פורום קטרקט בניהול עמותת לראות
מנהלי פורום קטרקט בניהול עמותת לראות
שלום רב, אני בת 28, נולדתי עם קטרקט מולד בעין אחת, נותחתי בגיל 4 חודשים. כיום אני בהריון מתקדם, ועוקבת בכל הסקירות אחר שקיפות העדשות של עוברי, גודל גלגל העין ביחס לגיל והמרחק בין העיניים. עד היום הכל נמצא תקין. יחד עם זאת, אנו ערים לכך שיתכן שהקטרקט שיש לי הוא תורשתי ועל כן משתדלים להיות מאוד ערניים למצב. האם היום מבצעים כשיגרה בדיקת עיניים לתינוק שרק נולד? מהי התנהלות הנכונה ביותר בהתחשב בהסטוריה הרפואית שלי? האם לקבוע מראש תור לרופא עיניים לביקורת ספציפית? במידה ומגלים קטרקט אצל היילוד, באיזה גיל מומלץ לנתח היום? ומהם סיכויי הראיה? בתודה מראש, נועה.
היום ניתן לגלות את הקטרקט במקרים רבים כבר באולטרסאונד. בנוסף ניתן לבצע ייעוץ גנטי. בארץ ישנו מומחה לגנטיקה של העין- ד"ר ערן פרס. לאור ההסטוריה המשפחתית כדאי לבדוק את הילוד סמוך ללידה. אם יש קטרקט בעין אחת העניין מורכב יותר משום שעלולה להתפתח עין עצלה. עם גילוי וטיפול מוקדמים ואינטנסיביים ניתן להגיע לראיה טובה.
ד"ר מיכאלי שלום, עד היום נמצא שאין סימן באולטראסאונדים לקטרקט. בתחילת ההריון התייעצנו עם מומחה גנטיקה, שאמר שהיות שרק אני נולדתי עם קטרקט מולד במשפחתי המורחבת, לא בהכרח מדובר במחלה תורשתית. יחד עם זאת, שאלתי היא מה צריך לעשות מהרגע שנולד התינוק ואילו אמצעים לנקוט על מנת לוודא שלא מתפתח אצלו קטרקט. תודה, נועה.
שלום רב, אני חולה מזה 11 שנה באובאיטיס, ומזה שנתיים מתפתח בעין החולה קטרקט. מה הסיכויים והסיכונים של ניתוח קטרקט במקרה שלי? תודה רבה רונית
עם הכנה טובה הסיכויים טובים. יש צורך בנטילת קורטיזון כשבועיים טרם הניתוח וגם אחריו. כמובן שחשוב הרקע לאובאיטיס. ישנם סוגים מסוכנים יותר, כמו זה שנובע מדלקת פרקים של הילדות שם העניין סבוך יותר
תודה רבה על התשובה, שנותנת תקווה!
אמי עומדת לעבור ניתוח קטרקט, והרופא המנתח המיועד ציין שבעניין בחירת עדשות למרחק או לקריאה המלצתו היא שבעין אחת תושתל עדשה לקריאה ובשניה - למרחק. אשמח לדעת מה היתרונות והחסרונות בבחירה כזאת. תודה, חגית
האופציה של מונו-ויז'ן שבה עין אחת מכוונת לרחוק ועין שניה לקרוב הינה אופציה מצויינת. איכות הראיה בכל עין בנפרד טובה מאד. החיסרון- רואים בעיקרון רק עם עין אחת בכל פעם ולכן יש אנשים שזה קצת מפריע להם וגם יש פחות אמדן של עומק וראיה תלת מימדית.
דר' מיכאלי שלום, תודה רבה על תשובתך המהירה והבהירה. עם זאת לאור החסרונות שפירטת עליי לשאול, האם לדעתך מונו ויז'ן היא אופציה מצויינת אך ורק בגלל העדר הצורך במשקפיים, או שיש לה יתרונות נוספים על פני בחירת עדשות למרחק בלבד בשתי העיניים (למשל)? תודה מראש, חגית
שלום מה אפשר לעשות אם ארוזיה בקרנית אינה נסגרת כתוצאה מניתוח קטרט? תודה מראש
אני מניחה שעבר זמן של מעל שבוע והארוזיה אינה נסגרת? קודם כל צריך לנסות טיפול בלובריקציה למיניה כמו טיפות, ג'לים ומשחות ואח"כ לטפל כמו בארוזיה שאינה מסתדרת. ניתן לקלף את האפיתל באזור ולהניח עדשת מגע טיפולית ואם זה לא הולך אז צריך לחשוב על אופציות אחרות.
שלום ד"ר מיכאלי. בהמשך לשאלתי הקודמת לגבי אופן הטיפול בקטרקט משני אצל תינוק בן 3 ותשובתך שיש לנתח שוב ולא ניתן בלייזר. שאלתי: 1) מה הסבירות להתפתחות קטרקט משני אצל תינוקות? 2) מדוע זה קורה ולאחר כמה זמן יכול להופיע ? 3) מה סיכויי ההצלחה בניתוח חוזר?
בני בן 3 נותח בשני העיניים (קטרקט מולד) וכעת אובחן קטרקט משני. מה הדרך לטפל, האם לנתח שוב או בלייזר כפי שנעשה במבוגרים.
בגיל 3 שנים בדרך כלל לא ניתן לבצע לייזר ויש צורך בניתוח. מסיבה זו בניתוח מראש מבצעים פתיחה של הקופסית וניקוי של הזגוגית הקדמית, גם בשל כמעט 100% סיכוי שהעכירות תתרחש ובתוך זמן קצר. לעיתים למרות שזה בוצע הפתח נסגר ואז כאמור יש צורך בניתוח לפתיחת העכירות.
אני ילידת 1933 ,3 חודשים לאחר ניתוח קטרקט בעין שמאל, להלן תוצאות הבדיקה שנערכה ב-29/9/09 אודה לקבל הסבר לגבי הנ"ל: קרנית-קרע באנדוטל מרכזי עם DETACHMENT DESCEMET בצקת סטרומלית. לחץ-APPLANATION 12 MM-HG עדשה-PS-IOL PHIBROSIS,FIMOSIS קופסית קידמית תודה וחג שמח ריקי
קרע בדסמט הינו קרע בשכבה הפנימית של הקרנית והוא בדרך כלל מתאחה מעצמו אך יכול להשאיר צלקת שתפגע בראיה. אחרי 3 חודשים בדרך כלל יודעים אם יחול השיפור המקווה אבל כדאי להמתין 6 חודשים לפני החלטה על ניתוח כמו השתלת קרנית. הבצקת היא סימן לנזק לאותה שכבהפנימית דרכה חודרים מים לתוך עובי הקרנית. הפימוזיס הינו התכווצות של הפתח המרכזי של שקית העדשה, הקופסית. זה קורה בדרך כלל כשהפתח המקורי יחסית 'טו, כמו למשל אם היה אישון שלא התרחב טוב בניתוח. אם הפימוזיס גורם לכיווץ קל אין צורך לטפל. אם יש כמעט סגירה של הפתח וזה גורם לירידה בראיה או לתזוזה של העדשה במצב קיצוני, ניתן בקלות יחסית בעזרת לייזר יאג לבצע חתכים רדיאליים בשולי הפתח בקופסית ולהרחיב את ההתכווצות ולשחררה.
תןפעות לוואי של טיפול בלייזר לתקן תןפעה של תחושת קרום על העין לאחר ניתוח קטארקט
כנראה שמדובר בלייזר יאג לטיפול בקטרקט מישני. הלייזר פותח חלון בעכירות שצמחה. לפעמים אחרי הלייזר יש מעין עננה או נקודות שחורות שחולפות בדרך כלל תוך כמה ימים אבל עלולות גם להישאר במידה קלה. במקרים נדירים יחסית יכולים להיות סיבוכים ברשתית כגון בצקת או קרע. יש טיפול לכל אחת מהבעיות הללו.
אני בת 34, ללא משקפיים, ולפני כחודש התחלתי להרגיש ירידה קלה בחדות הראייה בעיניים. בדיקת שדה ראייה שעברתי תקינה, בבדיקת קרקעית העין נמצא נזלי לפובאה עם אזור קטן של שינוי ב-RPE שיכול להתאים ל-PED קטן (רשתית צמודה ללא חורים וקרעים). בבדיקת OCT בעין ימין 220 FAT ו-326 RETING ובעין שמאל 210 FAT ו-320 RETING בשבוע האחרון התחלתי להרגיש גם כאבים בעיניים,נפיחות,אדמומיות וצריבה במיוחד לקראת סוף היום או כשאני רואה טלוויזיה בחושך (תחושה כאילו העיניים מתאמצות). מה הבדיקות אומרות? האם יש לי בצקת? ממה זה יכול לנבוע? אודה על תשובתך המהירה כי אני קצת מודאגת...
שלום,אני בעלת קטרקט מולד וטופלתי בילדותי בהדסה עין כרם. משפחתי ואני עברנו בדיקה על מנת לבדוק מהו הגן שגרם לדבר זה (למרות שידוע שגם זיהום כלשהו ברחם יכול לגרום לכך). לאחר זמן מה אמרו לנו שלא הצליחו למצוא את הגורם והמחקר הופסק. רציתי לדעת אם מאז היו עוד ניוסנות כאלה ואחרת על מנת למצוא את הגורם? ועוד שאלה קטנה- אם זה נגרם מבחינה גנטית לפני כמה דורות דבר זה קרה קודם לכן מכיוון שבמשפחתי רק אני נולדתי כך וידוע בברירור ש4 דורות דבר זה לא קרה. תודה. מוריה
המחקר הגנטי של מחלות עיניים, כולל קטרקט התקדם ובשנים האחרונות נמצאו גנים נוספים הגורמים לקטרקט מולד. לא ניתן לתת לך תשובה ספציפית למקרה שלך משום שכל משפחה הינה שונה. בארץ ישנו רופא עיניים מומחה המתמחה בגנטיקה ויכול לתת לך ייעוץ מקצועי- ד"ר ערן פרס, שעובד בבית החולים אסף הרופא וגם בקופות חולים שונות. אני ממליצה להתייעץ איתו אם הנושא קרוב לליבך.
שלום רב, סבי שנמצא ברוסיה עבר ניתוח קטרקט ואמרו לו שאין להם את הקריסטלים ששמים בעין.שאלתי היא האם יש אפשרות לרכוש באופן פרטי את הקריסלטים מישראל? מקווה ששאלתי מובנת תודה מראש, יסקה
אני מניחה שאתה מתכוון לעדשה המלאכותית (העדשה הטבעית נקראת העדשה הקריסטלינית וברוסית מטופלים תמיד אומרים "חרוסטלי"). העדשות זמינות לקניה ישירות מהחברות השונות אני מניחה ואולי תוכל להשיגן גם באחד המכונים או בתי החולים הפרטיים. אתה צריך לדעת בדיוק מה לבקש- מספר עדשה לפני החישוב שעשו ברוסיה וסוג עדשה. נראה לי שכל הסיפור מסובך מדי!
תודה על התגובה המהירה כן בדיוק לזה אני מתכוונת "חרוסטלי" איזה חברות ישנן בשוק? למי אוכל לפנות?
שלום לך פרופ.אסיה אני בן 67 ובעיני השמאלית קטרקט כבר מגיל ילדות. חדות הראיה בעין זאת נמדדה לאחרונה במכוןעינים בשיבא ונמצאה 6/30. בבדיקות שנתיות במכון הסקר בשיבא נקבע משום מה שאני עם "עין עצלה". עד עתה אני מסתדר עם עין ימין (בסיוע משקפי קריאה כמובן). אמנם איני בר סמכא בתחום, אך נראה לי כי הראיה שלי בעין שמאל, "העצלה" כביכול, מעידה על תפקוד נכון (זווית ראיה, זיהוי כל עצם בטווח סביר), אולם ברמת החדות האמורה. לא ברור לי מדוע נמנעו רופאי העינים עד כה מלהמליץ על ניתוח קטרקט, ועל כן פנייתי אליך. בימים האחרונים אני מבקר במרפאת העיניים במכון בשיבא, בגלל דלקת מתמשכת בעין "הטובה" ומכאן התחזק בי הצורך לנסות ו"להשמיש" את עין שמאל. קראתי אצלכם בפורום כי: "הפתרון הוא השתלת עדשות תוך עיניות בלבד". אני בהחלט מוכן לפתרון כזה אם יידרש. אודה לך מאד על התייחסותך בברכת שנה טובה אילן (מתגורר ברעננה)[email protected]
עין עצלה אינה בהכרח עין פוזלת אלא מדובר בעין שמסיבה כלשהי עד גיל 9 שנים לא התפתחה בה ראיה טובה, אם בגלל תיקון לא נכון במשקפיים, פזילה, קטרקט או כל סיבה אחרת. אחרי גיל 9 המוח כבר אינו מאפשר התפתחות ראיה והעין נותרת עם פוטנציאל ראיה מוגבל. אם יש ירידה בראיה בעין העצלה ממה שהיה מוכר קודם ומדובר בקטרקט, ניתן לנתח את הקטרקט ולהחזיר את הראיה למה שהיתה, כלומר לראיה הבסיסית, זו עם הפוטנציאל המוגבל. אם תמיד ראית 6/30 ועכשו אתה רואה רק ממטר ויש קטרקט משמעותי כדאי לנתח. אם אתה עדיין רואה 6/30 או 6/40 ואם לא הבחנת בשינוי סביר שאין כדאיות בניתוח. אם לא ברור מה הייתה הראיה בגיל צעיר, למשל בעת גיוסך לצה"ל אפשר לקחת את הסיכון, לנתח ולקוות שהראיה תשתפר.
בני בין שנתיים לאחר ניתוח קטרקט בעין שניה. הרשונה החלימה תוך פחות משבועיים לערך וכעת השניה 3 שבועות אחרי והעין מעט סגורה ואני לא רואה שיפור למרות הטיפות שהוא עדיין מקבל. נאמר לנו שהעין גרויה, שזו בצקת וצריך לתת זמן. כמה? מה עלינו לעשות, אנו מאוד לחוצים שמה יש בעיה בעין.
שאלתי היא ממה נגרמת ארוזיה לאחר ניתוח קטרקט, וכמה זמן לוקח לה לעבור בממוצע? תודה
בדרך כלל הארוזיה נגרמת במהלך הניתוח ממגע של אחד המכשירים בקרנית, למשל ממפשק העפעפיים. הארוזיה אמורה להחלים תוך יום-יומיים.
שלום. היום אני בת 16 ובגיל שבועיים נותחתי בשתי העיניים לשאיבת העדשות הטבעיות ומאז אני עוברת מעדשות קשות עד גיל 3-4 למשקפיים עבים במיוחד וכעת כבר 6 שנים שאני מרכיבה עדשות רכות. ברור שכל הפתרונות האלה לא נוחות במיוחד אך ניתן להתרגל אליהם אבל בשנה האחרונה אני סובלת מארגיות לעדשות המגע או לעדשות המגע שגם חילופי העונות משפיעים על כך, ומאז הרכבת העדשות מקשה עלי במיוחד ובנוסף לכך מעבר למשקפים באופן קבוע אינו אלטרנטיבה מכיוון שמשקפים אלו לנערה בת 16 זה לא מחמיא במיוחד. בסופו של ענין האם יש פתרון אחר ופשוט יותר מהשתלת עדשה תוך עינית שנותן תוצאה דומה? (מאז גיל 5 אני זוכרת את הרופא שטיפל בישאמר שבעתיד ימצאו שיטות טובות יותר להשתלת העדשה..) סליחה על אורך המכתב ותודה.
הפתרון הוא השתלת עדשות תוך עיניות בלבד. בעבר היה פתרון של השתלת שתל שהיה עשוי מקרנית מוקפאת ומעוצבת כעדשה בתוך הקרנית אולם החברה פשטה את הרגל ומאז הפרוצדורה אינה מבוצעת. יש בעולם מרכזים בודדים שיש בידם המכשיר והם עושים זאת. הפעולה נקראת אפיקרטופקיה. היום יש שתל חדש פלסטי שמכניסים אותו בתוך מעין כיס בקרנית והוא יכול להוות פתרון. הטכניקה עדיין בחיתוליה.
תודה רבה!
אני אחרי נתוח קטרקט -42 ימים. בטעות, הכנסתי אצבע לעין. האם יכול להיות איזה נזק.? תודה
אם הניתוח היה בשיטת הפאקו החדישה יותר, סביר להניח שלא קרה כלום. אם הניתוח היה בשיטה הידנית ועם תפרים יתכן שכן, סביר שלא. מקסימום הקרנית יכולה להשרט וזה כואב ומחלים לבד. האם יש שינוי בראיה? כאבים? החמרה כלשהי? אם לא - כנראה שאין מקום לדאגה
שלום, אבי בן ה-75 עבר ניתוח קטרקט לפני שלושה ימים. בבדיקה יום אחרי הניתוח הרופא אמר שיש לו ארוזיה בעין ונתן לו לקחת משחה כמה ימים. ראייתו של אבי הדרדרה מאוד אחרי הניתוח, האם הארוזיה יכולה לגרום נזק בלתי הפיך? מה הסיכויים שהוא יחזור לראות טוב שוב? אוסיף שלפני מספר חודשים אבי עבר ניתוח קטרקט בעין השניה, ומיד לאחר הניתוח ראייתו היתה טובה.
ארוזיה אמורה להחלים ללא כל סימן או השפעה עתידית על הראיה. הארוזיה כן יכולה להסביר ירידה משמעותית בראיה לאחר הניתוח שאמורה להתאושש עם בחלמת הארוזיה.
תודה על התגובה, תוכלי להעריך כמה זמן בממוצע לוקח לארוזיה לעבור לאחר הניתוח?
שלום, בעקבות פזילה שהבחנתי אצל בתי בת השנה התגלה כי היא סובלת מקטרקט.אנחנו יודעים שהתופעה אינה שכיחה כ"כ, הטיפול שהומלץ לנו ע"י רופא הוא מתן טיפות להרחבת אישונים למשך חודש ולאחר מכן סגירת העין השלטת. מה דעתכם על טיפול זה? ממה נגרם קטרקט ילדים? האם ניתוח הוא בלתי נמנע? תודה, מאם דואגת מאוד.
הקטרקט יכול להיות תורשתי או מיקרי. ייתכן שנגרם כתוצאה מנזק תוך רחמי לפעמים בעקבות זיהום אצל האם. ברוב המקרים יש צורך לנתח אולם אם הקטרקט קטן יחסית או שאינו מרכזי או קידמי במיקומו בעדשה לעיתים ניתן להמנע מניתוח. אם לא מנתחים יש צורך במעקב סדיר כל כמה חודשים וסגירות לעין הטובה, ומשקפיים אם יש צורך. חשוב לטפל ולהחזיר ולשקם את הראיה בעין הפגועה בגיל כמה שיותר צעיר על מנת למנוע התפתחות עין עצלה באופן בילתי הפיך לכל החיים. גם עכשו בגיל שנתיים ישנם מרכיבים בראיה שאותם לא יהיה ניתן להחזיר כמו דרגה מסויימת ועדינה של ראיית עומק. גם אחרי הניתוח יהיה צורך בטיפולים, משקפיים, מעקבים וסגירות.
חני יקרה אני כבר בת 30+ , נולדתי עם קטרקט (בפועל אני רואה רק בעין אחת...) אני חיה חיים מלאים , אני מטיילת ברחבי העולם , יש לי תואר ראשון ושני , הייתי קצינה בצבא וגם ילדה טובה...::)) תטפלי בבת שלך ותתמכי בה כל הזמן , כמו שאמא שלי עשתה. והיום היא מאוד גאה בי. זה הכל עניין של גישה לחיים - אף פעם אל תגידי לה "את לא יכולה". תמיד תשאפי להצעיד אותה למעלה.והכל מסתדר בסוף!! אל תדאגי שנה נפלאה!! ש.
שלום ברצוני לדעת אם יש השלכות על איכות הראיה ואיך לטפל אם נאמר לי שעל עין אחת יש לחץ של 25 ועל השניה 24 לאחר שנתיים מהניתוח? (גם נאמר לי שלחץ מעל 20 יכול ליצור בעיה בלתי הפיכה לתיקון זה נכון?) תודה.
הלחץ הוא אחד הסימנים למחלה שפוגעת בעצב הראיה ונקראת גלאוקומה. איכות הראיה בהתחלה אינה נפגעת אבל בהמשך נפגע שדה הראיה ואח"כ גם איכות הראיה. יש צורך לעשות ברור ואם אכן המחלה קיימת לטפל בה למניעת ההתדרדרות.
שלום רב, אני בת 50 וצריכה לעבור ניתוח קטרקט בשתי העיניים.כרגע אני מרכיבה משקפיים עם עדשות מולטיפוקל והרופא שבדק אותי הציע לי לעבור את הניתוח ולהשתיל לי עדשה אחת לראייה מרחוק ובעיין השנייה עדשה לראייה מקרוב. והאופצייה השנייה היא השתלת עדשות מולטיפוקליות. מה עדיף ? תודה רינה
ישנן עדשות מולטיפוקליות ואקומודטיביות. המולטיפוקליות הן בעיקרון ביפוקליות, כלומר פוקוס לרחוק ופוקוס לקרוב או למרחק ביניים. הן עובדות טוב. יש מספר בעיות, בעיקר הילות סביב אורות בהתחלה, איכות ראיה מעט פחות טובה לעומת עדשות מונופוקליות, צורך בתאורה טובה לקריאה. עדיף להשתילן בשתי עיניים אך אפשר גם לא.הן לא מתאימות לכולם- לא למי שיש צילינדר משמעותי, לא לאנשים עם קוצר ראיה משמעותי (אם כי אפשר). מתאימות במיוחד לאנשים עם רוחק ראיה בעלי מוטיבציה גבוהה לחוסר תלות במשקפיים. זה גם מה שהן מבטיחות- חוסר תלות במשקפיים אם כי לא חוסר הזדקקות מוחלטת למשקפיים במצבים מסויימים. העדשות האקומודטיביות בעיקרון אינן עובדות. יש דיווחים שחלקן כן עובדות קצת וביחד עם השארת קוצר ראיה קל אפשר להסתדר לקרוב. החסרון של 2 העדשות הוא גם במחירן. השתלה של עין לרחוק ועין לקרוב עובדת מצוין. החסרון- יש אנשים שלא מסתגלים למצב וכמו כן יש בעיה בראיית עומק כי לא רואים עם שתי העיניים לכל משימה
ברצוני להתייעץ איתכם בנושא תופעות לוואי אחרי ניתוח קטרקט. יום לאחר הורדת התחבושת בעקבות ניתוח קטרקט בעין ימין החלו אצלי תופעות לוואי של הופעת דמויות (עצים, שורש, עלים, פרפרים, נקודות) שיורדים ועולים מול העין האם מדובר בתופעות לוואי מוכרות לאחר ניתוח קטרקט ? האם התופעות הללו יעברו במשך הזמן או שיש צורך לפנות מיד למרפאה ? תודה רבה על תשובתכם, ליאת
התופעות קשורות בד"כ עם שינויים בזגוגית העין. כדאי להיבדק משום שהתופעות שתארת יכולות להוות סימן לדימום תוך עייני או מצב מקדים לקרע ברשתית. רוב הסיכויים שהתהליך אינו מסוכן ולא יצריך כל טיפול אבל כדאי כן להיבדק.
אני בת 52 סובלת מעין ימין עצלה ובעין שמאל(בבדיקה שיגרתית לאחר בעיה בניתוח עפעפיים ) נמצא "התחלה" של קטרקט שאלתי האם יש חשיבות לאיבחון מוקדם והאם ניתן לעצור את התליך או למנוע הרעה? תודה - ורדה
אין חשיבות לאיבחון מוקדם. ידוע שנטילת תוספי מזון של ויטמין E ולוטאין במינונים גבוהים שעדיין אינם ברורים, יכולה לעצור את התקדמות הקטרקט.
שלום מה פירוש צילום כלי דם פלורוסצין. יש לי הפניה לניתוח קאטארקט, האם זה חיוני בנוסף לבדיקת רופא עיניים. תודה
צילום פלורסאין הינו בדיקת הדמייה לכלי הדם ברשתית ולרשתית. הבדיקה מבוצעת בעיקר בחולי סכרת ונמ"ג. הבדיקה אינה בדיקת שגרה אלא מבוצעת לפי שיקול דעתו של הרופא, אם קיים חשד לבעיה ולפני הניתוח למשל הוא רוצה לשלול בעיה שתפריע לתוצאת הניתוח.
לפני חודשיים עברתי נתוח קטרקט ועדיין מרגישה בגוף זר,בעין הרופא טוען שזה טבעי מהדעתך? בתודה אלה
תחושת גוף זר גם חודשיים אחרי ניתוח קטרקט במהלך תקין יכולה להיות באופן נורמלי. אם אכן בבדיקה לא נצפית בעיה מתאימה לתלונה כדאי לנסות טיפות של דמעות מלאכותיות לתקופה של מספר שבועות, לפחות מספר פעמים ביום
שלום ד"ר לפני כשנתיים עברתי בעין הפרדות רישתית,כתוצאה מההפרדות נאלצתי לעבור מספר ניתוחים וכעת אני רואה רק צלליות בעין המנותחת.(בעין כעת יש שמן סילקון).לפני כ4 חודשים הרגשתי ירידה חדה בראיה וניגשתי לרופא שאמר שכנראה יש לי התחלת קטרקט וכדאי שאגש להחליף משקפיים.ואכן כך עשיתי והיה מעט שיפור. לפני כשבוע שוב הרגשתי ירידה בראיה וניגשתי שוב לרופא שאמר שיש לי קטרקט במצב מתקדם. שאלתי היא האם הדרך היחידה להפטר להקטרקט הוא ע"י ניתוח? האם אין דרך אחרת לשיפר הראיה? ומה עלי לעשות לדעתך שכן מדובר בעין יחידה שיש לי ובעיקר שכרוך בכך סיכון להיפרדות רישתית? אשמח מאד לתשובתך. תודה
קטרקט מטופל על ידי ניתוח בלבד. השאלה אם תרוויחי מהניתוח- ציינת שאחרי הניתוח ראית צלליות בלבד. סביר שאם תנותחי להוצאת הקטרקט תמשיכי לראות צלליות בלבד. לכן אולי לא כדאי לנתח. מצד שני ציינת שמשקפיים הביאו לשיפור, כך שלא ברור לי מה הפוטנציאל הראייתי שלך. בזמן ניתוח הקטרקט חלק משמן הסיליקון יצא החוצה ויש צורך בהתייעצות עם מנתח הרשתית- אולי כדאי כבר להוציא את כל שמן הסיליקון באותה ההזדמנות.
הבנתי שבניתוח קטרקט יש סכנה של היפרדות רשתית. לכמה זמן זה תקף? האם הסכנה קיימת רק אחרי הניתוח או לכל החיים?
הסכנה הינה בעיקר בטווח של שלושת החודשים הראשונים. הסכנה קיימת אצל כל אחד, ובמיוחד בקצרי רואי וזאת לכל החיים. סביב ניתוח קטרקט היא מוגברת ויש וויכוח- האם הפרדות 6 חודשים אחרי ניתוח הינה בגלל הניתוח, ואחרי 9 חודשים? ככלל עד 6-12 חודשים אחרי הניתוח כנראה שניתן לקשר את העניין לניתוח אבל יש וויכוח בספרות לגבי טווח הזמן.
האם יתכן שלאחר ניתוח קטרקט יש יותר יובש בעיניים מאשר היה לפני הניתוח? או שזה תופעה רגילה הנובעת מעלייה בגיל?
בניתוחים המודרניים אין סיבה ליותר יובש. בניתוחים המיושנים כן, בגלל החתך הנרחב.
תודה על התשובה לשאלתי הקודמת. רציתי לשאול גם: 1. אם אני בוחרת עדשה של מינוס 2 וחצי במקום אפס, האם תתאפשר לי קריאה ללא משקפיים? 2. אם אני ארד למספר נמוך (מינוס 2 וחצי או אפס) בעין אחת, ובעין השניה יישאר מינוס 9, האם אכן יווצר מצב שבו אצטרך גם עדשת מגע (לעין הלא מנותחת) ומשקפיים (לעין המנותחת)? 3. האם יש אפשרות יותר טובה, ופחות מסורבלת? תודה מראש
1. כן...עם העין המנותחת 2. במצב הזה את תרכיבי עדשת מגע בעין הלא מנותחת שתשאיר אותך עם צימוס שתיים וחצי ואז תקראי ללא משקפיים אבל על 2 עיניים תרכיבי משקפיים לרחוק של מינוס שתיים וחצי. אופציה שניה- עדשת מגע לעין של המינוס תשע ותראי לרחוק ואז תקראי עם העין של המינוס שתיים וחצי 3. להשאיר מינוס 7 וזה כאמור חבל...
אני בת 40, ויש לי קטרקט מולד ב-2 העיניים. הדבר מתבטא כרגע רק בעין ימין, שכבר מטושטשת מאוד. הומלץ לי לנתח. יש לי קוצר ראיה, אני מרכיבה משקפיים של מינוס 9 בשתי העיניים (יש לי גם צילינדר, אני לא יודעת כמה). הרופא המנתח אמר לי שאני צריכה לבחור איזה עדשה לשים - מינוס 7 בערך, או אפס. רופאה אחרת שהתייעצתי איתה אמרה לי שרצוי לשים משהו כמו מינוס 2 וחצי. האם זה נכון שמקרה ואני מבקשת לשים עדשה 0 (ראיה מושלמת) אז אצטרך עדשת מגע לעין שמאל (במספר שלי, מינוס 9) וגם משקפיים עבור הצילינדר שבצד ימין? ומה קורה אם אני שמה עדשה של מינוס 2 וחצי? אני לא רוצה למהר לנתח את העין השניה למרות שיש שם התחלה של קטרקט, הראיה שלי עדיין לא מטושטשת ולכן אני לא רוצה סתם לנתח. אני מאוד מבולבלת לגבי האופציות של מספר העדשה ורוצה לדעת מה כדאי לעשות ומה ההשלכות מבחינת נוחות יומיומית? (כלומר משקפיים ועדשות מגע) תודה מראש
כל הבדל של מעל 2.5 דיופטר בין 2 העיניים יצריך קרוב לוודאי הרכבת עדשת מגע, בין אם תבחרי ב-2.5 או ב- 0. אם תשאירי 7 תוכלי להרכיב משקפיים אבל זה יהיה חבל להשאר עם מספרים כל כך גבוהים. לגבי הצילינדר- תלוי מה יהיה אחרי הניתוח. אם תזדקקי לתיקון של הצילינדר אז כן תצטרכי להרכיבו במשקפיים או בעדשות.
לד"ר שלום רב, זה תקופה מסויימת- כ- ש שנים- שאני התחלתי לשים טיפות נגד יובש בעיניים. אציין שבעין אחת איבדתי את כמעט כל הראיה לאחר מספר ניתוחים עקב היפרדות רישתית.הטיפות שאני שם- לפי הצורך בלבד ולא על ביסי קבוע -הן REFRESH? שאלתי:האם טיפות כאלה עלולות להביא למצב של קטראקט ---גם אם מדובר לתווך הארוך? אציין שבעין הבריאה יש לי התחלה של קטראקט. אני בן 55. בתודה מראש.
לפני כחודש עברתי טיפול בלייזר בגלל קטארקט משני . לדעת הרופא הטיפול עבר בהצלחה , אבל איני יכולה להעיד שראייתי בעיין המטופלת השתפרה, הרופא טוען שייתכן ואצטרך מספר באותה עיין. אם צריך מספר מדוע הרופא לא אמר זאת קודם לפני הטיפול בלייזר. האם שווה אולי לבדוק אצל רופא אחר? תודה מראש.
הלייזר רק מנקה את ציר הראיה ולא אמור להביא לשינוי במספר. רק לעיתים נדירות ישנו מצב מיוחד שבו בתוך שקית העדשה מצטבר גם נוזל עכור ועם הלייזר הנוזל פורץ החוצה ולעיתים יש שינוי במספר. הרופא שלך כנראה התכוון להמתין להתאמת המספר רק לאחר הלייזר כי ידע שלפני כן לא תראי טוב ועכשו שציר הראיה נפתח תוכלי לעבור התאמה של משקפיים ביתר קלות.
אימי כבת 65 ובמהלך השנים היתה קצרת רואי במםפר של כ 2- בשנים האחרונות ראייתה מעט השתפרה (כנראה כפי שקורה לאנשים בגילה) אם כי עדיין לא רואה כ"כ טוב לרחוק. כרגע מעוניינת לעבור ניתוח קטרקט. כשאבי עבר את הניתוח נשאל על ידי הרופא האם הוא מעוניין לראות יותר טוב מקרוב או מרחוק. שאלתי היא:האם לא ניתן במספר שלה לגרום למצב שבו הראיה תהיה טובה גם לקרוב וגם לרחוק? ואם לא ניתן- איזה מספר לערך אמור להיות לה לאחר הניתוח? האם מדובר ב"אותו" מספר והשאלה אם רק אם יתבטא בקוצר ראיה או ראיה לקויה לקרוב? או שלא מדובר כלל באותו יחס (כלומר, ,שאם יתבטא בקוצר ראיה ההפרעה תהיה "גדולה" בעוד שאם לא תראה היטב לקרוב המספר יהיה נמוך או להיפך ) כלומר האם היחסיות נשמרת והשאלה היא האם לבחור בראיה טובה לרחוק או לקרוב או שהדברים יותר מורכבים . מה לדעתך כדאי לה לבחור בהתחשב במספרה הנוכחי.
האפשרויות העומדות בפניה הן לשמור על מספר דומה לקיים ואז היא יכולה לקרוא בלי משקפיים ולמרחק כן זקוקה להם, או להוריד את המספר לרחוק ולהרכיב משקפיים לקריאה. האופציה השלישית- עין אחת לרחוק ועין אחת לקרוב. במספר שלה כל האפשרויות טובות.
ד"ר מיכאלי - תודה רבה. שאלתי בעקבות ההסבר שלך: למה את בדיוק מתכוונת בהגדרה של "קטרקט בינוני פלוס"? האם זה נמדד לפי יכולת הראייה עם משקפיים - ואני מתכוונת ל 6/9, 6/12 או אחר? או שיש פירוש אחר להגדרה ? בברכה, אהובה
ההגדרה אינה מתבססת על חדות ראיה אלא על דרוג על פי מה שהרופא רואה בבדיקה. חדות הראיה נכנסת לשיקולים אבל כוונתי לקטרקט הגרעיני ולדרוג שלו מבחינת סמיכותו.
.
ב21 לחודש הזה כתבתי שעברתי נתוח קטרקט, נתגלה איריטיס בעין המנותחת. התחלתיבטיפות פרד פורטה כל שעתיים, היתה הטבה והורדתי ל- 3 פעמים ביום טיפות . בינתיים חלה החמרה בעניין הסנוור. זה מדאיג אותי האם צריכה להגיע שוב לרופא(נקבע לי תור לעוד שבועיים). בבקורת האחרונה 16 לאוגוסט, רשם הרופא:לחמית שקטה, לת"ע 13 זגוגית זכה, מקולה תקינה, רשתית צמודה, ל"ק-עמוקה ת+\-נ+,אישון עגול. לסיכום רושם לשיפור לעומת בדיקתה הקודמת. נ.ב. מלבד הסנוור באור לבן בעיקר. גם בחוץ אני מרגישה כמו גלים שעוברים על העין לסרוגין. ושוב, מה עלי לעשות?
אם חלה החמרה כדאי להקדים את התור לביקורת אצל הרופא. לא כדאי להעלות את מינון הטיפות ללא בדיקה
שלום ! בן זוגי בן 59, בסך הכל בריא , עבר ניתוחי ויטרקטומיה בשתי העיניים בגלל סכיזיס שהתקדם לעבר מרכז הראייה ובאחת העיניים כבר איבד קצת משדה הראייה. הניתוחים בוצעו אחד לפני שנה וחצי והשני לפני כתשעה חודשים. בשתי העיניים כבר התחיל להתפתח קטרקט, ובנתיים עם משקפיים הראייה תקינה 6/6, או קרוב מאוד לכך. מנתח הרישתית ממליץ כבר לנתח בקרוב את העין שנותחה ראשונה , מכיוון שעדיף לנתח מוקדם כל זמן שהעדשה רכה, על מנת שהניתוח יהיה קל יותר לביצוע ,ואי לכך סיכוי טוב יותר להצליח. ובהמשך את העין השנייה. דעה אחרת של רופא העיניים הקבוע, שעוסק בין היתר בניתוחי קטרקט - לדחות כמה שאפשר את ניתוח הקטרקט מכיוון שיש בו סיכונים ,גדולים יותר מאשר בניתוח כזה אצל אדם שלא עבר ויטרקטומיה. ואולי התהליך של התפתחות הקטרקט לא יהיה כל כך מהיר ואולי אף ייעצר, ולכן כל זמן שהראייה תקינה עם משקפיים, עדיף לא לקחת סיכון. אני יודעת שאי אפשר לתת ייעוץ אישי בפורום, אבל אני מבקשת להבין באופן עקרוני, מהי דרך המחשבה הרצויה , מה הסיכונים שבדחיית הניתוח ומהם השיקולים שיש לקחת לכאן ולשם. תודה רבה !
אני נוטה להסכים עם מנתח הקטרקט. בניתוח אחרי ויטרקטומיה ישנו יותר מקום לסיבוכים: יש אפשרות שקופסית העדשה תהיה פגועה מכיוון הזגוגית, ואז יש סיכון לנפילת חלקי עדשה וסיבוכים נוספים. הזונולות של העדשה עלולות להיות פגועות מהניתוח האחורי ואז העדשה תהיה פחות יציבה וזה יסבך את מהלך הניתוח. ולסוף- עצם אובדן הזגוגית מקשה על הניתוח משום שיש פחות "קונטרה" לכל הפעולות המבוצעות על העדשה. עם זאת לא כדאי להמתין לקטרקט נוקשה שאכן יהיה מסובך יותר לניתוח. לכן בקטרקט בינוני פלוס כדאי לנתח.
ד"ר מיכאלי, אני מודה לך מאוד. שאלתי בעקבות ההסבר שלך: למה את בדיוק מתכוונת בהגדרה של "קטרקט בינוני פלוס"? האם זה נמדד לפי יכולת הראייה עם משקפיים - ואני מתכוונת ל 6/9, 6/12 או אחר? או שיש פירוש אחר להגדרה ? שוב תודה, אהובה
לפניכ-4 שבועות עברתי נתוח קטרקט שבעקבותיו אוביטיס. מטופלת מצבי הרבה יותר טוב (לפי דברי הרופאה) וגם ההרגשה שלי השתפרה.(עדיין מטופלת במינון נמוך יותר) ?? הבעיה שאני סובלת מסנוור, רק באור בהיר ולבן. כיתוביות בטלויזיה, ובמחשב כשהרקע בדרך כללי בהיר-לבן. האם זה תהליך שמסתדר,?
בדרך כלל כן. הוא נובע הן מהאובאיטיס והן מהאישון שהולך ומתכווץ בשבועות שאחרי הניתוח ומהסתגלות לכמות האור החדשה שהעין מקבלת. יש גם סינוור מסיבות שלא חולפות כמו מהעדשה המושתלת ומסיבות שיש צורך לטפל בהן כמו מבצקת מקולרית.
אני בת 16 ואני רואה נקודות שחורות ואפורות כאלו בעין שמאל והם זזות לפי המבט שלי...ויש לי גם גושים כאלה מתחת לעין..וכשאני נוגעת בהם הם זזים ..זה סרטן?
התופעה מוכרת ונקראת POSTERIOR VITREOUS DETACHMENT ונובעת מהתנתקות הזגוגית מהרשתית. כשהתופעה חדשה יש צורך בבדיקה על מנת לוודא שאין קרע נילווה ברשתית.
לאחר ניתוח קטרקט של העין השנייה לפני קצת פחות משבועיים (הראשונה נותחה לפני כחודש וחצי) יש לי קושי למקד שתי עיניים על מנת לקבל תמונה אחת. האם תופעה זו אופיינית לכולם או רק לי אישית והאם היא תעבור מעצמה או שצריך טיפול מיוחד?
אין סיבה מיוחדת לקושי אבל ייתכן שברגע בתתאים לעמצך את המשקפיים העניין יסתדר. ייתכן שהיתה לך פזילה סמויה שאחרי הניתוח הפכה למשמעותית. אם משקפיים לא יעזרו כדאי לנסות תרגילים אצל אורתופטיסטית ואם לא יחול שיפור- להכניס פריזמות למשקפיים.
שלום, מודה לך על המענה המהיר לשאלה הקודמת. האם עדשה מולטיפוקל מתאימה לכל אחד? יש לי אסטיגמציה ועין שמאל "עצלה". האם הרופא היה צריך ליידע אותי, שקיימת אפשרות לעדשה מולטיפוקל? בתודה מראש, אליהו
עדשת המולטיפוקל לא מתאימה לכל אחד. בדרך כלל עדיף להשתילה בשתי העיניים ע"מ לקבל אפקט טוב יותר ואם יש עין עצלה זה פחות מומלץ. אם יש אסטיגמציה של מעל 1 דיופטר היא אינה מתאימה, אלא אם מטפלים גם בצילינדר. לדעתי מסיבות אלו הרופא לא יידע אותך לגבי האפשרות, משום שאינך מועמד לעדשה כזו.
היי עברתי ניתוח קטרט לבני 3 שבועות. אני חשה שראייתי הדרדרה במהלך פרק הזמן הזה לדוגמא, בימים הראשונים יכולתי לקרוא את התרגום בטלויזיה ללא משקפים, וכעת לא. האם זו תופעה נפוצה? איך ניתן להסביר זאת? בנוסף אני לוקחת כל התקופה הזו + חודש לפני הניתוח 4 פעמים ביום טיפות PRED FORTE , יש לי תחושה שהעין קשה מבפנים. האם זה נורמלי? הניתוח הוא בעקבות אוביאיטיס Thanks Tal
אכן אחרי הניתוח ישנו שינוי "לרעה" לעיתים קרובות. בימים הראשונים הראיה למרחק הרבה פעמים יותר טובה ממה שתהיה לבסוף משום שעם התייצבות המספר בדרך כלל יש נסיגה מסוימת לכיוון קוצר ראיה קל שרובנו מכוונים לכך כמטרת הניתוח. ייתכן שתחושותיך נובעות מאובאיטיס שהתעוררה בעקבות הניתוח ומריכה העלאת מינון הטיפות. כדאי להבדק על ידי הרופא שלך ולוודא שהדברים הולכים בכיוון הנכון.
ערב טוב, ב-1.4.09 עברתי ניתוח בעין ימין. ב-29.7.09 עברתי ניתוח בעין שמאל. עין "עצלה". יש לי בעיה של אסטיגמציה. מתי כדאי להתאים משקפיים זמניות? האם היה ניתן לפטור בעיית אסטיגמציה בניתוח קטרקט? בברכה, אליהו
את המשקפיים כדאי להתאים כחודשיים מהניתוח. משקפיים זמניים ניתן לעשות בכל עת. עדיף להמתין שבוע משום שאחרי כשבוע המספר די דומה למספר הסופי בסה"כ. הצילינדר יותר בעייתי ולוקח זמן עד שיתייצב וגם מייקר את העדשות לכן אם אפשר כדאי לעשות את הזמניים ללא הצילינדר. בניתוח ניתן לנסות לתקן את הצילינדר על ידי תיכנון מיקון החתך, חתכים נוספים לטיפול בצילינדר או עדשה טורית שמתקנת צילינדר. לא תמיד ניתן לפתור את הבעיה. בכל מקרה אם העין עצלה היא כמובן תישאר עצלה ועם פוטנציאל מוגבל.
שלשום עברתי הרחבת אישונים (לפני שבועיים קטרקט ומטופלת בדלקת שהתפתחה )מאז הראיה נעשית עכורה. מה שמוזר שזה לא תמיד.העכירות באה והולכת. בתי שהסתכלה על העין אמרה שהיא רואה קרום על העין. האם יכול להיות שזה הקרום שמפריעה ובגלל זה הראיה רק לפעמים עכורה ?אם לא מה הסיבה? ואם זה הקרום ,אנין לי אפשרות לנקות אותו , מחייב ביקור אצל הרופא? תודה
תאור הבעיה אינו מסתדר לי אם שום אבחנה יכולה להתאים ולכן נראה לי שכדאי להבדק שוב.
שלום רב אני בן 46 עברתי לפני כשנה וחצי ניתוח קטראקט בעיני הימנית. לאחר הניתוח המספר בעין זו ירד ל(0.75 -) .בעין שמאל נשארתי עם מספר גבוה מעל ל(10 -) .מאז כל אופטומטריסט אליו פניתי לא יכל להתאים לי משקפי ראיה ונטען כי עלי להרכיב עדשות מגע בלבד. האם אין פתרון למצבים כאלה שכן הרכבת עדשות זמן כה רב במהלך היום בעיקר עבורי שהנני עובד שעות רבות מול מחשב מקשה על התפקוד היומי שלי ויכולתי לעבוד. כמו כן קשה לי בסביבה עם אבק וחול וחשיפה ממושכת לשמש בשל עדשות המגע הקשות אותן אני מרכיב. האם יש פתרון לבעיה כזו? בתודה מראש ובכבוד רב אלי
הפתרון היחידי הינו ניתוח קטרקט לעין השמאלית גם אם אין קטרקט בכלל או שלא מצדיק ניתוח עדיין, על כל הסיכונים הכרוכים בכך.
איך קורא שמשתילים עדשה עם מינוס 0.75 בזמן שעין שנייה מעל למינוס 10?
לפני שבועיים עברתי נתוח קטרקט. התפתחה דלקת.טופלתי פרד פורטה,אוקסין, וגנטיל טיפות עיניים. הפרד פורטה 8 פעמים ביום .היום בבקורת, ישנה הטבה הורידו לי ך6 פעמים ביום. העניין הוא שהיום שמו לי 2 סוגי טיפות הרחבה(לפני 9 שעות ) בעין המנותחת. עד עכשיו 9 שעות אחרי אין לי עדיין ראיה טובה בעין המנותחת(לפני ההרחבה ראיתי מעולה)אין אותה חדות ראיה) האם נגרם לי איזה נזק בעקבות 2 סוגי טיפות הרחבה.? כמה שעות לוקח לחומר לעבור?אני מאד מודאגת.תודה
לא סביר שטיפות ההרחבה תגרומנה לבעיה.בדרך כלל הטיפות הסטנדרטיות לבדיקה משפיעות לכ- 4 שעות. ייתכן ששמו לך טיפות ארוכות טווח. האם האישון עדיין רחב? אם בן- זה מסביר את הראיה הירודה יותר.
תודה על התשובה בשאלה קודמת. עניין אחר: לפני 10 ימים עברתי נתוח קטרקט. התחלתי טיפול אניטביוטיקה שנותנים אחרי הנתוח. אחרי שבוע, בעקבות דלקת החליפו לי ל- pred forte.okacin.genteal .טיפה 3 פעמים ביום. את הטיפול התחלתי ביום א' בצהריים. היום יום שלישי בבוקר אחרי טיפות,,עדיין אין הטבה בדלקת. הבקורת נקבעה לעוד חודש.שאלתי האם לחכות עוד יום יומיים או להגיע שוב לבקורת. תודה על התשובה וכל הכבוד לפורום !!!
אם הדלקת קלה הייתי מחכה בכל מקרה. הבעיה שמתקרב סוף השבוע אז כדאי יהיה לך להחליט ביום חמישי בבוקר אני מניחה. אם המצב דומה או מעט משתפר אז אולי לחכות ליום א' ואם הכיוון הוא של הימרה כדאי אולי להבדק לפני הסופ"ש.
שכחתי לציין שבדקתי אחרי זה ראיה- והיא תקינה
לא סביר שקרה משהו רע מהשפשוף, במיוחד לאור העובדה שחלפו כבר 9 ימים מהניתוח. נסי לטפטף לעין מאחת הטיפות שיש לך או טיפות לחות כלשהן. סביר להניח שעד הבוקר התחושה תחלוף.
לפני 9 ימים עברתי נתוח קאטרקט. הערב, לא בכוונה שפשפתי קלות את העין (עם עפעף סגור כמובן) הרגשתי משהו. האם יכול להיות שנזוקותי או שזו עדיין רגישות אחרי נתוח. אני כבר 30 דקות אחרי ועדיין יש תחושה קצת מעיקה. כמובן שנלחצתי וטוב שיש את הפורום כדי שאוכל לקבל תשובה (מרגיעה אני מקווה)...
לא סביר שקרה נזק כלשהו. נסי לטפטף מאחת הטיפות שיש לך ובבוקר סביר שהכל יישכח.
לפני שבוע עברתי טיפול בלייזר בגלל קטארקט משני. קראתי שהראייה משתפרת מידית, אצלי אני לא מרגישה שיפור בראייה. בבקורת אצל הרופא המטפל,הוא טוען שהטיפול עבר בהצלחת. יכול להיות שזה עניין של מספר ימים, עד שהשיפור יורגש יותר? תודה.
התוצאה של הלייזר בדרך כלל באה לידי ביטוי די מיד לאחר הלייזר וברוב המקרים למחרת היום. אם עברו כמה ימים כדאי לבדוק את העין. אם אין בעיה ייתכן שפשוט העכירות לא היתה כל כך גדולה והטיפול לא ממש עשה הבדל.
לפני שבוע עברתי נתוח קטרקט. קבלתי את 2 סוגי הטיפות שמקלים 4 פעמים ביום 2 טיפות. העין הציקה לי והיתה אדומה. רופא עיניים שינה לי:GENTEAL,PRED FORTE,OKACIN. 1 טיפה 3 פעמים ביום. וזאת לאחר אבחנה של דלקת בעין. כבר בטיפול ה-1 הרגשתי ט ו ב . בטיפול ה-2 הרגשתי שאת האוקסין לא טפטפי מספיק (1 טיפה) ולאחר כ-10 דקות טפטפתי שוב ,רק מהאוקסין. מיד הרגשתי שינוי בהרגשה-לרעה. האם זה שטפטפתי שוב הזיקה וגרמה לי לחוסר נוחות ושוב לעין שמציקה לי? תודה על תשובה
לפני 6 ימים עברתי נתוח קטרקט.איך שיצאתי מבי"ח בעין הסנוור היה נ ו ר א י. גם עכשיו אני מסנוורת מעט פחות.מה שמדאיג- כאבים בעין שבאים והחלשים. הכאב מגיע בעיקר אחרי מצב של שכיבה . יש גם סוג של לחץ על העין. יש לציין שהראיה תקינה.דברתי עם הרופא המנתח לא היה מודאג. ביקש שאקדים את הביקור למחר במקום הביקור למחרתיים. אני דואגת .תודה
כל התופעות שאת מתארת יכולות להיות נורמליות אחרי ניתוח קטרקט. מכיון שסיבלך גדול ואת מוטרדת טוב שהקדמת את התור.
ערב טוב, עברתי ניתוח קטרקט. לפי הוראות, יש להימנע מהרטבת העין במשך שבועיים.להתקלח עם עין עצומה. האם במקלחת,ראש מורם ועין עצומה אין חדירת מים? מה הסכנה וההשלכות בהרטבת העין? יש פתרון? בתודה, אליהו
בעיקרון העפעף העליון מכסה את אזור החתך הניתוחי ואנחנו רוצים למנוע זרימת מים על האזור. כמובן שחודרים מים אבל החתך די סגור. מה שחשוב זה לא לשפשף ולהחדיר מים לאזור עד שהחתך יתייצב מעט ויתכסה באפיתל=הציפוי הטיבעי של החלק החיצוני של העין. הפחד הוא מחדירת מזהמים מהמים שלנו בברז שאינם סטריליים כידוע ואפילו לא ממש נקיים.
