עמותת לראות
מהי השיטה המתקדמת ביותר בניתוח קטרקט
השיטה הינה השיטה הרגילה של ניתוח פאקואמולסיפיקציה. יש מכשירים חדישים יותר, שמאפשרים חתכים קטנים יותר, עד 1.8 מ"מ ואפילו פחות. הבעיה היא שהעדשות מגבילות את גודל החתך כי זה לא משנה כל כך אם עושים ניתוח בחתך מאד קטן ומגדילים אותו לצורך הכנסת העדשה. העדשות הסטנדרטיות נכנסות בחתך של 2.2 מ"מ ומיוחדות דרך 1.8 מ"מ. גם העדשות קיימות במגוון רחב- מולטיפוקליות, א-ספריות, טוריות. כל אחת למצב ספציפי. העדשות המונופוקליות הא-ספריות הן העדשות ה"רגילות" המתקדמות יותר. כנראה שהן מאפשרות בחלק מהמקרים ראייה באיכות גבוהה יותר. זה בעיקר חשוב במנותחים צעירים יחסית ולא במבוגרים.
אני בת 62 ואובחן לי קטרקט בעין אחת בלבד (ימין). האם מומלץ לבצע ניתוח קטרקט?
000000שלום רב! לפני כ-שנתיים עברתי אירוע אשר הובחן כ- ניון( naion) בעין שמאל.אין לי אפשרות לראות למרחק בעין זו. עין ימין הייתה תקינה. היום מצבה של עין שמאל היא יציבה אך הובחן בעין ימין קטרקט. רופא עיניים ועצב אמר לי לא לבצע ניתוח קטרקט כל עוד אני מתפקדת רגיל בעין.(אני נוהגת) הראייה שלי בעין ימין די תקינה אך לא בהירה כפי שהייתה קודם. מה דעתך בקשר לביצוע הניתוח. האם רצוי לחכות? אם כן עד איזה שלב? אני מודה לך מראש על תגובתך. מרים
את הניתוח בעין הטובה כדאי לבצע רק כשההפרעה משמעותי כמו קושי משמעותי בקריאה או חוסר יכולת לקבל רשיון נהיגה.
אני צריך לעבור ניתוח קטרקט בעתיד הקרוב, 1.האם יש אפשרות לבחור בעדשת מולטיפוקל? 2.והאם עם עדשה כזו לא אזדקק למשקפים? 3.מה השיקולים החשובים בבחירת עדשה?ועפ"י איזה מידע מחליטים איזו עדשה מתאימה? 4.האם עדשות מולטיפוקל כלולות בסל הבריאות? 5.מי מחליט איזו עדשה תושתל? תודה מראש על תשובה מפורטת.
העדשות המולטיפוקליות הן בעיקרון ביפוקליות, כלומר פוקוס לרחוק ופוקוס לקרוב או למרחק ביניים. הן עובדות טוב. יש מספר בעיות, בעיקר הילות סביב אורות בהתחלה, איכות ראיה מעט פחות טובה לעומת עדשות מונופוקליות, צורך בתאורה טובה לקריאה. עדיף להשתילן בשתי עיניים אך אפשר גם לא.הן לא מתאימות לכולם- לא למי שיש צילינדר משמעותי, לא לאנשים עם קוצר ראיה משמעותי (אם כי אפשר). מתאימות במיוחד לאנשים עם רוחק ראיה בעלי מוטיבציה גבוהה לחוסר תלות במשקפיים. זה גם מה שהן מבטיחות- חוסר תלות במשקפיים אם כי לא חוסר הזדקקות מוחלטת למשקפיים במצבים מסויימים. העדשות המולטיפוקליות אינן בסל הבריאות ואינן ממומנות על ידי חברות הביטוח הפרטיות. בחירת העדשה נעשית ביחד עם המנתח ובהתאם לתשבורת של עיניך שלך והמצב בשתי העיניים. תמיד צריך לקחת בחשבון מה קורה עם העין השניה על מנת לא ליצור חוסר איזון.
שלום אני צריך בקרוב לעבור ניתוח קטרקט בשתי העיניים .ידוע לי כי ניתן לבחור בעדשה רגילה המאשפרת ראייה טובה ממרחק אך מקרוב חייבים משקפיים .מאידך יש היום פתוח חדש המאפשר בחירת עדשה דו פוקאליות כך שניתן לראות מקרוב וגם מרחוק בלי משקפיים לאחר הניתוח .השיקול הכספי אינו השקול המנחה אותי .רציתי לדעת כיצד אדע אם אני מתאים לעדשה דו פוקאלית ומה קורה אם אני לא יכול להתרגל לעדשה כזאת לאחר הניתוח .במה תלוי אם אני אצטרך להרכיב משקפיים לאחר הניתוח בהנחה ששדה הראייה שלי תקין והיום לפני הניתוח הראייה שלי מקרוב תקינה . בתודה צבי
העדשה הבי-פוקאלית מתאימה לאנשים שאינם מאד קצרי רואי ושאין להם צילינדר משמעותי. העדשה דורשת הסתגלות. רוב האנשים מסתגלים אליה בצורה לא רעה אבל באמת במקרים נדירים יכולה להיות בעיית הסתגלות ובמקרים נדירים מאד יש צורך להוציאה בניתוח נוסף ולהשתיל עדשה רגילה במקומה.
שלום, אני צריכה לעבור ניתוח קטרקט בעוד כחודש והייתי מעוניינת לקבל מידע על תופעול הלוואי של הניתוח וכן מהו זמן ההחלמה? תודה,איבט
מדובר בניתוח עם אחוזי הצלחה גבוהים של כ- 97%. הסיבוכים מגוונים ויכולים להיות קלים כמו גירוי כרוני או סטייה במספר העדשה המתוכנן, מעצבנים, כמו צניחת עפעף או דמעת כרונית וקשים, המריכים ניתוח נוסף או מורידים את הראיה באופן קבוע. בין אלו ניתן למנות- הפרדות רשתית, זיהום קשה או פגיעה פרמננטית בקרנית. הסיבוכים הקשים כמבון קורים בשכיחות נמוכה יותר של כאחוז. ההחלמה מהירה ובדרך כלל ביום למחרת כבר אפשר לראות לא רע. יש צורך לטפטף טיפות במשך כחודש ולבוא לבקורות. המשקפיים מוחלפים רק אחרי חודשיים בערך.
האם זה מקובל וכמה זמן אחרי זה אמור לחלוף?
שלום.למה הכוונה שרשום לאישה בת 65 בבדיקת עיניים שגרתית ירוד מתחיל קורטיקלי ומה זה ירוד מתחיל PSC?זה אותו דבר? תודה.
האם אפשר להחליף עדשה רגילה שהושתלה בניתוח קטרקט, לעדשה מולטיפוקל?
ניתן להחליף את העדשה אולם מדובר בניתוח יחסית מסובך משום שיש צורך להוציא את העדשה שהושתלה מתוך הקופסית, לחתוך אותה בעין ולהוציאה בחלקים דרך החתך הקטן ולהשתיל דרך אותו חתך את העדשה המתקפלת. העניין מסובך ומסוכן ולדעתי לא מוצדק. אם אתה מאד רוצה מה שיותר פשוט לעשות הוא להשתיל עדשה נוספת מעל לעדשה הרגילה שתיתן את התוספת של המולטיפוקל. קיימות עדשות מיוחדות לעניין מתוצרת חברת ריינר האנגלית. אז מדובר בניתוח יחסית פשוט שבו דרך חתך קטן מוזרקת לעין עדשה נוספת ויש בכך הרבה פחות סיכון לעין.
שלום , אני בת 54 , ומרכיבה עדשות מגע מס. 14 ( וכמובן גם משקפיים ... )במשך שנים רבות . צריכה לנתח בשתי העינים , כאשר בשמאלית מתקדם יותר .רציתי אם אפשר לקבל תשובות לנקודות הבאות : 1)מה ההסתברות , בקוצר ראייה כזה, שעלול לקרות היפרדות רשתית , ומה הטפול אז ? 2)כמה זמן לפני הניתוח אסור להרכיב עדשת מגע ? ( הבעייה שלי היא בעיקר לפרק הזמן עד לניתוח עיין ימיו - כיון שהבנתי שאוכל להרכעב רק את עדשת המגע , ולא את ה"משקף " הימני..) 3) איזה עדשות עדיפות , בשתי העיניים לרחוק , או אחת לקרוב ? במקרה השני האם אין "פספוס " במס. , ואז כיצד מתקנים זאת ?! (אציין כי היום יש לי את ההפרדה שעין אחת לקרוב והשנייה לרחוק) מה ההמלצה בקשר לעדשות הקריטל שדובר עליהם בימים האחרונים ? 4)מה הסיבוכים שיתכנו אחרי הניתוח? מקווה שתוכלו לענות על הנקודות הנ"ל , שמעסיקות אותי , בתודה מראש
הסיכוי להפרדות רשתית בעין מאד קצרת רואי הוא כ- 4%, פי עשר מאשר בעין נורמלית. אין מניעה מהרכבת עדשה ומשקפיים בעין שלא נותחה. הבעיה הינה האיזון בין 2 העיניים בתקופת הביניים ולכן עדשת מגע נותנת פתרון מצוין. עדשת הקיסטלנס אינה מתאימה לקוצר ראיה כזה. בדרך כלל בקוצר ראיה כזה משתילים לראיה לקרוב ללא משקפיים. גם בגלל שאנשים קצרי רואי רגילים לקוצר ראיה ורגילים לראות מקרוב בלי משקפיים וגם בגלל שהחישובים של העדשות לקראת הניתוח אינם מדוייקים בעיניים חריגות. לכן עדיף לכוון לקוצר ראיה על מנת שאם תהיה טעות לא נגלוש לצד של רוחק ראיה. עד לניתוח אין בעיה להרכיב את העדשות.
יש לי +5 בשתי העיניים, צילינדר 1.5- 90 מעלות. יש לי קטרקט בשתי העניים אך רק הראייה בעין שמאל מפריעה לי (כשנה וחצי). 1. האם מולטיפוקל רלוונטי עם הצילינדר שלי? 2. אם אני רוצה לנתח רק את עין שמאל- לאיזה מספר כדאי כך שלא יהיו בעיות בהבדל בין העיניים...ואם אי אפשר לדייק - האם לקחת מרווח בטחון? 3. אם אני מתעכבת בהחלטה על ניתוח - איך אדע שאני לא מסתכנת בקטרקט מתקדם מדי שיסבך את הניתוח?
הצילינדר אכן אינו מתאים לעדשת מולטיפוקל. אפשר לנסות להוריד את הצילינדר על ידי חתכים בקרנית ואז ייתכן שכן תתאימי. הכוונה לחתכים שמבצעים בזמן ניתוח הקטרקט והמנתח צריך להחליט לפני הניתוח אם את מתאימה לטיפול כזה. אם את מנתחת רק את עין שמאל האופציה היחידה הינה להשתיל עדשה למרחק. תמיד אפשר להתעכב עם הניתוח. הרופא יכול לומר לך אם הקטרקט מתקדם ברמה כזו שהתקדמות שלו תפריע לניתוח.
אני שוקלת לעבור ניתוח קטרקט. קראתי שקיימת היום עדשת קריסטל, אותה ניתן להשתיל בניתוח קטרקט, ואשר מאפשרת טווח ראיה מלא לכאורה (במקום רק לאחד משלושת הטווחים האפשריים). האם נכון? האם מומלץ?
זה נראה כמו יחסי ציבור נטו!!! בדוק עם המנתח שלך
ברור שמדובר קודם כל ביחסי ציבור אבל יחסי ציבור שיש להם בסיס מוצק. עדשת הקריסטלנס הינה עדשה יחסית חדשה בשוק הישראלי ולמיטב ידיעתי הושתלה עד היום ב- 7 עיניים בארץ. העדשה הינה עדשה מצויינת ואיכות הראיה המושגת למרחק טובה מאד. העדשה הינה מסוג העדשות ה"אקומודטיביות" והיא אמורה לתת מענה גם לראייה לקרוב. הבעיה שזה לא תמיד עובד. גם אם זה לא עובד במאה אחוז הרי שכן מושגת ראיה מסויימת לקרוב, דבר שלא קיים בעדשות מונופוקליות. אחת הבעיות מעבר למחירה הגבוה הוא שאחרי הניתוח כנראה שצריך לקחת במשך שנה טיפות של אטרופין שמרחיבות את האישון. האפקט לקרוב דועך עם השנים בקצב זה או אחר. כך שהעדשה אינה מושלמת אבל יש לה בהחלט ערך מוסף.
מספר תיקונים לגבי תגובתי- אחרי הניתוח אין צורך לקחת טיפות אטרופין במשך שנה אלא רק באופן חד פעמי. הושתלו כ- 10 עדשות בארץ עד היום.
ערב טוב, 8 חודשים עברו מניתוח קטרקט בעין ימין ו-3 חודשים מניתוח בעין שמאל. קיימות 2 תופעות- 1. קיימת תחושה של אי בהירות,מיסוך כפי שהיה לפני הניתוח. 2. כשאני מסתכל למוקדי אור, פנסי מכוניות בעיקר, אני רואה "הילה", קרניים מסביב למוקד האו ואי חדות. מה הסיבות ומה ניתן לעשות? האם זה זמני? מודה מראש על התשובות. חג אורים שמח.0
התופעות שתארת יכולות לנבוע מסיבות רבות, הן נוירולוגיות והן שקשורות עם הניתוח ועם העדשה המושתלת. רוב הסיכויים שמדובר בקטרקט משני שהתפתח וגורם לתופעות וטיפול לייזר יחסית פשוט יפתור את הבעיה.
אני בן 57 ומרכיב עדשות מולטיפוקל כאשר החוזק של העדשה לקריאה היא כ-4.5 דיופטר. בבדיקת רופא עיניים שנתית נתגלו לי "סימנים ראשונים" של קטרקט בשתי העיניים כאשר נאמר שהתפתחות הקטרקט תהיה מהירה יותר בצד שמאל. קראתי באתרים שונים שקטרקט מתפתח במשך תקופה הנמדדת בחודשים עד שנים. שאלתי היא מה היא משך הזמן הממוצע מרגע הופעת סימנים ראשונים ועד שהקטרקט מתחיל להפריע לתפקוד (נהיגה לילית, קריאת אותיות קטנות וכו') ובשל כך כבר עולה הכדאיות לביצוע ניתוח. האם מדובר בסביבות חמש שנים בממוצע או בסביבות 20 שנה, או מה. אינני מצליח למצוא תשובה באינטרנט. התשובה הממצה ביותר תהיה הפנייה לעקומה המראה אתאחוזי הפציינטים המוצגים מול משך הזמן מתחילת הופעת סימנים ועד הבשלת הקטרקט עד למצב המפריע לתפקוד יומיומי. בברכה, דוד דרורי
אבקש למחוק את שם המשפחה מהפנייה הנ"ל! תודה, דוד
התשובה היא שאין תשובה- ההתקדמות אינדיבידואלית והיא כן דומה מעין לעין באותו פציינט.
תודה על התשובה. נא למחוק את שם המשפחה שלי מסוף השאלה המקורית.
אימי עברה ניתוח קטרקט וגלאוקומה באחד מבתי החולים הציבוריים במרכז הארץ ע"י מנתח בכיר,מוכר ואף מנתח באופן פרטי . לניתוח המבוצע בהרדמה חלקית הגיע עצבני ביותר ומשזזה אימי ממקומה חבט בראשה פעמיים וצעק עליה לא לזוז . במהלך הניתוח ריסק את העדשה . משלא לא הצליח לעצור את הדימום חבש את עינה והודיע שהוא לא יכול להמשיך את הניתוח וצריך מנתח מומחה. ( אפשר לחשוב שהוא לא מומחה בניתוחים פרטיים ) . במהלך יומיים המתינה למנתח מומחה שהשלים את העבודה . מיותר לציין שלא בוצע ניתוח גלאוקומה , עקב הסתבכות הניתוח . במקום להתאשפז לילה אחד כמוקבל אושפזה במהלך 12 יום . הלחץ התוך עיני שהיה לפני הניתוח עמד על 18 הגיע לאחר הניתוח על קרוב ל-50 ושוחררה כאמור לאחר 12 יום עם לחץ 27 . אז במה הועילו חכמים בתקנתם ? כבר היה עדיף לא לנתח ולא להסתבך . על כמה אחוזי הצלחה עומדים הניתוחים הללו ? האם אין מדובר ברשלנות רפואית בהתנהלות הרופא והמוסד הרפואי שלא השכילו למצוא רופא מנתח אלא רק אחר 48 שעות שבפרק זמן זה היתה עם רסיסי עדשה וכשהיתה סכנה ממשית של פגיעה ברישתית ? האם זה המצב גם בניתוח לב פתוח ? נכון שאין להשוות בין המקרים ואין מדובר בהצלת חיים אולם בכל זאת ....
אני מצטערת לשמוע על הנסיון הלא מוצלח שהיה לאימך. לצערנו סיבוכים יכולים לקרות גם בידיים הטובות ביותר. טוב שהמנתח ידע לעצור בזמן את הניתוח והחליט להמשיכו (במצב אחר) בזמן אחר. הכי גרוע זה כשהמנתח ממשיך וממשיך ואפילו משתיל עדשה ולא מכיר בעובדה שכדאי לעצור, לנשום עמוק ולהחליט לעצור. מדובר בהחלטה לא קלה למנתח וריך להעריכו על כך. אחרי שיש סיבוך כדאי לא למהר ונשמע לי הגיוני להשלים את ניתוח הקטרקט שכבר העין היתה במהלכו ולא לבצע ניתוח גלאוקומה. ניתוח גלאוקומה הוא ניתוח שיכול להביא לסיבוכים רבים. תמיד אפשר לעשות אותו בנפרד. אחרי ניתוח קטרקט הרבה פעמים הלחץ מאד עולה לכמה ימים, ובמיוחד בחולי גלאוקומה. בדרך כלל הסיבה הינה החומרים הויסקואלסטיים בהם אנו עושים שימוש בזמן הניתוח על מנת לשמור על הקרנית ולשמור על נפחים בניתוח. לי לא נשמע שמדובר ברשלנות רפואית מכיון שנראה שהרופא עשה מה שמקובל ואפילו כמו שכבר אמרתי ידע מתי להבין שהדברים יוצאים מכלל שליטה והעדיף לא להחמירם. לא תמיד בבית החולים כל הרופאים זמינים וסיבוך כזה יכול להיות מטופל גם אחרי יומיים. אני מאחלת לאימך החלמה מהירה ושבסופו של התהליך הלחץ יתאזן וראייתה תישתפר גם אם ההחלמה בסופו של דבר תיקח קצת יותר זמן.
לאחר ניתוח קטרקט העין דומעת מאוד וצרבת למרות ששמתי טיםות עיניים. מה הסיבה לכך ואיך לטפל? את הניתוח ביצעתי לפני כחודש ןאין שום הטבה בתוחשת הצריבה. האם זה צריך להדאיג?
עשיתי ניתוח קטרקט לפני חודש. מאז העין דומעת וצורבת מאוד למרות ששמתי טיפות עיניים מכמה סוגים ושום דבר לא עוזר. אני מאוד מודאגת כי נאמר בבדיקה שהכל בסדר ועדיין אין שנוי במצבי.
עשיתי ניתוח קטרקט לפני חודש. מאז העין דומעת וצורבת מאוד למרות ששמתי טיפות עיניים מכמה סוגים ושום דבר לא עוזר. אני מאוד מודאגת כי נאמר בבדיקה שהכל בסדר ועדיין אין שנוי במצבי.
בדרך כלל מדובר בבעיה פשוטה- גירוי מעודף טיפות, חוסר יכולת להיגמל מהטיפות (גירוי שמופיע אחרי הפסקת הטיפות), החרפה של דלקת עפעפיים כרונית. נסי טיפות של דמעות מלאכותיות 4 פעמים ביום ואם לא יחול כל שיפור פני שוב לרופא. בדרך כלל מדובר בבעייה קלה ולא מסוכנת.
שלום, אימי עברה ניתוח קטרקט שלאחריו חל שינוי באופן ראיית הצבעים (שחור נראה ככחול כהה, חום נראה כסגול). אציין כי בעין התפתח לאחר הניתוח קטרקט משני.האם השינוי בראיית הצבעים קשור בסוג העדשה שהושתלה או תוצאה של הקטרקט המשני? תודה מראש
השינוי בצבעים חל אחרי הניתוח משום שהעדשה העכורה, הפגועה מהקטרקט הינה צהבהבה-חומה והיא בולעת את קרני האור הכחולות שנכנסות לעין. כשהעדשה מוחלפת בעדשה חדשה, שקופה, פלסטית הצבעים חוזרים חהיות הצבעים האמיתיים אולם המוח אינו רגיל לכך, במיוחד אם עדיין ישנה עין לא מנותחת שנתפסת כתקינה על ידי המוח. אומרים שלפיקאסו היתה תקופה כחולה כי היה לו קטרקט והוא הוסיף המון צבע כחול לתמונות עד שהיה מרוצה כי הקטרקט בלע את הצבע הכחול. קטרקט משני אינו משנה את תפיסת הצבעים.
לפני שנה אימי עברה ניתוח בעין אחד.לפני שבועים עברה ניתוח בעין שנייה.שאני מתבוננת בעיניים של אימי , בעין שנותחה לפני שבועיים זגוגית העין רועדת ומנצנצת.אימי מתלוננת על מתך בעין וקעבים קלים בעין ובאותו זמן בראש.זה דומה לתיקים בעין. התופעות האלי החלו מיום ה5- אחרי הניתוח. האם תופעות האלו יחלפו עם הזמן ? האם יש לגשת לרופא בדחיפות? טלי
קודם כל הזגוגית אינה רועדת אלא קרוב לוודאי העדשה. העדשה עשויה חומר פלסטי. יש עדשות שיש להן ברק יותר חזק מלאחרות וקרוב לוודאי שזה מה שאת רואה- החזר אור מבריק מהעדשה המושתלת. לגבי מסך וכאבים קלים- ייתכן שהם נורמליים וחלק מההחלמה וייתכן שלא. אם תחול החמרה ברור שכדאי להיבדק ואם יחול שיפור אז כנראה שלא. לשיקולה של אימך.
שלום אני נכה צהל ועקור עין ימיןמשנת 1970 אני בן 60 והתגלה אצלי קטרקט בעין שמאל. האם יש קשר בין הפגיעה החדשה בעין שמאל כעין שמתאמצת יותר לפגיעה המקורית , או לפחות האפ לא ניתן לשלול קשר כזה.
מעניין מה גודל המידגם שאתה מבסס עליו את תשובתך, כמה אנשים הרואים בעין יחידה וקיבלו קטרקט בעין השניה, עברו דרך הסטטיסטיקה שלך? אם אתה מבסס את תשובתך על העובדה שיש גם צעירים מגיל 60 שקיבלו קטרקט, זו אינה הוכחה.
שלום אימי עברה ניתוח קטרקט לפני יומיים אשר בעקבותיו ראייתה בעין אבדה כליל,לדברי הרופא הניתוח הסתבך עקב תזוזה של העדשה החולה והתפרקותה.כרגע מטופלת באנטיביוטיקה וסטרואידים 8 פעמים ביום. מתי אמורה הראיה לחזור?והאם יש מה לעשות כרגע? תודה
לצערי לא אוכל להוסיף מידע מכיון שמדובר בעניין מורכב עם הרבה מישתנים. כדאי להתייעץ עם הרופאים המטפלים. החלמה מהירה.
בן 57,עברתי ניתוח פיטריגיום בעין ימין לפני 4 שנים.מאז יש לי גירוי מתמיד ומטריד מאד,בנוסף יש לי ראיה פחות טובה באותה העין. האם ניתן לעשות ניתוח נוסף,האם קיים ניתוח לשיפור הראיה גם אם עברתי ניתוח. אל מי ניתן לפנות לקבלת טיפול יעיל והוגן. בנוסף האם ניתן לבצע גם ניתוח לשיפור ראיה לקריאה תודה
ניתוח חוזר עושים רק אם יש חזרה של הפטריגיום. ייתכן שבגילך כבר יש לך קטרקט בעין? האם ניבדקת? אם יש צלקת בקרנית מהפטריגיום שהוסר ייתכן שאפשר להסירה בלייזר באחד ממכוני הלייזר להסרת משקפיים. לצערי אין טיפול יעיל כיום להסרת משקפי הקריאה
לפני כשנה עברתי נתוח ברשתית עקב חור במקולה,היום יש צורך לבצע ניתוח קטרקט ישנה הצעה מצד הרופא לעבור בדיקת פ.א.ם בטרם ניתוח , האם זה הכרחי? האם ניתוח קטרקט לא יעזור ולו במשהוא לשיפור הראיה בעין הזו? ואיך אפשר לקבוע מספר עדשה ללא הניתוח הנ"ל? כן ברצוני לדעת על סיכונים בניתוח קטרקט בעין עם "עבר" שכזה תודה על תשובתך.
לגבי הפוטנציאל כדאי לקבל מידע ממומחה הרשתית- מה היתה הראיה לפני שהתפתח הקטרקט. הבדיקה של PAM יכולה לרמז על הפוטנציאל לשיפור. סביר להניח שבכל מקרה יחול שיפור כלשהו בהנחה שהקטרקט משמעותי, אולם אם החור המקולרי קיים לא יהיה ניתן להשתמש בעין לקריאה או ראיה חדה אלא רק הקפית. תאורטית אחרי ניתו קטרקט החור עלול להיפתח.
תודה על תשובתך ושאלה נוספת. האם השוני במכשירים תורם לדרך בה מתבצע הניתוח מבחינת גודל הפתח . הבנתי שההבדל בניתוחים היום לעומת העבר הוא בגודל החתך או החתכים שעושים על מנת לשלוף ולהכניס את העדשה. שוב תודה ומחכה לתשובתך
כן בהחלט, המכשיר קובע את האפשרויות לגודל החתך. המכשיר לא מבטיח את גודל החתך אבל מאפשר למנתח לבחור. את גם צריכה לדון בעניין עם המנתח.
שלום רב, האם יש חשיבות למכשור בניתוח קטרקט? האם יש מכשור חדיש יותר מבחינת הביצועים לעומת המכשור הישן? האם משתמשים בלייזר? אני עומדת בפני ניתוח ושאלתי האם לקופות החולים שמבצעות את הניתוחים הנ"ל כמו מכבי למשל יש להן בחדר הניתוח את המכשור החדיש ביותר? אולי קצת חוצפני לשאול אבל מדובר בעיניים שלי, ואני מתלבטת האם מבחינת המכשור יש הבדל בין מכבי לאסותא למשל. תודה
כמובן שיש חשיבות למיכשור. לייזר אינו רלבנטי בניתוח קטרקט. בקופות החולים יש מיכשור חדיש אבל אין בידי מידע לגבי איזה מיכשור יש בכל מקום.
שלום, עברתי ניתוח קטרקט בעיני השמאלית שלאחריו נוצרה לי ארוזיה. לאחר תיקון הארוזיה באמצעות כיסוי העין השמאלית במשך 4 שבועות העין השמאלית נחלשה מאוד והעין הימנית התחזקה. האם יש קשר בין הדברים והאם העין השמאלית תחזור לאותו חוזק שהיתה בו לפני?
מה שאתה מתאר לא מתאים למצב.אתה לא ילד שאצלו סגירה של עין אחת מחזקת את השניה. כנראה שבעין שמאל נשארה בעיה שמשפיעה על הראיה וכדאי לבדוק את זה.
1.מה הסיכונים בניתוח קטרקט לבעלי קוצר ראיה גבוה יחסית אצלי בסביבות 7 - 8 קוצר ראיה וגם רוחק ראיה נמוך ועם צילינדר? 2.האם במקרה כזה מומלץ לנתח את 2 העיניים ומדוע? 3.האם הכנסת עדשות מולטי פוקל מומלצות במקרה זה או שוני בעדשות של שתי העיניים?
הסיכון העיקרי בניתוח קטרקט בקצרי רואי הינו הפרדות רשתית. אם המנותח מסוגל להרכיב עדשות מגע אין צורך לנתח את שתי העיניים כי העדשות עוזרות לאזן את ההבדל בין העיניים בעוד שהדבר אינו אפשרי במשקפיים. עדשות מולטיפוקליות אינן ממלצות בקוצר ראיה גבוה ולא כשיש צילינדר מעל 1 דיופטר.
שלום רב , לפני כמה ימים הופיע לי יתוש בשדה הראיה בעין ימין דבר שמפריע לי לראות היטב וגורם לי לכאבי ראש עזים . באבחון שביצע רופא עיניים הוא קבע את הדיאגנוזה : posterior vitreous detachment אין לי קרע ברישתית . האם ניתן לטפל בנזק הנ"ל ? בתודה יוסי
אין טיפול. יש צורך במעקב בשבועות הקרובים. בדרך כלל הדברים נרגעים מעצמם וההפרעה נעלמת או כמעט נעלמת.
תודה לד"ר מיכאלי על תשובתך ואדיבותך . אני מבין שהבעייה הינה בחומר המצוי בין העדשה לבין הרשתת הקרוי זגוגית . האם לא ניתן להחליף את העדשה [ כמו בקטארק ] ולהחזירה למקום שבו היא זזה מהזגוגית ? תודה יוסי
לפני כשלושה שבועות עשיתי ניתוח קטרקט והושתלה עדשה מולטיפוקלית. העדשה שיפרה את הראייה אבל לא עומדת בציפייה ויש לי צורך במשקפי קריאה וגם הראייה לרחוק אינה מושלמת. לאור העלות המאוד גבוהה אני שוקלת להשתמש בניתוח בעין השנייה בעדשה רגילה . האם השילוב אפשרי?
אם העדשה ממש לא עומדת בציפיות אין מניעה מהשתלת עדשה מונופוקלית בעין השניה. העניין הוא שההמלצה היא להשתיל את שתי העיניים עם העדשה המולטיפוקלית ואז מקבלים תוצא היותר טובה, כאשר 2 העיניים מתפקדות ביחד.
תוך כמה זמן ניתן לנהוג אחרי ניתוח קטרקט(מולטיפוקל).אחרי כמה זמן ניתן לקיים יחסי מין?
בעיקרון את שני הדברים ניתן לעשות באופן מיידי אם הניתוח היה במהלך רגיל ותקין. כמובן שכדאי לא להגזים בפעילות... ובנהיגה לעשות זאת רק אם חדות הראיה אכן מתאימה לנהיגה ואין סינוור שמפריע גם הוא לנהיגה.
האים מותר לי לנהוג עברתי ניתוח לפני 7 ימים
לאבי אבחנו קטרקט בשתי העיניים. האם ניתוח להסרה יחזיר לו את הראייה, או לא ייעשה שינוי. אבי עבר אירוע מוחי שפגע לו בראייה, ולכן חשוב לי לדעת מה סיכוייו לראות שוב.
ניתוח הקטרקט לא יכול לשפר ראיה שאבדה בעקבות ארוע מוחי או פגיעה בעצב הראיה. אם יש פגיעה בשדה הראיה קרוב לוודאי שאינה הפיכה. יש כמובן צורך בבדיקה ואם יש בידכם שדה ראיה שאותו ביצע אביך אחרי הארוע המוחי או אבחנת הדמנציה כדאי להביאו לבדיקה אצל רופא העיניים.
כאשר יש לח"ד גבוה?
בעקרון אין שום הבדל בין 67 ל- 87. מדובר בניתוח בהרדמה מקומית. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית ובכל גיל חשוב שבזמן הניתוח לחץ הדם יהיה מאוזן. אם זאת, במחקרים נרחבים הראו ששיעור התמותה גדל באופן כללי אחרי ניתוח קטרקט. לא ברור מה הסיבה ומה המסובב. ייתכן שהקטרקט כשלעצמו הוא סמן לכך שהבן אדם מבוגר וחולה וזה כשלעצמו גורם סיכון לתמותה.
שלום רב, האם מותר לשים ליקויפילם דמעות+ ויסקוטירס לתקופה ממושכת? ומה לגבי ג'נטיל? רופא העיניים שלי רשם לי את הטיפות האלו ליובש קשה בעיניים. לא שאלתי אותו לגבי משך הזמן שמותר לשים את זה. ואני קצת היפוכונדרית בנושאים האלו כי אני יודעת למשל שאסור לשים תכשירים שמכילים סטרואידים לתקופה ממושכת... תודה רבה!
התכשירים שציינת כולם הינם תחליפים של דמעות מלאכותיות מאיכויות טובות שניתן להשתמש בהם ללא הגבלה
שלום לפני כחודש עברתי טיפול לייזר בשתי העיניים ,לאחר שהרופאה הסבירה לי שעקב התפתחות הקטרקט יש סכנה שזה יגרום לסתימה בפתחים ואז בבת אחת הלחץ עשוי לגדול ולגרום לי לנזק .אני לוקח פעם ביום בכל עין Xalacom טיפה אחת בכל עין והלחץ היה עד כה-17-18 בשתיהן. בבדיקה שגרתית לאחר הטיפול לייזר התגלה אצלי לחץ 17 בעין ימין ו22 בעין שמאל .מה שמדאיג שהתגלה אצלי קריש בתוך עין ימין הנמצא בעצב העין לדברי הרופאה זה צריך להדאיג אותי יותר מהלחץ בעיניים וגם מבעיית הקטרקט .היא שולחת אותי לצילום עיניים וגם לבדיקות מקיפות דרך רופא המשפחה .בשלב זה אני לא מרגיש שיש פגיעה בראייה שלי וזה גם כן כנראה מזל גדול . אני לא סובל מסכרת,לא מלחץ דם או מחלות דם בכלל וזה די הפתיע אותי מה שקרה לי ברור לי שאני צריך לעבור ניתוח קטרקט אך הקריש בעין מדאיג ביותר . רציתי לדעת האם יש סיכוי שהקריש בעין נגרם לי מהטיפול לייזר -שעברתי לםני כחודש בכל מקרה אני עושה את כל הבדיקות . שהרופאה נתנה לי לבצע והן:oct מקלורי ,מכון fa ,ובדיקות כלליות :ספירת דם ,כימיה כולל אלטרוליטים,תפקודי כבד,כולסטרול,PT/PTT ,lucus anticoagulant .ANTI THROMBIN 'APCB'ANTI PHOSPHOLIPID ,הומציסטאין,דופלר קרוטידים,אקו לב . מתנצל על המכתב הארוך . צבי
לא סביר שהבעיה ברשתית או בעצב נגרמה מהלייזר אבל זה אפשרי. בכל מקרה לפני הלייזר לא הרחיבו לך את האישון כי פחדו מהאפשרות לעליית לחץ בעין מטיפות ההרחבה והעניין התגלה רק אחרי שהאישון הורחב. נשמע שהופנית לברור מקיף ויסודי.אחד מגורמי הסיכון למה שקרה הוא עצם צחלת הגלאוקומה ממנה אתה סובל.
לפני שנה גילה לי רופא עיניים שיש התחלת קטרקט רק בעין אחד. לאחר שנה הוא אומר שהמספר השתנה במספר שלם ויהיה צורך בניתוח. 1. האם ניתוח במקרה זה דחוף או רצוי לשנות את המשקפיים ולחכות 2. איך בכלל אפשר לאזן את העיניים לאחר ניתוח 3. היום אני הולכת עם מולטי פוקל
1. הניתוח אינו דחוף ואפשר לשנות את המשקפיים עד שההבדל בין העיניים יהיה גדול מדי או שלא יהיה ניתן לתקן את הראיה בצורה משביעת רצון 2. המנתח צריך לקחת בחשבון את האישון של 2 העיניים ואם יש בעיה, עדשת מגע בדרך כלל פותרת אותה 3. גם אחרי הניתוח רוב האנשים בוחרים ממילא להרכיב משקפיים מולטיפוקליים.
לפני כ 15 שנה ביצעתי לייזר בעין שמאל, לאחוי קרע ברשתית עקב חור שהיה לי ברשתית , עתה בבדיקות התקופתיות הרופא אמר לי, שיש לי התחלה של קטרקט. השאלה האם זה מסוכן לנתח קטרקט את העין, שעברה בעבר לייזר לאחוי הקרע ברשתית. והאם הנתוח קטרקט יותר מסובך עקב כך? אודה לתשובה
בעיקרון העובדה שהיה קרע וטופל והזגוגית כבר עברה התנתקות מהרשתית מהווה איזשהו גורם מגן בפני סיבוך כזה אחרי ניתוח קטרקט.
שנה לאחר ניתוח לסגירת חור במקולה ,יש בעית קטרקט האם לנתח או לעבור בדיקת פ.א.ם ? והאם לא כדאי בכל זאת לנתח קטרקט כדי לשפר ולו במשהו את הראיה שנפגעה עקב בעיות הרשתית? ומה הם הסיכונים בניתוח כזה?
יש לי התחלה של קטרקט, מזה מספר שנים, ואני עובר בקורת אצל רופא עיניים כל חצי שנה. בזמן האחרון הרגשתי טשטוש מסויים רק בעין שמאל ונאלצתי להחליף את עדשת המשקפיים בהתאם(המספר עלה בחצי) האם עליי לרוץ לנתוח קטרקט או שמה הרופא יחליט באם לנתח? אודה מראש יש לציין שכרגע עם החלפת עדשת המשקפיים אני רואה שוב טוב
אפשר לדחות את הניתוח ואף עדיף לדחות עד שתהיה הפרעה משמעותית לאיכות החיים. אם מגיעים למצב שבו כל כמה חודשים המספר במשקפיים משתנה או שהמשקפיים כבר לר מתקנים בצורה מספקת אז כדאי להינתח. כדאי פעם בשנה להיבדק באופן כללי וגם לשלול מצב שבו הקטרקט כל כך מתקדם שהניתוח הופך למסובך יותר.
שלום אני בת 17 ויש לי קטארקט מולד. עלינו מצרפת ושמה הרופאים אמרו שיהיה ניתן לנתח רק בגיל 20. הרופא בארץ שאל למה לא נותחתי עד עכשיו. אני לא יודעת מה לעשות האם זה נכון שאפשר כבר לנתח אותי? מה עליי לעשות.?.
אין חוקים שלפיהם ניתן או לא ניתן לנתח קטרקט בגיל זה או אחר. יתכן שהרופא התכוון שבגיל 20 את תוכלי בעצמך להחליט אם את מעוניינת בניתוח ואולי אפילו לעבור אותו בהרדמה מקומית כי תהיי מספיק בוגרת. אם צפוי שיפור בראיה והקטרקט מפריע- כדאי לנתוח בכל גיל.
גם אני נולדתי עם קטרקט וכשהייתי קטנה הרופא המליץ לחכות כדי שהטכנולוגיה והשיטות להשתלה ישתכללו ויבטיחו אחוזי הצלחה גדולים יותר. כיום אין בעיה כ"כ מבחינה טכנית לבצע את הניתוח אך רופאים מומחים אמרו לי שהבעיה יכולה להיווצר לאחר הניתוח והיא חשש מלחץ גבוה בעיינים לאחר הניתוח. לחץ גבוה בעין הוא די מסוכן ובגלל זה בעיקר לא עברתי עדיין את הניתוח למרות שהרעיון עלה כבר כמה וכמה פעמים. גלי- האם הוציאו לך את העדשה העכורה בגיל קטן ואם כן באמצעות מה את רואה היום?(עדשות מגע רכות או קשות או משקפיים..?)
היי, אני מוריה בת 17 ועם קטרקט מולד. חיפשי הרבה מאוד זמן מישהו בגילי שגם מתמודד עם אותה בעיה, את תרצי לדבר ולספר על "ההתמודדות" עם הקטרקט (איך את מתפקדת בחיי היומיום- עדשותמגע או משקפיים..וכו' וכו') את מוזמנת ליצור איתי קשר באימייל- [email protected]
שלום! אחרי קטרקט הוכנסה עדשה לעין סמאול עם פוקוס לקרוב. עכשיו יש לי קטרקט בעין ימין ואני צריך להחליף עדשה גם בעיו ימין. היתי רוצה את הפוקוס לרחוק. ההבדל בפוקוס בין העיניים יהיה גדול מדאי. וכאן שאלתי:האם אפשר להחליף את העדשה בעין סמאול כדי להתאם אותה גם לרחוק? ושאלה נוספת: האם יש עדשות שהפוקוס בהם משתנה בדומה לעדשה טבעית (אולי גם בארץ)? תודה מראש על התשובה.
אפשר לנתח את העין השניה עם פוקוס לרחוק. זה נראה MONOVISION ואז יש עין לרחוק ועין לקרוב. לא מומלץ לעשות ניתוח החלפת עדשה בעין שנותחה. זה מסוכן מדי. יש אפשרות להשתיל עדשה נוספת בעין שכבר נותחה ולתקן את הפוקוס, גם זה לא נראה לי מוצדק במקרה שלך. אפשר להשתיל בעין השניה עדשה מולטיפוקלית שיש לה פוקוס לרחוק ופוקוס לקרוב. בדרך כלל עדיף להשתיל עדשה כזו בשתי העיניים על מנת שהתוצאה תצא מוצלחת יותר אבל אפשר גם רק באחת העיניים.
דר' מיכאלי תודה על התשובה המהירה! לא ברור לי מה הם הסכנות בהחלפת העדשה - הרי העדשה שהוכנסה קודם לא הודבקה... בהקשר לעדשה מולטיפוקלית קראתי שזאת עדשת קומפרומיס: ז.א. עדשה עם פוקוס קבוע נותנת למשל ראיה למרחק יותר חדה? ועוד מה ידועה לך על עדשות עם פוקוס משתנה המדמות עדשה טבעית של העין? יש כאלה? איפו עושים את זה ואם זה כדאי? תודה משה
סבתא שלי (בת 75) עברה אתמול ניתוח קטרט בעין אחת, הניתוח עבר בסדר וכשהיא השתחררה מבית החולים החל לחץ עצום בעין, היא סבלה מכאבים איומים והקאות, היא פונתה למיון וקיבלה טיפות להורדת הלחץ בעין. הרופא אמר לה שזה לפעמים קורה, אבל היא נכנסה ללחץ שאולי יש לה גלאקומה, ניסיתי למצוא חומר באינטרנט שיקשר בין הניתוח לגלאקומה ולא מצאתי, אמרתי לה שאם הרופא היה חושב שזה מה שיש לה הוא היה אומר אבל היא לא משתכנעת. רצוי לציין שהיא סובלת מלחץ דם גבוהה וסוכרת.
הלחץ אחרי ניתוח נובע מהניתוח עצמו ואינו קשור להימצאות של גלאוקומה. הוא קשור לשימוש בחומרים הויסקואלסטיים בניתוח. כמובןלמי שיש גלאוקומה יש יותר סיכוי שהלחץ יעלה אבל לא נראה לי שזה המקרה.
לפני 10 חודשים עברתי השתלץ קרנית כיום איני רןאה טוב בעין שבה נעשתה ההשתלה . בבדיקה היו הממצאים הבאים לחמית - שקטה, אשון- עגול חופשי, עדשה - PCIOL, קרנית- שתל בצנח טוב, ללא בצקת, עכירות ישנה, כלי דם כמעט נסוגו לחלוטין. בעין השניה, נעשה ניתוח קטרט ב93 והממצאים:לחמית שקטה, קרנית -בצקת אפיתליאלית וסטרומלית קלה.ברצוני לשאול מה משמעות ממצא זה,אני גם סובלת מסוכרת סוג 2 ומטופלת בכדורים תודה רבה יונה
בעין המושתלת עדיין יש זמן. רק בעוד כחודשיים ומעלה יתחילו עם הוצאת התפרים ואז ייתכן שיחול שיפור בראיה ואז יותאמו משקפיים. בעין השניה יש בצקת בקרנית וייתכן שבעתיד תיזדקקי להשתלה גם בה. לגבי הסכרת- יש לבדוק את מצב הרשתית לוודא שלא נפגעה מהסכרת.
בסקירת מערכות עלה חשד לעדשה עכורה, כיום מס. ימים לאחר הלידה הפנה אותנו רופא הילדים לרופא עיניים לצורך בדיקת החזר אור אדום - האם די בבדיקה זו כדי לשלול או לאמת את החשד? האם דרושות בדיקות נוספות? האם יש חשיבות לערוך הבדיקה במהירות האפשרית או שגם אם הבדיקה תתבצע בעוד כשבועיים זה בסדר?
בדיקה ההחזר האדום היא בדיקת סקירה מהירה שאינה שוללת בעיה באופן מספק. היא נועדה למצוא בעיות גסות באוכלוסיות גדולות. אצלכם מכיון שיש בעיה במשפחה כדאי לעשות בדיקה מלאה. גיל שבויים נשמע לי סביר
שלום רב, אני בת 28, נולדתי עם קטרקט מולד בעין אחת, נותחתי בגיל 4 חודשים. כיום אני בהריון מתקדם, ועוקבת בכל הסקירות אחר שקיפות העדשות של עוברי, גודל גלגל העין ביחס לגיל והמרחק בין העיניים. עד היום הכל נמצא תקין. יחד עם זאת, אנו ערים לכך שיתכן שהקטרקט שיש לי הוא תורשתי ועל כן משתדלים להיות מאוד ערניים למצב. האם היום מבצעים כשיגרה בדיקת עיניים לתינוק שרק נולד? מהי התנהלות הנכונה ביותר בהתחשב בהסטוריה הרפואית שלי? האם לקבוע מראש תור לרופא עיניים לביקורת ספציפית? במידה ומגלים קטרקט אצל היילוד, באיזה גיל מומלץ לנתח היום? ומהם סיכויי הראיה? בתודה מראש, נועה.
היום ניתן לגלות את הקטרקט במקרים רבים כבר באולטרסאונד. בנוסף ניתן לבצע ייעוץ גנטי. בארץ ישנו מומחה לגנטיקה של העין- ד"ר ערן פרס. לאור ההסטוריה המשפחתית כדאי לבדוק את הילוד סמוך ללידה. אם יש קטרקט בעין אחת העניין מורכב יותר משום שעלולה להתפתח עין עצלה. עם גילוי וטיפול מוקדמים ואינטנסיביים ניתן להגיע לראיה טובה.
ד"ר מיכאלי שלום, עד היום נמצא שאין סימן באולטראסאונדים לקטרקט. בתחילת ההריון התייעצנו עם מומחה גנטיקה, שאמר שהיות שרק אני נולדתי עם קטרקט מולד במשפחתי המורחבת, לא בהכרח מדובר במחלה תורשתית. יחד עם זאת, שאלתי היא מה צריך לעשות מהרגע שנולד התינוק ואילו אמצעים לנקוט על מנת לוודא שלא מתפתח אצלו קטרקט. תודה, נועה.
שלום רב, אני חולה מזה 11 שנה באובאיטיס, ומזה שנתיים מתפתח בעין החולה קטרקט. מה הסיכויים והסיכונים של ניתוח קטרקט במקרה שלי? תודה רבה רונית
עם הכנה טובה הסיכויים טובים. יש צורך בנטילת קורטיזון כשבועיים טרם הניתוח וגם אחריו. כמובן שחשוב הרקע לאובאיטיס. ישנם סוגים מסוכנים יותר, כמו זה שנובע מדלקת פרקים של הילדות שם העניין סבוך יותר
תודה רבה על התשובה, שנותנת תקווה!
אמי עומדת לעבור ניתוח קטרקט, והרופא המנתח המיועד ציין שבעניין בחירת עדשות למרחק או לקריאה המלצתו היא שבעין אחת תושתל עדשה לקריאה ובשניה - למרחק. אשמח לדעת מה היתרונות והחסרונות בבחירה כזאת. תודה, חגית
האופציה של מונו-ויז'ן שבה עין אחת מכוונת לרחוק ועין שניה לקרוב הינה אופציה מצויינת. איכות הראיה בכל עין בנפרד טובה מאד. החיסרון- רואים בעיקרון רק עם עין אחת בכל פעם ולכן יש אנשים שזה קצת מפריע להם וגם יש פחות אמדן של עומק וראיה תלת מימדית.
דר' מיכאלי שלום, תודה רבה על תשובתך המהירה והבהירה. עם זאת לאור החסרונות שפירטת עליי לשאול, האם לדעתך מונו ויז'ן היא אופציה מצויינת אך ורק בגלל העדר הצורך במשקפיים, או שיש לה יתרונות נוספים על פני בחירת עדשות למרחק בלבד בשתי העיניים (למשל)? תודה מראש, חגית
שלום מה אפשר לעשות אם ארוזיה בקרנית אינה נסגרת כתוצאה מניתוח קטרט? תודה מראש
אני מניחה שעבר זמן של מעל שבוע והארוזיה אינה נסגרת? קודם כל צריך לנסות טיפול בלובריקציה למיניה כמו טיפות, ג'לים ומשחות ואח"כ לטפל כמו בארוזיה שאינה מסתדרת. ניתן לקלף את האפיתל באזור ולהניח עדשת מגע טיפולית ואם זה לא הולך אז צריך לחשוב על אופציות אחרות.
שלום ד"ר מיכאלי. בהמשך לשאלתי הקודמת לגבי אופן הטיפול בקטרקט משני אצל תינוק בן 3 ותשובתך שיש לנתח שוב ולא ניתן בלייזר. שאלתי: 1) מה הסבירות להתפתחות קטרקט משני אצל תינוקות? 2) מדוע זה קורה ולאחר כמה זמן יכול להופיע ? 3) מה סיכויי ההצלחה בניתוח חוזר?
בני בן 3 נותח בשני העיניים (קטרקט מולד) וכעת אובחן קטרקט משני. מה הדרך לטפל, האם לנתח שוב או בלייזר כפי שנעשה במבוגרים.
בגיל 3 שנים בדרך כלל לא ניתן לבצע לייזר ויש צורך בניתוח. מסיבה זו בניתוח מראש מבצעים פתיחה של הקופסית וניקוי של הזגוגית הקדמית, גם בשל כמעט 100% סיכוי שהעכירות תתרחש ובתוך זמן קצר. לעיתים למרות שזה בוצע הפתח נסגר ואז כאמור יש צורך בניתוח לפתיחת העכירות.
אני ילידת 1933 ,3 חודשים לאחר ניתוח קטרקט בעין שמאל, להלן תוצאות הבדיקה שנערכה ב-29/9/09 אודה לקבל הסבר לגבי הנ"ל: קרנית-קרע באנדוטל מרכזי עם DETACHMENT DESCEMET בצקת סטרומלית. לחץ-APPLANATION 12 MM-HG עדשה-PS-IOL PHIBROSIS,FIMOSIS קופסית קידמית תודה וחג שמח ריקי
קרע בדסמט הינו קרע בשכבה הפנימית של הקרנית והוא בדרך כלל מתאחה מעצמו אך יכול להשאיר צלקת שתפגע בראיה. אחרי 3 חודשים בדרך כלל יודעים אם יחול השיפור המקווה אבל כדאי להמתין 6 חודשים לפני החלטה על ניתוח כמו השתלת קרנית. הבצקת היא סימן לנזק לאותה שכבהפנימית דרכה חודרים מים לתוך עובי הקרנית. הפימוזיס הינו התכווצות של הפתח המרכזי של שקית העדשה, הקופסית. זה קורה בדרך כלל כשהפתח המקורי יחסית 'טו, כמו למשל אם היה אישון שלא התרחב טוב בניתוח. אם הפימוזיס גורם לכיווץ קל אין צורך לטפל. אם יש כמעט סגירה של הפתח וזה גורם לירידה בראיה או לתזוזה של העדשה במצב קיצוני, ניתן בקלות יחסית בעזרת לייזר יאג לבצע חתכים רדיאליים בשולי הפתח בקופסית ולהרחיב את ההתכווצות ולשחררה.
תןפעות לוואי של טיפול בלייזר לתקן תןפעה של תחושת קרום על העין לאחר ניתוח קטארקט
כנראה שמדובר בלייזר יאג לטיפול בקטרקט מישני. הלייזר פותח חלון בעכירות שצמחה. לפעמים אחרי הלייזר יש מעין עננה או נקודות שחורות שחולפות בדרך כלל תוך כמה ימים אבל עלולות גם להישאר במידה קלה. במקרים נדירים יחסית יכולים להיות סיבוכים ברשתית כגון בצקת או קרע. יש טיפול לכל אחת מהבעיות הללו.
אני בת 34, ללא משקפיים, ולפני כחודש התחלתי להרגיש ירידה קלה בחדות הראייה בעיניים. בדיקת שדה ראייה שעברתי תקינה, בבדיקת קרקעית העין נמצא נזלי לפובאה עם אזור קטן של שינוי ב-RPE שיכול להתאים ל-PED קטן (רשתית צמודה ללא חורים וקרעים). בבדיקת OCT בעין ימין 220 FAT ו-326 RETING ובעין שמאל 210 FAT ו-320 RETING בשבוע האחרון התחלתי להרגיש גם כאבים בעיניים,נפיחות,אדמומיות וצריבה במיוחד לקראת סוף היום או כשאני רואה טלוויזיה בחושך (תחושה כאילו העיניים מתאמצות). מה הבדיקות אומרות? האם יש לי בצקת? ממה זה יכול לנבוע? אודה על תשובתך המהירה כי אני קצת מודאגת...
שלום,אני בעלת קטרקט מולד וטופלתי בילדותי בהדסה עין כרם. משפחתי ואני עברנו בדיקה על מנת לבדוק מהו הגן שגרם לדבר זה (למרות שידוע שגם זיהום כלשהו ברחם יכול לגרום לכך). לאחר זמן מה אמרו לנו שלא הצליחו למצוא את הגורם והמחקר הופסק. רציתי לדעת אם מאז היו עוד ניוסנות כאלה ואחרת על מנת למצוא את הגורם? ועוד שאלה קטנה- אם זה נגרם מבחינה גנטית לפני כמה דורות דבר זה קרה קודם לכן מכיוון שבמשפחתי רק אני נולדתי כך וידוע בברירור ש4 דורות דבר זה לא קרה. תודה. מוריה
המחקר הגנטי של מחלות עיניים, כולל קטרקט התקדם ובשנים האחרונות נמצאו גנים נוספים הגורמים לקטרקט מולד. לא ניתן לתת לך תשובה ספציפית למקרה שלך משום שכל משפחה הינה שונה. בארץ ישנו רופא עיניים מומחה המתמחה בגנטיקה ויכול לתת לך ייעוץ מקצועי- ד"ר ערן פרס, שעובד בבית החולים אסף הרופא וגם בקופות חולים שונות. אני ממליצה להתייעץ איתו אם הנושא קרוב לליבך.
שלום רב, סבי שנמצא ברוסיה עבר ניתוח קטרקט ואמרו לו שאין להם את הקריסטלים ששמים בעין.שאלתי היא האם יש אפשרות לרכוש באופן פרטי את הקריסלטים מישראל? מקווה ששאלתי מובנת תודה מראש, יסקה
אני מניחה שאתה מתכוון לעדשה המלאכותית (העדשה הטבעית נקראת העדשה הקריסטלינית וברוסית מטופלים תמיד אומרים "חרוסטלי"). העדשות זמינות לקניה ישירות מהחברות השונות אני מניחה ואולי תוכל להשיגן גם באחד המכונים או בתי החולים הפרטיים. אתה צריך לדעת בדיוק מה לבקש- מספר עדשה לפני החישוב שעשו ברוסיה וסוג עדשה. נראה לי שכל הסיפור מסובך מדי!
תודה על התגובה המהירה כן בדיוק לזה אני מתכוונת "חרוסטלי" איזה חברות ישנן בשוק? למי אוכל לפנות?
