פורום קטרקט בניהול עמותת לראות
מנהלי פורום קטרקט בניהול עמותת לראות
שלום רב חמותי בת ה80 עברה ניתוח קטרקט לפני שנתיים ועתה היא מתלוננת על ראייה מטושטשת בעין. הרופא שבדק אותה המליץ על ניתוח נוסף (קטרקט משני? לא בטוח שהיא הבינה את המונח) השאלות הן: מה הסכנות בניתוח נוסף?האם יש סיכוי טוב להצלחה?האם זה עלול לחזור שוב? האם יש משמעות לגיל? תודה גבי אלעד.
שלום רב, קטרקט משני הינו שם לא מדויק ומשמעותו שצמחו תאים בין העדשה המלאכותית המושתלת לבין השקית בתוכה הושתלה העדשה . זה גורם לירידה באיכות בראיה ומופיע בכ- 20-30% מהמנותחים. הטיפול הינו בעזרת לייזר ולא ניתוח. הטיפול פשוט ובטוח והסיכונים מזעריים. אין צורך לחזור על הטיפול בלייזר שוב
אבקש קבל תשובה דחופה אני בת 50 ושאלתי היא לגבי ניתוח קטרקט שאני צריכה לעבור בעין ימין. לפני שלוש שנים עברתי ניתוח קטרקט בעין שמאל והשתילו לי עדשה ואני רואה מצויין מרחוק. שאלתי היא האים אפשר או קיים או כדאי ומה הסיכונים של השתלת עדשה לראיה מקרוב לא מולטיפוקל , שמעתי על אפשרות כזו כשסמים עדשות מגע או כשעושים ניתוח להסרת משקפיים. מתלבטת מאוד וחוששת שאאלץ להרכיב משקפיים כל הזמן, כי אני עובדת במשרד עם מחשב ורואה עדיין טוב מקרוב וגם עדיין מסוגלת לקרוא ספר ללא משקפים למרות הקטרקט. תודה רבה
עלי לעבור ניתוח קטרקט בעין ימין לפני כ-3 שנים עברתי בעיין שמאל והעדשה שהושתלה לי היא לרחוק,ברצני לברר על אפשרות של השתלת עדשה לקרוב , האם זה כדאי וממולץ , אני יודעת שבארה"ב ובקנדה כן עושים את זה. אני דוחה כל הזמן את הניתוח כי אני רוצה להיות בטוחה במה שאני עושה, ולא להרכיב משקפיים כל החיים. כי כרגע אני לא רואה כלום מקרוב בעיין שמאל. דרך אגב אני רק בת 50 ובריאה בדרך כלל.
ניתן אכן להשתיל בעין השניה עדשה לקרוב וכך למנוע את הצורך במשקפיים. שילוב זה נקרא: monovision. יש לשמור שההפרש בין 2 העיניים לא יעלה על 1.5-2.0 דיופטר, ובדר"כ מי שמתרגל למצב אינו מודע כלל לכך שהוא רואה כל פעם בעין אחת בלבד והשניה מסייעת מבלי להיות בפוקוס.לא כל אחד אוהב את המצב החד וזו חייבת להיות הבחירה של המנותח. מירב המקרים מוצלחים מאד והמנותחים מאד מרוצים מהתוצאה הסופית.
שלום, בני צריך לעבור ניתוח קטארקט בגיל חודשים-שלושה(הובחן בהריון), ברצוני לדעת לגבי הטיפול לאחר הניתוח האם העדשות ששמים צריך להחליף אותן ביום יום או שיש אופציה ליותר זמן(שבועיות,חודשיות..?). האם עצם קיום העדשות אינן מגבילות את התינוק בעיסוקים בעתיד כגון שטיפת פנים,רחצה בים/בריכה,שפשוף של העינים(יש לו נטייה לשפשף), משחקים בחול,אובך.. ושאלה נוספת האם ניתן יהיה בעתיד,ואם כן אז מתי, להשתיל לו עדשה קבועה או לייזר כך שלא יצתרך להיות עם עדשות לא קבועות ו/או משקפים?
במידה ולא הושתלה עדשה תוך עינית במהלך הניתוח, ובמקרים רבים בילדים צעירים מאד לא משתילים עדשות תוך עיניות , יש להתשתמש בתחליף: משקפיים או עדשות מגע. ילדים סובלים עדשות מגע מצויין ומתרגלים אליהם היטב, אורח החיים שלהם נורמלי והם יכולים לבצע כמעט כל פעולה כמו כל ילד בגילם. את העדשות הקבועות נהוג להשתיל רק לאחר מספר שנים ולאחר שהילד השלים את צמיחתו.
אימי בת 79 לפני 8 שנים עברה ניתוח קטרקט בעין שמאל -בבדיקה שיגרתית אצל רופא העיניים הוברר שיש לה נוזל בעין שמאל בדיקת לחץ הייתה תקינה. הרופא המליץ על ניתוח לייזר.יש לה לאחרונה טשטוש בראייה והפרעות. 2 שאלות-1. מה הסיכון בניתוח כזה? בהתחשב בכך שזוהי העין היחידה שבה היא רואה תקין- בעינה השנייה כמעט אינה רואה ממחלת ילדות. 2. האם יש סיכון לעין בכך שלא עושים את הניתוח? בתודה מראש על התשובה
הבעיה אינה ברורה לי. בכל עין יש נוזל. יתכן ונוצרו הידוקים והכוונה היא לחסימת האישון או מבנה עין צר וטיפול מונע בלייזר "אירידוטומיה". אם אכן כך הדבר הטיפול פשוט ובטוח יחסית ויכול למנוע צרות גדולות בעתיד. אם תעבירי לי יותר פרטים אוכל להתייחס באופן יותר ספציפי.
הבהרה- רופא העיניים אמר לאימי בת ה-79 שיש לה הצטברות נוזלים מאחורי הקטרט שמצריך טיפול בלייזר כדי להפטר מהנוזלים. הרופא המליץ לחזור לפרופ' אסיה שעשה את הניתוח הקטרט כדי לעשות את הטיפול בלייזר. 2 שאלות 1. האם יש סיכון מצטבר לעין אם לא עושים את הטיפול לייזר? 2. האם יש סיכון בטיפול הלייזר? בעין השנייה אימי כמעט ולא רואה ממחלת ילדות . מודה מקרב לב על היענותך
שלום רב אני בת 61 בקרוב סבלתי כל חיי מקוצר ראיה גבוה מאד -17 עברתי ניתוח קטרקט בשתי העיניים, האחרונה לפי כ- 6 שבועות. מבחינת הראיה זו הצלחה גדולה, והפרויקט הקשה הזה , עבר ללא תקלות. המספר ירד למינוס 1. הבעיה היא בתחושה הקשה. יש לי יובש קשה ומבנה של עין בעיתית (כך הוסבר לי) אני משתמשת בג'נטיל לפחות 4 פעמים ביום, וכן שטיפת העיניים במי ברז. כמו כן יש לי תחושה קשה של לחץ על העין, ואי נוחות גדולה ביותר, רצון עז כאילו "להוציא"מהעין את העדשות ולהשתחרר מהלחץ, כפי שהיה לי בעבר כאשר הרכבתי עדשות מגע במקום משקפיים (אין לי לחץ תוך עיני) קשה לי הקריאה והצפיה בטלוזיה, העיניים מתעייפות מהר. שאלתי היא, האם התחושה הזו תחלוף, או שאאלץ לחיות עם זה, וזה קשה לי ביותר. נראה לי שאני על סף דכאון ,עצבנית מאד. מסתגרת בבית, וכמעט מתחרטת על הניתוח. ברצוני לציין שאני סובלת ממת פעילות של בלוטת התריס, וכן מפיברומיאלגיה, ויתר לחץ דם אודה על תשובה מהירה
שלום רב, תלונות היובש הינן שכיחות מאד ואינן קשורות ישירות לניתוח, מאידך עין לאחר ניתוח רגישה מאד ליובש. גם התחושה של רצון להוציא את העין או משהו מהעין שכיחה מאד וקשורה ליובש. הטיפול ביובש הוא בעזרת שימוש בתחליפי דמעות ויש רבים מאד כאלו. אם טיפות לא עוזרות אפשר לנסות ג'ל ומשחות. אין הגבלה בכמות הטיפות שאפשר לקחת ביום ואפילו כל שעה. בדר"כ עם הזמן חל שיפור משמעותי ומירב התופעות של היובש חולפות
מהו גודל החתך שעושים בעין להוצאת הקטרקט והאם אפשר להגיד ככל שהחתך נמוך הסיכויים להחלים גדולים יותר (בעצם כמו בכל ניתוח)
גודל החתך המקובל נע בין 2.2 ל- 3.0 מ"מ. הנטיה כיום היא לרדת לחתכים זעירים ככל האפשרי ולמעשה ניתן כיום להוציא את הקטרקט גם דרך חתך של כ-1 מ"מ. הבעיה היא שאין עדשות תוך עיניות שניתן להשתילן דרך חתך כל כך זעיר. ככלל - אכן ככל שהחתך קטן יותר כך הניתוח בטוח ואיכותי יותר.
אבי עבר ניתוח מעקפים לפני כ4 חודשים . רופא העיניים אמר שצריך ניתוח קטרט לשני העיניים .כמה זמן צריך לחכות מהניתוח שעבר כדי שיוכל לעבור שוב ניתוח ואם יש סיכון אחרי מעקפים
אין מניעה מביצוע ניתוח קטרקט לאחר ניתוח מעקפים. על רופא המשפחה או הקרדיולוג לאשר שאין לו מניעה מעצם הניתוח, אך מבחינת עיניים אין שום בעיה. בשיטות הניתוח המקובלות כיום אין גם צורך להפסיק נוגדי קרישה כגון אספירין, פלביקס או קומדין.
ממליצה בחום על המומחית אודרי קפלן מתמחה בניתוחי קטרקט וגלאוקומה בהצלחה!!!
האים ניתןח קאטארקט שעושים בבית חולים עולה כסף כלומר העדשות אם יש לי ביטוח מושלם ואלו סוגי עדשות שמים והאים יש עדשות משולבות גם לקרוב וגם לרחוק והאים אחרי הניתוח אין צורך יותר להרכיב מישקפים ורואים 66 והאם מומלץ לעשות ניתוח בבית חולים או באופן פרטי מה מומלץ
ניתוח בבית חולים ציבורי אינו עולה כל כסף, ואין זה חשוב אן ם יש לך ביטוח מושלם או לא. בבתי החולים הציבוריים משתילים עדשות מסוגים מעולים וכולם מאושרים לשימוש בסטנדרטים הגבוהים ביותר. מאידך עדשות מולטיפוקליות או עדשות יחודיות אחרות אינן נמצאות בשרות הציבורי מאחר ומחירן יקר ביותר (מחיר העדשה בלבד עולה כפול מעלות ניתוח בשרות הציבורי כולל עדשה). ראיה 6/6 תלויה לא רק בניתוח אלא גם בבעיות אחרות שיכולות להיות בעין. אם רואים טוב ללא משקפיים לרחוק צריך משקפיים לקרוב ולהיפך. לגבי ניתוח בסקטור הציבורי או הפרטי - זה כמובן לשיקול דעתך ואין זה הפורום המתאים להמלצה היכן לנתח.
פרופסור אהוד אסיה שלום נפגעתי לפני כ-5 שנים בעין ובעקבות הפגיעה התפתח לי קטרקט האישון הוגדל והיו כמה קרעים. כשהלכתי לעשות את הניתוח הגעתי לפרופסור בלומנטל ז"ל שהוא חוץ מהקטרקט תפר את הקרעים והקטין לי את האישון, (הבנתי שזה נקרא: mac callen suture ) הבנתי שזה אומנות ולא פשוט בכלל כי רוב הרופאים לא רצו לגעת. הבעיה שלי שהאישון עדיין יותר גדול (4 מ"מ)מהרגיל והוא גם לא פועל הצורה מלאה (ובגלל זה אין לי מיקוד ואני מסתנוור), כשאני הולך לבדיקה ושמים לי טיפות להרחוות האישון הוא מתרחב. הבנתי שיש טיפות להקטנת האישון השאלות שלי הם: 1.האם זה יכול לפגוע בתפר אם אני ינסה דברים כאלה של הרחבה והקטנה של האישון? 2.אם האישון שלי מתרחב זה אומר ששריר ההגדלה עובד? ובמקרה שהוא יקטן עם הטיפות אז הוא גם יתרחב בלי? 3.האם טיפות ההקטנה (שלפי מה שהבנתי זה:פילוקארפין) פשוט יתקנו את השריר לטווח הארוך? בגלל שהם מפעילות את השריר. 4.במקרה שאצתרך לקחת תמיד את התרופה קראתי עליה שהגוף מתרגל אליה וההשפעה שלה תקטן, מה אפשר לעשות? 5.יכול להיות שזה מאוחר מדי והשריר כבר התנוון ואם הייתי מנסה את זה יותר מוקדם זה היה יותר יעיל? או שיש עוד פתרונות אפשריים? אשמח לעזרה תודה מראש על הכל אלי .
לאלי שלום רב, שרירי הקשתית המכווצים ומרחיבים את האישון עלולים להיפגע מחבלה בעין ובדרך כלל האישון אינו מגיב יותר לתכשירים המכווצים או מרחיבים את האישון. תיקון כירורגי של האישון בעזרת תפרים הוא יעיל אך גם אחריו לאישון אין יכולת לשנות את גודלו החדש. את האישון מכווצים למצב של אישון "חצי מורחב" דהיינו כ- 4 מ"מ ולא פחות על מנת לאפשר לעין לראות טוב גם בתנאים של תאורה נמוכה וכן על מנת לאפשרן לבדוק את היקף הרשתיתן. עין לאחר חבלה עלולה לפתח בעיות כגון קרעים ברשתית שאישון צר לא יאפשר לגלות. להערכתי טיפות עיניים לכווץ האישון לא יועילו. מאידך אין מניעה שתנסה ובמידה ויועילו לך - אין מניעה מנטילת הטיפות. אל תייסר את עצמך - אם היית מתחיל בטיפול מיידי בטיפות אלו לא היה זה משנה דבר!ן
פרופ' אסיה שלום עברתי נתוח קטרקט בשתי העיניים. הנתוח השני היה לפני כשנה. יש לי יוביאיטיס ופגיעה חלקית בעצב הראיה בעין אחת. נכון להיום חזרתי להרכיב משקפים לרחוק (וכמובן לקריאה לאחר הנתוח) הראיה והקריאה במצב התדרדרות.(גם עם משקפים) יש עכירות בקופסה האחורית בשתי העינים. האם טיפול בלייזר ל"פתיחת חלון" זה הטיפול היחיד ? מהם הסיכונים ? האם לאחר טיפול הלייזר הקטרקט יכול להמשיך להיווצר שוב ?
"קטרקט משני" הוא השם הנפוץ אך השגוי לתופעה מאחר והקטקט אינו חוזר. חוזרת התחושה כאילו יש שוב קטרקט. השם הנכון יותר הינו - "התעכרות הקופסית האחורית". התהליך הינו התרבות תאים ושינויים בתאים החודרים בין העדשה המושתלת לקופסית לתוכה הושתלו. לא מדובר בתהליך פתולוגי אלא בתהליך נורמלי, וככל שהמנותח צעיר ובריא יותר - גדולים סיכוייו לפתח את עכירות הקופסית. הטיפול הינו פשוט ויעיל ביותר - בעזרת לייזר מסוג י.א.ג., הסיכונים קטנים ביותר והתועלת רבה. האלטרנטיבה האחרת הינה ניתוח, וזה אינו מוצדק.
שלום רב, מדובר במצב שהעיניים סובלות מדלקת כרונית עקב אלרגיה כרונית שבקושי ניתנת לטיפול. בשתי העיניים התפתח קטרקט ויש צורך בניתוח. רציתי לשאול אם ניתן לבצע ניתוח במצב כזה, מה הסיכונים ומה סיכויי ההצלחה. נ.ב. 2 רופאי עיניים לא ממליצים על ניתוח, כי הם לא רוצים לקחת סיכון. אשמח לחוות דעת אובייקטיבית.
אפשר לנתח קטרקט גם בעיניים הסובלות מאלרגיה כרונית. במקרים קיצוניים ניתן להכין את המנותח עם תכשירי סטרואידים לפני ואחרי הניתוח, אך בדרך כלל ניתן להסתפק בטיפול מקומי. הסיכונים אינם שונים מניתוח קטרקט רגיל פרט לכך שלאחר הניתוח עלולה התגובה האלרגית להחריף ויש להיות ערוכים לכך.
אבי בן 90 במשך השנה האחרונה החל לאבד לאט לאט את הראיה בשתי העניים הוא נבדק ע"י רופא של קופ"ח ונאמר לו שהוא םובל מצלקות בעניים ואן דרך לטפל בבעיה מעין זו. האם ניתן לטפל בבעיה מסוג זו? אציין שאבי בקו בריאות תקין גופנית ומנטלית. בתודה ובברכה מוטי עטייה
אני מעריך שהכוונה היתה להתפתחות צלקות ברשתית, מחלה הידועה כניוון מקולה הקשור לגיל (נמ"ג או AMD) . אם אכן נוצרה צלקת במרכז הראיה - אין אפשרות לטפל. בשלבים מוקדמים יותר ניתן לעיתים לטפל בהזרקות לתוך העין או טיפולי לייזר אך אם נוצרה כבר צלקת אין כל אפשרות לשפר את מצב הרשתית. עם זאת ניתן לנצל את שריד ראיה בעזרת עזרים לכבדי ראיה.
דוקטור נכבד אני מושתל שתי קרניות בעין .כתוצאה מליקוי הקראטוקונוס .רוצה אני לצין כי את ניתוחי ההשתלה בוצעו לפני 24 שנים .וקימת אסטיגמציה אי רגולרית גבוהה ביותר . לאחרונה גילו אצלי גם קטארקט רציתי לשאול האם כדאי לבצע ניתוח קטארקט או שיש סיכון בדבר . בתודה דור
שלום רב, קיים סיכון מוכבר בניתוח מאחר ובכל ניתוח עלולים להיפגע תאי אנדותל הקרנית השומרים על שקיפותה. תאים אלו אינם מתחדשים ובמידה ומספר התאים קטן מלכתחילה (כמו מצב לאחר השתלת קרנית) ניתוח קטרקט עלול להוריד עוד את מספר התאים ולגרום לבצקת הקרנית ואיבוד השקיפות. אסטיגמציה אי רגולרית עלולה לגרום שגם לאחר ניתוח קטרקט מוצלח מאד תישאר הראיה מוגבלת. למרות כל הנ"ל, במידה והתפתח קטרקט משמעותי יש צורך בניתוח הקטרקט וקיים סכוי גבוה מאד שהראיה לאחר הניתוח תהיה משמעותית טובה יותר מאשר לפניו. בהצלחה
סבתי בת 84, עברה ניתוח קטרקט לפני שלשה ימים, בביקורת התברר שהיא לא רואה בעין המנותחת בגלל שבר בקרנית האחורית. רציתי לשאול האם זה צפוי להשתפר? האם נדרש ניתוח? עד כמה גרוע המצב? תודה מראש.
אתקן את הטעות שבשאלתך, לא מדובר בשבר בקרנית אחורית אלא (כך אני מבין) קרע בקופסית האחורית. במהלך ניתוח קטרקט מוציאים את תוכן העדשה מן השקית (קופסית) של העדשה הטבעית. לתוך הקופסית משתילים את העדשה המלאכותית. קרע בקופסית האחורית יכול להקשות על השתלת עדשה מלאכותית במקרים מסויימים וכן יכול להיות מלווה בשכיחות גבוהה יותר של בצקת ברשתית ועוד. מאידך במירב המקרים בהם נוצר קרע בקופסית ניתן לטפל ביעילות עוד במהלך הניתוח והתוצאה הניתוחית יכולה להיות מצויינת ללא כל הפרעה קלינית. על סמך תאורך הכללי כל כך איני יכול לחוות דעה מעבר לכך.
אכן צדקת ומדובר בקרע בקופסית אחורית. בנתיים מצבה משתפר, תודה רבה!
שלום פרופסור. אני בן 73 סובל מ:א) עין שמאל :ראיה שואפת לאפס עקב סתימה במרכז העין מלפני שנים. ב)עין ימין : מצב של ניוון רשתית יבש,גלאוקומה ולאחרונה התפתחות של קטרקט שהולך ומתקדם, המטבטא בירידה בראיה. ידוע לי שניתן לנתח את הקטרקט . שאלתי היא האם הניתוח הזה לא מאיץ את תהליך שינוי מצב הרשתית מיבש לרטוב? ולאור המצב הקיים(תפקוד בין אחת) מה אחוזי הצלחת הניתוח?
שלום רב, בעבר נחשד ניתוח קטרקט כגורם בהחשת נזק נווני לרשתית, אולם עבודות גדולות רבות שבוצעו בשנים האחרונות מראות כי אין כל קשר בין 2 הדברים. ניוון ברשתית יכול להתקדם עם או ללא ניתוח קטרקט. במידה והקטרקט משמעותי יש התויה לנתח הן על מנת לשפר הראיה והן בכדי לעקוב ולטפל יותרטוב ברשתית. אחוזי הצלחת ניתוח הקטרקט גבוהים ועומדים על מעל 95% אך במידה והרשתית פגועה הניתוח יכול להצליח טכנית אך ללא שינוי משמעותי באיכות הראיה
פרופ' אסיה שלום, אבא שלי, בן 60, חולה סכרת שבזמן האחרון לא מאוזנת. הוא לוקח כדורים כדי לאזן את הסוכר כבר שנים. כמו כן, יש לו מעט לחץ דם גבוה. אתמול הוא עבר ניתוח קטרקט בעין השמאלית. במכתב כתוב לי: בוצע ניתוח PHACO+IOL עין שמאלית מהלך תקין. בנוסף כתוב בממצאים ותוכנית אבחנתית: PHACOEMULSIFICATION AND ASPIRATION OF CATARACT. הוא מטופל עכשיו בטיפות עיניים 9 פעמים ביום, כל פעם טיפה אחת של דתאמיצין (1*9). כמו כן הוא מטופל בטיפות מידראמיד פעמיים ביום, כל פעם טיפה אחת (2*1). אבא לא מצליח לראות עם העין בה עבר את הניתוח. הוא אומר שהוא למשל רואה דמות אבל לא מזהה מי זה. הוא מתאר את זה כמו ערפל. רציתי לדעת האם זה נורמלי אחרי ניתוח כזה? אם לא, מה אתה ממליץ לעשות?? ואם זה נורמלי, אז כמה זמן זה יכול להימשך?
האם טיפול של טיפות מקסיטרול 4 פעמים ביום למשך חודש אחרי ניתוח קטרקט אינו מזיק לעין (לחץ תוך עיני וכד')? בתודה מראש על ההתייחסות
לא. זה הוא הטיפול הנכון והרצוי. אמנם טיפות המכילות סטרואידים עלולות לגרום לעלית הלחץ התוך עיני אך בדרך כלל לערכים מתונים אשר אינם גורמים כל נזק בטווח של ימים עד שבועות. יש כמובן צורך להיות במעקב, אך זה הוא הטפול הנכון והמומלץ.
האם ידוע לך אם יש בחו"ל ואם אין בחו"ל האם ידוע לך מתי יהיה בארץ ניתוח בטוח להעלמת תופעת הזבובים במאה אחוז?
ניתוח "להעלמת זבובים" קיים גם בארץ 20 שנה. הבעיה היא לא שאין ניתוח, אלא שלא מוצדק לבצע ניתוח העלול לסכן את העין על מנת לטפל בבעיה שאינה מסכנת את העין. פרט למצבים קיצוניים - לא נהוג לבצע ניתוח למטרה זו בלבד
שלום רב, אצל חבר קרוב בסביבות גיל 60 אובחן תחילה של תהליך של קטרקט שכיום מתבטא בירידת יכולת עדשת העין להתמקד בעצמים קרובים ולא בעכירות העדשה. א. האם ייתכן שהתהליך התפתח כתוצאה מצפייה מרובה במחשב?, חברי נראה צעיר לגילו וגם ברוחו, אולם במשך הרבה שנים הוא עובד מול מחשב לעיתים במשך כל שעות היום. האם ייתכן שבעייתו נובעת מכך שכל הזמן העין שלו התמקדה בעצמים במרחק קבוע ושריר העין לא פעל מספיק? ב. באם התשובה ל-א' חיובית, האם ייתכן ששינוי העבודה לעבודה שבה שריר העין יתורגל בהתמקדות בעצמים שונים במרחקם תעזור?,(לעבודה מול קהל וכו'). ג. האם לשיטת ביטטס יש מה להציע כאן? האם לך יש רעיונות איך ניתן לעכב את התהליך? (הרופא של חברי טען שיש לבצע מעקב מדי מס' חודשים, ואם התהליך יימשך במתכונתו הנוכחית לא יהיה מנוס מניתוח). אני ממש מודאג אודה לתשובה מהירה וכנה.
התכוונתי לרשום: "...בירידת יכולת עדשת העין להתמקד בעצמים רחוקים..." (המספר גדל)
למודאג שלום, הסר דאג מליבך, אין כאן כל תהליך פתולוגי. איבוד היכולת לראות טוב מקרוב מופיעה אצל כולם עם הגיל! זהו תהליך פיזיולוגי ומעל גיל 50 מירב האוכלוסיה זקוקים למשקפי קריאה (קצרי רואי מסירים את המשקפיים בקריאה). התפתחות קטרקט בשלביה הראשונים מתאפיינת דווקא בתופע ההפוכה - מי שראה טוב לרחוק מתחיל לראות טוב יותר לקרוב. קריאה מאומצת, עבודת מחשב וכל פעילות עינית אחרת אינם מאיצים את קצב התפתחות הקטרקט ואין למעשה כל דרך שהיא לעצור את התהליך הטבעי,שכאמור הוא פיזיולוגי ולא פתולוגי ולכן גם לא נחשב כ"מחלה". אם הקטרקט יתפתח יתכן ויהיה צורך בניתוח קטרקט שהוא הניתוח השכיח ברפואה ויש לו תוצאות מצוינות. לדעתי שיטת בייטס אינה טובה לשום דבר, ובודאי לא למניעה או טיפול בקטרקט כל טוב
אבא שלי המתגורר בדנמרק (בן 81) צריך ניתוח קארקט. הרופא ממליץ לו על שיטה שבה מוציאים את כל העדשה ביחידה אחת מן העין והחתך גדול. אבא שלי שמע גם על שיטה של פאקואמוליספקציוניזציה והוא מבקש לדעת מה עדיף. מה מבין שתי השיטות עדיפה ולמה? אלפי תודות משולם
השיטה המודרנית והמקובלת ביותר היא ללא ספק הפאקואמולסיפיקציה הנעשית דרך חתך קטן בהרבה ויש לה יתרונות מרובים. מאידך - לעיתים הקטרקט כל כך סמיך וקשה שכמות האנרגיה הדרושה לרסק אותו היא כה גדולה שעלולה לגרום נזק לקרנית. במקרים אלו יתרונות הפאקואמולסיפיקציה קטנים לעיתים מחסרונותיה. הייתי ממליץ לשאול את הרופא מדוע הוא ממליץ על השיטה בה מוציאים כל העדשה כיחידה אחת. אם השיקול הוא עינייני עקב בעיה בעין - אפשר לקבל טיעון זה. אם הרופא מבצע בשיטה זו את כל ניתוחיו - יתכן וכדאי לבצע את הניתוח בצורה המודרנית יותר.
האם יש צורך להפסיק נטילת תרופת קסטרל כשבוע לפני ניתוח קטרקט. הרופא המנתח בקש להפסיק האורולוג אומר שאסור להפסיק וידיד אורולוג אומר להפסיק מכיוון שהתרופה משפיעה על התכווצות והתרחבות של העין מה עושים? מה נכון לעשות?
אין כל צורך להפסיק את נטילת התרופה מן הטעם הפשוט - הפסקת התרופה אינה מועילה, ומי שהאישון אינו מגיב טוב להרחבה ונוטה להתכווץ ולהיות רפוי - הוא יעשה זאת גם שבועות וחודשים לאחר הפסקת התרופה. מאידך הפסקת התרופה עלולה לגרום אי נוחות מהבחינה האורולוגית. אני איני ממליץ להפסיק את הקסטרל ודומיו לפני ניתוח קטרקט
רופא נכבד הנני בן 77 מעומד לניתוח קטרקט בעין שמאל. נאמר לי ע"י הרופא המנתח כי הקטרקט בעין במצב גבולי לניתוח כי חלה בו התקשות, אולם אפשר בהחלט לנתח.נאמר לי שבמשך 4 ימים לפני הניתוח עלי לקחת את התרופה הנ"ל. voltaren op dro o.1% 5ml. קראתי באינטרנט על תרופה זו ונאמר שם כי תופעות לואי מזיקות שכיחות יותר אצל קשישים. האם זה נוהל להשתמש בתרופה זו טרם ניתוח קטרקט בכלל ואצל קשישים בפרט? בכבוד רב אהרן ירדני הירדן 1 רחובות 76604
עברתי אתמול ניתוח קטרקט וברצוני לדעת מהו המהלך שלאחר הניתוח ומהם הדברים שעלי להתיחס כאל חריגים.
בימים לאחר הניתוח צריך לקחת טיפות באופן קבוע ולהשמר לא לשפשף או ללחוץ על העין. אין מניעה משימוש בעין ואפשר לקרוא לרות טלויזיה ולעבוד. במידה ומופיע כאב, ירידה בראיה, הבזקים חזקים או תופעה חריגה משמעותית אחרת יש לפנות מיד לרופא המנתח לבריאות
1)האם הניתוח להעלמת תופעת הזבובים היום כבר יותר בטוח מלפני שנה ? 2)האם הוא יכול להעלים את התופעה לחלוטין ?
הכוונה גם להעלמת עיגולים שקופים וקורי עכביש
לא מקובל לבצע כל ניתוח ל"העלמת הזבובים" בעין. תופעות ראית גופים מרחפים (floaters) הינה שכיחה ביותר ונובעת מהנתקות הזגוגית מהרשתית. הניתוח להוצאת הזגוגית אינו פשוט ובנלי ועלול לגרום לתופעות לואי, חלקן מסוכנות. בשנה האחרונה לא השתנת תפיסה ועדיין לא נהוג להמליץ ניתוח במקרים אלו
בס"ד שלום רב יש לי קטרקט בעין שמאל עם יואביטיס מסוג פוקוס. איזה טיפול רפואי מומלץ? תודה מראש ל.א.
במידה והקטרקט הוא משמעותי ומלווה בירידה בראיה יש לו רק פתרון אחד - ניתוח. יש לקחת כמובן בחשבון את הסיכון המוגבר לתגובה דלקתית ולסיבוכים מלווים כגון בצקת ועלית לחץ תוך עיני אך כל אלו אינם מונעים את הניתוח, במידה ויש אכן התוויה לביצוע ניתוח.
שלום רב. לאבא שלי הולכים לעשות ניתוח קטרקט. האם יש המלצות : מנתח יותר טוב,בית חולים. אשמח לקבל כל עצה. תודה מראש, אירנה
לאירנה שלום רב מן הסתם נראה לי שזה לא הפורום הנכון לפרט המלצות על מנתחים מסוימים שיהיה בהצלחה
אני סטודנטים לאופטומטריה ומחפשת מידע לגבי החלק של האופטומטריסט בטיפול פציינט עם קטרקט. למה לשים לב בהתחלה, לפני הניתוח וטיפולים לאחר הניתוח אשמח לתשובה!
לאופטומטריסט חלק חשוב ביותר בטיפול בחולה הקטרקט, החל מהאיבחון הראשוני המתבצע לעיתים קרובות אצל אופטומטריסט אליו פנה חולה עם ירידה בראיה, ולאחר הניתוח התאמת המשקפיים והתיקון האופטי. הנושא גדול ומורכב מכפי שניתן יהי לענות עליו במספר שורות בפורום זה
http://polydna.co.il/media1.htm אשמח לתגובה מקצועית
יש לי בת שעברה בגיל 3 חודשים ניתוח קטרקט (אבחנה רפואית PHPV). בגיל תשעה וחצי חודשים עברה ניתוח פזילה (שנוצרה בעקבות כך שלא השתמשה בעין מספיק כמו בעין הבריאה). כרדע עם עדשת מגע קשה בעין המנותחת. באיזה גיל אפשר לעבור השתלת עדשה? איזה עדשה הכי מומלצת? (בלי הגבלה במחיר). תודה ויום מקסים :-)
אם לא עברה ניתוח שתלת עדשה בניתוח הראשון כדאי להמתין לגיל 5-6 לפחות ואולי אף יותר עד להשתל המשנית. עד אז להשתמש בעדשות מגע. אני נוהג להשתיל את עדשות Acrysof (3 piece) וגם בספרות יש איתן את ניסיון העשיר והטוב ביותר
שלום לך, יש לי בת בערך באותו הגיל ואותה הבעיה. הייתי שמחה להחליף איתך מידע ואינפורמציה. אני אודה לך אם תתקשרי אליי 054-4721974 או תשלחי מייל [email protected] תודה ויום טוב דנה אמא של אור
שלום רב שמי דרור ובני בן השנה ושמונה חודשים, עבר ניתוח ל PHPV בגיל 4 שבועות ונתווח פזילה לפני כחודש, כרגע מפתקד עם עדשה קשה. נאמר לנו כי מומלץ לבצע ניתוח השתלה לעדשה בגיל שנתיים לערך מכיוון ואז העין סיימה את מירב גדילתה והעדשה המלאכותית המושתלת תוכל להתמודד עם הגדילה הנוספת המועטת. מדוע אתה ממליץ להמתין לגיל 5-6 , מהם השיקולים? תודה מראש וחג שמח דרור
סבתי בת 83 סובלת מהידרדרות של הראיה והומלץ לה על ניתוח קטרקט אולם היא חוששת מהסיכונים של ניתוח בגילה האם מומלץ על ניתוח זה בגילה - מה מידת הסיכון מניתוח כזה?
קטרקט הינה מחלה האופינית לגיל המבוגר ולכן אנשים קשישים הינם אוכלוסית המנותחים המקובלת. הגיל הממומצע לניתוח קטרקט הינו 75, אך אנו מנתחים גם בני 90 ומעלה. בגיל זה הראיה הינה החוש החשוב ביותר והשימושי ביותר ולכן מוצדק לנתח בל גיל. מאחר ומדובר בניתוח בהרדמה מקומית, ועל פי רוב גם ללא זריקה, ודרך חתך זעיר, רמת הסיכון בניתוח עצמו קטנה יחסית. מירב סיבוכי ניתוח הקטרקט מתייחסים לעין ולא למצבו הכללי של החולה. מבחינת העין - אחוז הצלחה 95-98% וגם אם קורות בעיות - יש בדרך כלל אמצעים לטפל בהן. אם הקטרקט מתקדם וההפרעה לראיה היא משמעותית - יש בדרך כלל התויה לניתוח בכל גיל.
פרופ אסיה שלום ! תודה רבה על תשובתך לשאלותי מיום 1.11.08. יתכן שלא נסחתי טוב את השאלה לגבי זהות המנתח. הכוונה היא האם מנתח אחר, לא מנתח הרשתית, מנתח מבית חולים אחר, או ממכון אחר, לדוגמה אתה, יסכים לנתח את הקטרקט ? תודה !
שלום, אני בת 79, ויש לי קטרקט בעין. עין שמאלית עברתי ניתוח קטרקט לפני כחודשיים , אשר לא שיפר לי את הראייה כלל. איני רואה בה כלום, פרט לצללים. עין זו אובחנה אצלי לפני שנים רבות כעין עצלה וגם לפני הניתוח לא ראיתי באמצעותה כמעט כלום פרט לצללים. עין ימנית - יש לי קטרקט (פחות חמור ממה שהיה בעין שמאל). בעין זו אני רואה מטושטש. שאלתי האם לאור הניסיון עם עין שמאל , כדאי לי לבצע ניתוח קטרקט בעין ימין. תודה טובה
הבעיה בעין עצלה אינה בעין. המוח לא למד להפעיל את מרכז הראיה האחראי לאותה העין בצורה אופטימלית בשנים הראשונות לחיים. מה שלא התפתח בילדות המוקדמת לא צפוי להתפתח מאוחר יותר כך שאם היתה לך עין עצלה לפני הניתוח, לא צפוי שניתוח הקטרקט יאפשר לעין העצלה לראות טוב יותר מאשר ראתה שנים קודם לכן. אין הדבר אומר ולא כלום על סיכויי העין השניה. במידה והקטרקט בעין זו הוא משמעותי ואם עין זו ראתה טוב בעבר ואינה סובלת כעת מכל בעיה אחרת - יש סיכוי טוב שניתוח הקטרקט ישפר את הראיה במידה משמעותית
אני סקרן לדעת מהם השיקולים שמביאים לניתוח להסרת קטרקט בעין עצלה ולא בעין הפעילה ?
האם יכול להיות מצב של מזל על אחת כמה וכמה שאחרי ניתוח כריתת זגוגית לא יתפתח בכלל קטרקט שהוא תוצר של הניתוח לאורך שנים רבות ואפילו עד סוף החיים ?
ניתוח ויטרקטומיה (כריתת זגוגית) מלווה בשכיחות מוגברת של התפתחות קטרקט, ובדרך כלל לאחר כשנתיים. כמובן שיתכן שלא יתפתח קטרקט כלל, גם לאחר שנים רבות
פרופ אסיה שלום ! תודה על תשובותיך. רקע בקצרה: אני בן 62, לפני כ 10 שנים עברתי ניתוח לאסיק לשיפור הראיה, לצורך קריאה שהשתמשתי במשקפים מספר 2.5 , לפני 6 חודשים עברתי ניתוח ויטרוקטומי לאחר הינתקות וקרע ברשתית. כיום - התפתח קטרקט, בנוסף מאז הניתוח אני לא רואה מימין למרכז הראיה כלומר יש לי כתם שמסתיר את הראיה.(לוגמה אם אני מסתכל על מילה אזי מימין לה אני לא רואה מספר מילים ושתי שורות מעין כתם אליפסה) טיב הראיה עדיין לא ברור, לעיניין הקטרקט נאמר לי שיש צורך בניתוח, לעניין הכתם למעשה הרופאים לא רואים ממיצא, אולי נקודה מקרוסקופית במרכז הראיה שגורמת לזה. שאלות: האם לניתוח הלאסיק שעשיתי יש השפעה על ניתוח הקטרקט ? לאיזה עדשה אני אזדקק ?, האם יש סיכוי שניתוח הקטרקט ישפר את עניין הכתם ? האם מרכז רפואי ו/או רופא אשר לא אצלו עשיתי את ניתח הויטרוקטומי יסכים לעשות לי את ניתוח הקטרקט ?
לניתוח הלאזיק שעברת יש משמעות כבדה על ניתוח הקטרט מבחינת חישוב העדשה שצריך להשתיל ויכולות להיות הפתעות ואי דיוקים בתוצאה האופטית הסופית. לא סביר שניתוח קטרקט יתקן את בעית הכתם שמקורה, סביר להניח, ברשתית או בעצב הראיה לגבי האם מנתח הרשתית יסכים לנתח אותך - מן הסתם זו שאלה שיש להפנות אליו!
האם יכול להיות מצב של מזל על אחת כמה וכמה שאחרי הניתוח לא יתפתח בכלל קטרקט שהוא תוצר של הניתוח לאורך שנים רבות ואפילו עד סוף החיים ?
אני מניח שהכוונה להתפתחות "קטרקט משני" לאחר ניתוח קטרקט. הקטרקט המשני קורה בכ- 15-25% מהמנותחים ומופיע לאחר מספר חודשים עד שנים. מכאן שאצל מירב המנותחים לא מתפתח קטרקט משני משמעותי המחייב טיפול (לייזר)
אבי אמור לעבור בדיקת ANISOCORIA והייתי מעוניינת לקבל פרטים על הבדיקה עצמה: מה כוללת הבדיקה? האם היא כואבת? כמה זמן היא לוקחת וכו' אשמח גם לדעת מה זה אומר אם אכן קיימת ANISOCORIA
בדיקת אנאיזוקוריה היא בדיקה פשוטה, לא כואבת , לוקחת מספר דקות וכוללת התבוננות חיצונית בלבד
כמה עולה כל עדשה בניתוח קאטארקט ואיך אפשר להתאים את מיספר העדשה אם הראיה הנווכחית לא מושלמת ולא חדה והאם רצוי לעשות את הניתוח בבית חולים למי שסובל מיתר לחץ דם גבוה ומסוכרת וגם אנמיה והאים אפשר לחזור לאחר יום מהניתוח לפעילות רגילה ללא שום הגבלה ואפילו לעבוד פיזית במאמץ ולישחות
ישנן עדשות שונות בטווח מחירים רחב. מחיר העדה כלול בדרך כלל במחיר הניתוח. את העדשה מתאימים בעזרת מדידות (קמירות קרנית ואורך העין ) אשר אינן תלויות או קשורות לראיה. את הניתוח ניתן לבצע הן בבי"ח והן במרכזים אמבולטוריים, גם עם כל המחלות שציינת החזרה לפעילות גופנית הינה מדורגת ונמשכת מספר ימים עד שבועות
האם הקטרקט תורשתי ובמידה וכן האם יש אפשרות לדילוג דור כלומר אם הסבתא חולה והאב אינו נשא האם יכול להיות כי ילדיו יחלו?
לקטרקט יכול להיות מרכיב תורשתי, ואכן יכול להופיע ב"קפיצה" על דור אחד או יותר. עם זאת , הקטרקט השכיח ביותר הינו זה הקשור לגיל
שלום לרופא הפורום-לפני 10 שנים עברתי ניתוח קטרקט מוצלח ב-2 העיניים וכרגע יש לי עמימות קלה אך מטרידה בעין שמאל. גילי 58 ובריאות תקינה.נבדקתי בקופ"ח ולטענת הרופאהכל תקין וכנראה הסיבה היא שאני "רואה" את הג"ל בעין ולא ניתן לעשות דבר האמנם? אבקש חוות דעתכם חג שמח מושון רחובות
שלום רב, אכן אפשרי שהבעיה בזגוגית (הג'ל בעין) או התפתחות עכירות הקופסית האחורית ("קטרקט משני") בדיקת רופא עיניים תיתן ללא בעיה את האבחנה. במידה והבעיה בג'ל - אכן לא עושים דבר מאחר והטיפול מסוכן מהבעיה וניתוח אינו מוצדק
רציתי לשאול האם מרכז עין טל עוסק גם בניתוחי זגוגית ?
בעין טל עובדים מומחי רשתית אשר יכולים לאבחן מחלות רשתית, לקבוע אם יש צורך בטיפול ניתוחי ובמידת הצורך גם לבצע את הדרוש
לאחרונה היתגלה לי קטרקט אחורי p.c.s או p.s.c לא זוכרת בדיוק אחד מהם האם ישנו טיפול או האם ניתן לעשות משהו לטפל בעדשה אכורה חוץ מהעובדה שיש לי רטינופטיה של פגות וגם כניראה שהזגוגית אכורה גם כן. עברתי טיפוליי לייזר בשתיי העיניים והוא הצליח רק בעין היחידה וכל זה לאור חורים וקרעים בהיקף הרשתית, בבדיקת o.c.t שעברתי לפניי חצי שנה לערך היתגלה לי גם ממברנה , קרום מקולרי ברשתית כמובן. אני בכוונה מציינת את האבחנות שיש בידיי כרגע בכדיי שתדע איך להשיב לי פחות או יותר על השאלה האם ניתן למרות כל מה שציינתי הנ"ל לטפל בבעית הקטרקט והמימצה שקשור בו שציינתי את האותיות שלו למעלה. אשמח מאוד אם תוכל להשיב לי במהרה בברכת שנה טובה קרן שמש
קטרקט הוא אחד התופעות השכיחות בסובלים מבעיות עיניים הקשורות לפגות. קטרקט יכול להופיע בגיל יחסית צעיר ובצורה של PSC (posterior sub capsular cataract. הטיפול המעשי היחידי הוא ניתוח הוצאת הקטרקט והשתלת עדשה תוך עינית עם סכויי הצלחה גבוהים. לגבי הקרום על גבי הרשתית - גם אותו ניתן במצבים מסוימים לנתח אך בעין יחידה ובנוכחות קטרקט - י ש לבדוק היטב אם אכן יש מקום או צורך בניתוח הוצאת הממברנה
לפי מה שידוע לי לא יגעו בי הרופאים בכל הקשור לממרנה כי זו עין יחידה שבה יש גם קטרקט כמובן אך פחות חמור מהעין שאינה שימושית אך בנוסף שימחת אותי כשהסברת שאת הקטרקט במצבי למרות הרטינופטיה והחורים שניהיו לי במשך התקופה של 5 שנים האחרונות שאפשר לנתח כמו כל אדם אחר עם קטרקט. שנה טובה ובהצלחה קרן שמש
שלום , לפני כשנתיים אמי עשתה ניתוח קטרת בעיניים ולאחרונה החלו להופיע לה פלשים נקודות שחורות פתאום מה עושים?
הולכים לבדיקה אצל רופא עיניים , ורצוי בהקדם. הופעת הבזקים בעיניים יכולה להעיד על משיכת הרשתית על ידי הזגוגית ויכול להווצר קרע ברשתית אשר עלול להתפתח להפרדות רשתית. הסכוי לכך אינו גבוה אך ניתן לשלול רק בבדיקה עם הרחבת אישונים. בשלבים מוקדמים ניתן לטפל בעזרת ליזר ולמנוע התקדמות להפרדות רשתית ולכן לזמן יש בהחלט חשיבות.
שלום רב כתבתי לך לפני מספר ימים בעניין תאונת הדרכים שעברתי שבעקבותיה הופיע קטארקט בשתי עיניי מדובר בתאונת דרכים בדרך לעבודה ועלי להוכיח קשר סיבתי לצורך הכרה בפגיעה בביטוח לאומי אשמח להגיע אליך באופן פרטי ולשלם כנדרש אם קיים בידך חומר או דרך להוכיח את הנושא שהזכרתי מצורף המכתב הקודם לעיונך. שלום רב, שמי אורנה, בשנת 2002 עברתי תאונת דרכים. כתוצאה ממנה נחבלתי בין השאר גם במצח. לפני כן מעולם לא סבלתי מבעיות ראייה.שבועיים לאחר תאונת הדרכים התפרץ קטרקט בשתי עיני שהצריך ניתוח דחוף. הרופאים ייחסו את התפרצות הקטרקט למחלה בשם אטופיק-דרמטיטיס (מחלת עור), ממנה סבלתי פרק זמן של כחודשיים, כעשר שנים קודם לתאונה. כאמור, הרופאים טענו, כי מחלה זו היא שגרמה לקטרקט, ולא התאונה. שאלתי, האם קיימים מחקרים או פרסומים שיכולים לאשש את טענתי, כי אירוע טראומתי (קרי - תאונה) הוא שהאיץ את התפרצות הקטרקט, גם אם המחלה (אטופיק דרמטיטיס) שכנה בגוף באותה עת. כלומר, תאונת דרכים יכולה לשמש טריגר להתפרצות קטרקט. בתודה מראש, אורנה. [email protected] תודה
לאורנה שלום רב, כפי שכתבתי בתשובה למכתבך הקודם - יש המון ספרות על טראומה אך להערכתי יקשה עליך מאד להוכיח שהקטרקט אכן קשור לתאונה. אשמח לבדוק אותך ולתת לך את דעתי המקצועית על מצבך ועל הטיפול שעברת אך איני נוהג לתת חוות דעת לבית משפט. שנה טובה ורוב בריאות
שלום רב, שמי אורנה, בשנת 2002 עברתי תאונת דרכים. כתוצאה ממנה נחבלתי בין השאר גם במצח. לפני כן מעולם לא סבלתי מבעיות ראייה.שבועיים לאחר תאונת הדרכים התפרץ קטרקט בשתי עיני שהצריך ניתוח דחוף. הרופאים ייחסו את התפרצות הקטרקט למחלה בשם אטופיק-דרמטיטיס (מחלת עור), ממנה סבלתי פרק זמן של כחודשיים, כעשר שנים קודם לתאונה. כאמור, הרופאים טענו, כי מחלה זו היא שגרמה לקטרקט, ולא התאונה. שאלתי, האם קיימים מחקרים או פרסומים שיכולים לאשש את טענתי, כי אירוע טראומתי (קרי - תאונה) הוא שהאיץ את התפרצות הקטרקט, גם אם המחלה (אטופיק דרמטיטיס) שכנה בגוף באותה עת. כלומר, תאונת דרכים יכולה לשמש טריגר להתפרצות קטרקט. בתודה מראש, אורנה. [email protected]
שלום רב, ישנה ספרות רחבה ועשירה מאד בנושא קטרקט טראומטי. להערכתי יקשה עליך מאד להוכיח שקטרט הוא אכן טראומטי, ובמיוחד לאחר שעברת כבר את הניתוח. קטרקט טראומטי אינו קורה לאחר חבלה במצח אלא בחבלה ישירה לגלגל העין, ונדיר ביותר שיתפתח קטרקט טראומטי ב- 2 העיניים. סביר יותר שהקטרקט אכן משני למחלה אחרת או שהופיע כבעיה ראשונית. איני יכול לכוון אותך למאמר ספציפי שעונה על שאלתך ויש צורך לעבור על ספרות רחבה על מנת לתמוך בטענתך.
לפרופסור אהוד אסיה שלום רב, אני בן 47 ולפני 33 שנים עברתי ניתוח קטרקט בעין שמאל שכלל הסרת העדשה ומאז אני משתמש בעדשת מגע בעין זו. לפני 23 שנים עברתי ניתוח קטרקט בעין ימין שכלל השתלת עדשה תוך עינית (לדעתי מסוג PMMA). לפני כשלוש שנים ה IOL זזה ממקומה ועברתי ניתוח שהחזירה למקומה. לפני כשלושה חודשים עדשה זו שוב זזה ממקומה וחזרה למקומה לאחר מספר ימים. לפני כשבועיים העדשה שוב זזה ממקומה והפעם חזרה למקומה אך ראייתי אינה כשהייתה. שאלותי הן: מה הוא הניסיון הקיים בארץ בניתוחי הסרת עדשת-IOL קשיחה והשתלה חוזרת? מהם הסיכונים בניתוח מסוג זה? מי הם המומחים בארץ ובחו"ל בתחום זה? שא ברכה ובתודה מראש, פרופסור שלמה יצחייק
לפרופ יצחייק שלום רב, למיטב זכרוני עניתי על כל שאלותיך בפורום אחר. אם יש לך שאלות נספות אשמח לענות כל טוב
יש לי קטרקט במצב התחלתי האם יש חברת תרופות שיש לה מחקר מתקדם בתחום והיכן אפשר לברר?
נכון להיום אין אף תרופה אשר הוכחה מדעית כבעלת יכולת לעצור או למנוע קטרקט. ישנם מספר מחקרים סותרים על חומרים או תרופות שיוחסה להן היכולת להפחית את הקטרקט אך אף אחת מהתרופות לא הוכיחה עצמה, כולל ויטמינים, מינרליים, נוגדי חימצון, נוגדי אנזימים ועוד.
האם ניתן להשתיל עדשה טבעית מבן אדם אחר לבן אדם שיש לו קטרקט?
שלילי לחלוטין. כל נגיעה בחומר העדשה גורמת להתעכרות שלה. אין גם צורך בהשתלת עדשה טבעית מאדם אחר מאחר והעדשות המלאכותיות הן מעולות והגוף אינו מגיב נגדן, גם שנים רבות לאחר ההשתלה.
פרופ אסיה שלום ! תודה על תשובתך לפניתי מיום 25.8.08. בהמשך אני מבקש לשאול. נוצר אצלי תופעה והיא שהאישון בעין המנותחת נותר רחב יותר מהנורמל אך לא במכסימום האם ניתן להחזיר לקדמות, אם כן, האם אפשר לעשות זאת בעת ניתח הקטראט. תודה רבה !
ליוחאי שלום רב, ניתן להצר אישון רחב בעזרת תפרים, גם במהלך ניתוח הקטרקט. האישון המוצר בדרך-כלל אינו מתכווץ ומתרחב ולכן מצרים אותו לחצי הדרך - כך שלא יהיה רחב מדי מכדי לגרום סינוור או טשטוש ראיה אך גם שלא יהיה צר מדי על מנת לאפשר ראיה טובה בתאורה נמוכה וכן שניתן יהיה לבדוק היטב את הרשתית. מנתח קטרקט מנוסה יידע בדר"כ גם לתקן את העיוות באישון.
שלום רב, - מה הסיבה ובאיזה מקרה עלול לקרות קרע ברשתית עקב ניתוח קטרקט? - ואם קורה קרע ברשתית, מה הסיכון ומה הטיפול? תודה מראש, נועמי.
קרע ברשתית בדר"כ אינו תוצאה ישירה של ניתוח קטרקט, אך מאחר ושונו התנאים האנטומיים בתוך העין, לזגוגית יש יותר תנועה והיא עלולה לגרום למשיכת רשתית וקרע אשר יוביל להפרדות רשתית. מצב זה שכיח יותר באנשים עם קוצר ראיה, ובעיקר בצעירים שבהם. לעיתים ניתוח הטרקט מסתבך או מבוצעות פעולות המערבות את הזגוגית ואז הסיכון לקרע ברשתית עולה מאד. במידה ונוצר חור ללא היפרדות - ניתן להקיף אותו בכוויות לייזר ולמנוע התפשטות היפרדות רשתית. אם כבר נוצרה היפרדות ניתן לנתח ולהצמיד את הרשתית במספר טכניקות שקצרה היריעה מלפרט אותן כאן.
פרופ' אסיה הנכבד, אודה לך על קבלת המידע הבא: אני אמור לעבור ניתוח קטרקט. ברצוני לדעת באם אחרי הניתוח חובשים את העין. במידה והתשובה חיובית, אחרי כמה זמן מורידים את התחבושת? לאחר כמה זמן באים לביקורת ומתי ניתן לנהוג ברכב? בתודה מראש ובברכה, להב מרדכי.
שלום רב, מירב המנתחים חובשים את העין ליום אחד, מיעוטם חובשים רק למספר שעות או לא חובשים כלל. אני נוהג לכסות את העין עם מגן פלסטי שקוף אך העין נותרת פקוחה. המגן משמש להגנה על העין מפני חבלה או שפשוף סמוך לאחר הניתוח. ככלל, את התחבושות מסירים לאחר יום ואין צורך לחבוש את העין בהמשך. הביקורת השכיחות הן לאחר יום אחד, שבוע אחד וחודש-חודשיים לאחר הניתוח ניתן לנהוג ברכב כאשר חדות הראיה בעין אחת היא 6/12 או טוב יותר, בין אם זו העין המנותחת או העין השניה
