פורום קטרקט בניהול עמותת לראות
מנהלי פורום קטרקט בניהול עמותת לראות
שלום. אני בת 35, לפני כ 5 שנים עברתי ניתוח קטרקט בעין ימין. אני מרכיבה משקפי מולטיפוקל ובזמן האחרון יש ירידה בראיה בעיקר יש קושי בנהיגת לילה, בקריאת אותיות קטנות ובאימוץ העיניים לקריאה מרובה. בנוסף, יש לי קטרקט גם בעין השניה. "לא רציני" אבל המליצו לנתח. יש לציין שאני סובלת מעין עצלה (ימנית, זו שלא נותחה), מפזילה, מבעיות של מיקוד ומקוצר ראיה כתוצאה מחוסר פיגמנטים. שאלותיי: 1. האם יש אפשרות לשפר את הראייה בעין השמאלית שנותחה, 2. האם כדאי לנתח את העין השנייה שממילא אינה כ"כ בשימוש? 3. האם יש כיום שיטה שיכולה לסייע לי לפתור ביחד עם הקטרקט עוד כמה מבעיותיי ולשפר את איכות החיים? אודה מאד על תשובה או על הפנייה לייעוץ אצל מומחה רלוונטי.
הסיבה השכיחה לירידה בראיה בעין שעברה ניתוח קטרקט, מספר שנים לאחר הניתוח היא "קטרקט משני" או "עכירות הקופסית האחורית". זו צמיחת תאים בין העדשה המושתלת והקופסית לתוכה היא הושתלה. התהליך הינו נורמלי ושכיח מאד במיוחד בצעירים. הטפול הינו פשוט יחסית ומאד יעיל - בעזרת לייזר מסוג יאג היוצר פתח במרכז הקופסית העכורה וכך נוצר "חלון" בציר הראיה. ההתויה לניתוח קטרקט היא כאשר הקטרקט מפריע. אם הקטרקט קל והעין אינה בימוש, ולמעשה את אינך מבחינה כלל בכל הפרעה בראיה - אין הכרח או צורך לנתח את הקטרקט. קטרקט אינו גורם נזק לעין ותמיד ניתן יהיה לנתחו עם אותם סכוי הצלחה. במהלך ניתוח קטרקט משתילים עדשה תוך עינית אותה אפשר לכוון לכל כוח עדשה , דהיינו ניתן גם לפתור את קוצר הראיה ולהוריד משמעותית את מספר המשקפיים. מאידך, לא ניתן לפתור את בעית העין העצלה והעין לא תראה טוב יותר מאשר בימים בהם היתה העדשה זכה.
יכול להיות סימן לקטרקט ולא חייבים להיות רוב הסימפטומים שכתבת קודם לכן בתשובתך?
לקרטקט יכולות ליות הסתמנויות שונות ומגוונות ואין סימן אחד ויחיד שמאפיין את הקטרקט. :טישטוש לבן" יכול גם הוא להיות מקטרקט אך אז מדובר על עכירות קבועה, אשר אינה משתנה בשעות היום או זזה מצד לצד (אילו אופיניות לעכירויות בזגוגית). בדיקת רופא עיניים תוכל בקלות להבדיל בין המצבים השונים ולקבוע את האבחנה המדויקת
לפי מה שידוע לי יש לי אכירויות הן בגלל הרטינופטיה מפגות ויש לי גם קטרקט אחורי האם כל מה שכתבת לי כתשובה לטישטוש בראייה שהוא אולי אחד מהתופעות שקורות בקטרקט השאלה היא האם ניתן לנתח ולטפל בזה או שזה לא בר טיפול? אודה לך עם תוכל להשיב לי על שאלה חשובה זו בברכה , רוני
פרופ אסיה שלום רב ! אני בן 62, לפני כ 10 שיום עברתי לסיק עקב קצר רואי, כיום אני נעזר במשקפי קריאה בלבד. לפני 3 חודשים עברתי וטרוקטומי בעקבות קרעים והפרדות ברשתית. כיום הראיה עדיין לא ברורה ואפילו יש איזור קרוב למרכז שאני לא רואה. נאמר לי בעניין הראיה שנוצר לי גם קטארט בעקבות הניתוח. שאלות : האם הניתוח יועלי גם לאיזור בו אינני רואה ? מתי כדאי לעשות את הניתוח ? איזק עדשה כדאי לבחור ? תודה עבור תשובות!
קוצר ראיה מלווה בשכיחות מוגברת של קטרקט , וניתוח ויטרקטומיה עוד יותר , כך שאין זה מפתיע שפיתחת קטרקט. העכירות עלולה להפריע משמעותית לראיה וצפוי שהוצאת העדשה העכורה והחלפתה בעדשה מלאכותית תשפר את הראיה, אך קשה להעריך עד כמה. במידה וקיימת פגיעה ברשתית, כפי שקורה לעיתים לאחר היפרדות רשתית, הוצאת הקטרקט יכולה לשפר אך לא לתקן את כל הפגם. אין זה משנה מתי מבצעים את הניתוח . ישנן עדשות שונות, רובן מצוינות וכדאי לדון על העדשה המושתלת עם הרופא המנתח.
כי גילו לי לא מזמן שיש לי קצת בשתיי העיניים קטרקט אשמח אם תשיב לשאלתי זו בברכה, רוני
הסימפטמים של קטרקט קשורים אך ורק לראיה - ירידה בחדות ואיכות ראיה, טשטוש, תחושת מסך מול העין, סינוור וכדומה.לעיתים יש שינוי במספר המשקפיים (קל יותר לראות מקרוב). יתכן שינוי בצבע והעולם נראה צהוב- חום ועכור
שלום, אני בת 79, ויש לי קטרקט בשתי העיניים. בהמלצת רופא ,אני צריכה לעבור ניתוח קטרקט בשתי העיניים. עין ימנית - הקטרקט פחות חמור. בעין זו אני רואה מטושטש. עין שמאלית הקטרקט חמור יותר מאשר עין ימנית ואני כמעט שלא רואה בה כלום, פרט לצללים. עין זו אובחנה אצלי לפני שנים רבות כעין עצלה. שאלתי באיזה עין כדאי לי לבצע קודם את ניתוח הקטרקט. תודה טובה
אין תשובה נכונה ולא נכונה. בעין העצלה אפשר להחזיר את הראיה לכל היותר למה שהיה בזמן הטוב ביותר, דהיינו אם עין שמאל ראתה בעבר 50% מימין וכעת רק 20%, אפשר לתקן אותה לכל היותר עד ל- 50% אך לא להחזירה ל- 100% שלא היה מעולם. הסיכוי לשיפור בעין שמאל הוא קטן יותר מבימין אך מאידך בעין זו הסיכון קטן יותר כי אין הרבה מה להפסיד.מבחינה עינית - אין זה משנה באיזו עין מתחילים קודם ונראה שבסופו של דבר תזדקקי לניתוח ב- 2 עיניך. בהצלחה
פרופ' אסיה שלום רב אני בת 60 וקצרת רואי (מס. -4 ). לפני שבוע החלו אצלי הבזקים בנוסף ל"חוטים", בבדיקה אצל רופא עיניים נאמר לי שיש לי הפרדות הזגוגית. שאלותי: 1.האם תהליך זה הינו הפיך? 2.כיצד להישמר מלהגיע למצב של קרע או חור ברישתית? 3.אתמול, אחרי שחיה לא מאומצת הרגשתי כאבים במצח ובעין ושוב החלה הבזקים. האם השחיה אסורה?מתי אני אמורה להבין שיש החמרה ואולי נגרם קרע ברישתית? 4.הכאבים בארובות העיניים נמשכים כבר כ- 6 חודשים. האם יש קשר ללפיברומיאלגיה (שממנה אני סובלת)לבין כאבים אלה? 5.האם כדאי לי להיבדק אצל נוירואופטלמולוג? תודה מראש מהמודאגת ויוי
הפרדות זגוגית הינה תהליך טבעי בה נפרד הג'ל שבעין משכבת הרשתית אליה הוא קשור. במהלך הפרדות הזגוגית עלול להיווצר קרע של הרשתית אך אם תהליך ההיפרדות הושלם הסיכון לקרע של הרשתית קטן יותר. אין דרך למנוע את היפרדות הזגוגית ואין צורך להמנע מכל פעילות יומיומית, כולל שחיה. במידה והתהליך נמשך ( הבזקים, ברקים אורות, נקודות שחורות, מסך מול העין .....) יש צורך במעקב רופא עיניים עד שהתופעות חולפות. היפרדות זגוגית אינה כואבת ואינה קשורה לכאב ארובות עיניים או כאב ראש. אם את סובלת מאלו- חפשי גורם אחר (נוירולוג). להערכתי אם את במעקב רופא עיניים אין צורך גם בבדיקת נוירואופתלמולוג אלא אם יש לך תופעות נוירולוגיות אחרות.
שלום יש לי amd רטוב בעין אחת ואני מטופלת בזריקות אבסטין. במקביל התפתח גם קטרקט באותה עין.הופניתי למרפאת קטרקט. האם מומלץ לעשות ניתוח במקרים כאלה? עלולה להיות החמרה? האם ניתן להתקין עדשה מולטיפוקלית? תודה על התיחסותך
אם יש קטרקט יש צורך לטפל בו בנוסף לטיפול ב- AMD. בעבר חשדו שניתוח קטרקט עלול להחיש התקדמות ה- AMD אך מירב המחקרים מראים שאין קשר בין 2 התופעות. יתרה מזו - קשה לעקוב ולטפל ב- AMD בנוכחות קטרקט וכדאי להוציא את העכירות על מנת לטפל טוב יותר ב- AMD. לגבי הטלסקופ התוך עיני - זה עדיין בשלבי מחקר בלבד ובכל מקרה לא משתילים ב- AMD רטוב, רק יבש, לאחר שנתיים של יציבות
שלום רב נאמר לי ע"י רופא העיניים שלי שיש לי קטרקט בשל לניתוח אך אני סובל גם מאנאירידיה והוא המליץ על השתלת עינית אנאירידיהאחרת הסינוור יגבר האם ידוע לך משהו על כך והיכן אוכל למצוא חומר על נושא זה? בתודה מראש! איציק
שלום רב, קיימות אכן עדשות מיוחדות לאנאירידיה = חוסר קשתית. העדשות מיוצרות בהולנד (Ophtec) ובגרמניה (Morcher).השתלת העדשות דורשת ניסיון רב וניתוח שונה מהרגיל מאחר ומדובר בפתיחת עין רחבה במיוחד להשתלת העדשה הקשיחה (אין עדשות מתקפלות לחתך קטן לטיפול באנאירידיה) היתרון הוא שבניתוח אחד מטופלות 2 הבעיות יחד. תוכל למצוא חומר באתרי 2 החברות שציינתי.
האם ישנם מקומות / רופאים בארץ שמבצעים ניתוח מסוג זה?
כבר תקופה שאני קמה בבקרים עם בצקת בעפעפיים העליונות והעיניים קטנות מאוד ולפעמים הגודל שלהן שונה זו מזו. עשיתי בדיקות אלרגיה כלליות ויצא שאינני אלרגית לדבר. הייתי שבוע בחופשה בחו"ל, שם כול בוקר כשקמתי העיניים היו בסדר גמור ללא שום בצקת. חזרתי לארץ וכבר שני בקרים שאני קמה עם בצקות רציניות בעפעפיים. האם התופעה נשמעת כאלרגיה? האם יתכן ובגלל ששתיתי כמויות רבות של מים ביומיים האחרונים זה קרה והייתה הצטברות? תודה מראש.
בצקת בעפעפיים כפי שאת מתארת אכן יכולה להיות בטוי של תגובה אלרגית. אף שהביטוי הוא באזור העין - אין מדובר בבעיה עינית אלא תגובה כללית. העובדה שהיה ביוטי שונה במקומות שונים בסביבה אקלימית שונה - תומכת באבחנה זו. אני מציע לפנות לאלרגולוג
שלום רב, אם הנני משתמש בטיפות F.M.L. על בסיס קבוע,ובעבר השתמשתי ב- טיפות סטרודקס,האם יש לכך השלכה על ניתוח קטרקט שנקבע לי. תודה.
הבעיה אינה בניתוח עצמו ולמעשה לאחר הניתוח הטיפול המקובל הוא בעזרת טיפות דוגמת הסטרודקס. השאלה היא האם לקחת תרופות המכילות סטרואידים באופן קבוע? לסטרואידים תופעות לוואי בשימוש ממושך כולל תפתחות קטרקט ועלית לחץ תוך עיני. אם אפשר רצוי להימנע משימוש ממושך. ובמידה וחייבים לקחת הטיפול צריך להיות במעקב רצוף וקבוע. לשאלה לגבי הניתוח - אין בעיה.
תודה על התשובה. האם נכון גם לגבי FML ?
אילו סוגי עדשות מושתלות בניתוח ירוד האם עדשה מתוצרת הארץ היא באיכות גבוהה או שקימות עדשות איכותיות יותר תודה
מירב העדשות המושתלות כיום ם מחומרים רכים המאפשרים להכניס את העדשה בצורה מקופלת דרך חתך קטן, ובתוך העין היא נפרשת לצורתה המקורית. החומר ממנו עשויות העדשות הוא חומרים אקרילים הידרופוביים או הידרופיליים (בדומה לעדשות מגע) או מסיליקון. העדשות המיותרות בארץ (עדשות חניתה) הן באיכות מצוינת ועומדים בכל סטנדרט איכותי עולמי
יומיים לאחר ניתוח קטרקט,,החלו להופיע לי "צללים"או "זבובים"סביב אישון העין המפריעים לי להתמקד. האם יש פתרון לתופעה זו והאם יש סיכוי שהתופעה תעלם עם הזמן?
קישורים ממומנים יומיים לאחר ניתוח קטרקט,,החלו להופיע לי "צללים"או "זבובים"סביב אישון העין המפריעים לי להתמקד. האם יש פתרון לתופעה זו והאם יש סיכוי שהתופעה תעלם עם הזמן?
צללים וזבובים הם למעשה השתקפויות של עכירויות בזגוגית. לעיתים קרובות זהו ממצא שכיח של הנתקות הזגוגית מהרשתית כך שהיא נעה בחופשיות וגורמת לתחושת הצלליות המתוארת גם כ"רשת" "קורי עכביש" "יתושים" ושאר תאורים ציוריים. לתופעה זו אין משמעות ואין טיפול. מאידך עכירויות יכולות לנבוע גם מקריעה של כלי דם ודימום תוך עיני. תהליך זה יכול להיות מלווה בהווצרות קרע ברשתית ובעקבותיו סכנה להפרדות רשתית. לעיתים התהליך מלווה בתחושת "הבזקים" ו"ברקים" בעיניים ובמקרים מתקדמים גם הסתרה של חלק משדה הראיה. מומלץ להבדק על ידי רופא עיניים על מנת לשלול הווצרות קרעים ברשתית.
מה המשמעות של "לתופעה זו אין משמעות". גם לי יש את הבעיה אחרי חודשיים של ניתוח. הופיע לי פתאום בזמן הליכה וזה מאוד מפריע. מדוע הרופאים לא מזהירים את החולים שזה יכול לקרות? התשובה שאין לזה טיפול לא מספקת.
השבת לשאלה בנושא ירוד משני, שהוא מתפתח כעבור שנים. עברתי ניתוח קטרקט לפני כשנתיים וחצי. מזה מספר חודשים אני מרגישה ירידה בראייה. יש ירוד משני בעין שטופלה.האם יש קשר בין זה לבין הניתוח? אם העכירות מתפתחת על הקופסא עליה הושתלה העדשה החדשה האם אין קשר בין הדברים? שאלה שניה - עליי לעבור בדיקת שדה ראייה. האם הבדיקה עלולה להיות מושפעת לרעה כתוצאה מהירוד המשני? האם כדאי לדחות את הבדיקה רק לאחר הטיפול בלייזר?
שלום רב, ירוד משני מופיע תמיד רק לאחר ניתוח קטרקט כך שבהכרח יש קשר ביניהם, אך אין זאת אומרת שקטרקט משני הוא סיבוך או שקרה משהו לא תקין בניתוח. התאים הנמצאים באזור באופן נורמלי משגשגים ומתרבים ו"זוחלים" בין העדשה המלאכותי המושתלת לבין הקופסית לתוכה הושתלה העדשה וכך מלכלכים את הקופסית. תופעה זו אופינית לצעירים ולבריאים (מאחר ואצלם צומחים תאים מהר יותר) כך שזו תופעה "נורמלית" ושכיחה יחסית. אם אפשרי , הייתי ממליץ לבצע קודם הטיפול (ב י.א.ג. לייזר )ואחר כך בדיקת שדה ראיה
לאימי, בת 66, היסטוריה של הרפס בעין אשר גרם לה בין היתר לצלקת בקרנית סובלת מכולסטרול ועברה ניתוח מעקפים בעבר בנוסף יש לה כיום קטרקט, באותה עין עם הצלקת בעין החולה [קטרקט + צלקת] היא רואה אבל בצורה מטושטשת בעין הבריאה השניה היא רואה טוב א) האם ניתוח קטרקט יכול להחליש את האזור - לעודד את חזרת ההרפס ? ב) האם העובדה שהיה לה הרפס משפיע על ההחלטה לבצע ניתוח ו/או משפיע על ההכנות ?
שלום רב, ל-2 הבעיות יש פתרונות: לקטרקט - הוצאת הקטרקט והשתלת עדשה תוך עינית, ולקרנית - השתלת קרנית. ניתוח הקטרקט יחזיר אותה לראיה שהיתה לה טרם הקטרקט ואם העכירות בקרנית משמעותית, כדאי לשקול ניתוח משולב. בניתוח אין סיכון לחזרת ההרפס אך לאחר הניתוח מטפלים משך מספר שבועות בסטרואידים וזה כן יכול לעודד הישנות ההרפס. במקרה זה יש צורך בכיסוי בתכשירים נוגדי הרפס (זובירקס) או להשתמש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידלים. החלטה מעשית ניתן לתת רק בבדיקה ישירה של חומרת הקטרקט והעכירות בקרנית בהצלחה
שלום לך אהוד. מדובר על אשה שעברה ניתוח קטרקט בעין אחת לפני 9 שנים לערך. בגיל75. כרגע היא לא רואה בעין הזאת כמעט בכלל.אין לנו מושג מה הסיבה. האם יש אפשרות לדעת מראש האם ניתוח הקטרקט יצליח? יש אפשרות לבדיקה טרום ניתוח? האם יש מקרים בהם אסור לנתח קטרקט? מה יכול לקרות בניתוח שיגרום לו לא לעבור בהצלחה? לפני חצי שנה נשלחנו ע"י הרופאה שלה, לבצע צילום בגלגל העין לפני ניתוח קטרקט בעין השנייה. הממצאים על פי דעתה של הרופאה, מראים שלא לבצע קטרקט בעין השנייה כי זה לא יעבוד והיא תדרדר לעיוורון. המצב ,נכון לעכשיו, זה עין אחת אחרי ניתוח קטרקט שלא רואים בה כלום ועוד עין מוכנה לקטרקט שרואים בה עכור לגמריי!! היא לא רואה פשוט כלום, מעט צללים, זה הכל. עליי לציין גם שהיא חולת סכרת. אני מוכנה לעשות כל שניתן כדי להציל את מה שאפשר... המון תודה מראש. קלרה אני מוכנה לעשות הכל כדי אולי להציל מה שאפשר, בבקשה תעזור לי!
לקלרה שלום רב, מאחר ואיני יודע מה היא בדיוק הבעיה ממנה סובלת אימך איני יכול לתת תשובה מדויקת. ישנם סיבות רבות הגורמות לירידה בראיה לאחר ניתוח קטרקט, רובן אינן קשורות ישירות לניתוח כגון ניוון מתקדם של מרכז הרשתית. כך יש גם נסיבות בהן ניתן להעריך שניתוח קרטרקט צפוי לא לעזור - וזו במידה וישנה פתולוגיה אחרת המפריעה לראיה ואשר לא תפתר בניתוח הקטרקט. תשובה חכמה יותר ניתן יהיה לתת לך רק לאחר בדיקה יסודית ומכוונת של עינה של אימך שיהיה בהצלחה
שלום לפרופסור אסיה, אימי כבת 71 סובלת מירידה באיכות הראיה כתוצאה מקטראקט בשתי העיניים. רופא העינייים בקופ"ח המליץ לה לדחות את הניתוח ככל האפשר, מאידך שמענו שאם מזניחים את המצב בניתוח אח"כ התוצאות עלולות להיות פחות טובות, מכיוון שאי אפשר "לנקות" את העדשה באופן מלא. אודה לדעתך.
לאהוד שלום רב, שני הדברים אינם מדויקים. כיום לא נהוג לדחות את הניתוח כבעבר. את הניתוח מומלץ לעשות כאשר יש מידה מספקת של קטרקט אשר תצדיק ניתוח וצפוי שיפור בראיה,וכאשר החולה מתלונן. אם לאימך הפרעה בראיה במידה הגורמת לה להתלונן והסיבה היא קטרקט - זו בדיוק ההתויה לניתוח. מאידך - קטרקט אינו מזיק לעין וניתן לנתחו בכל עת. גם אם הקטרקט נעשה קשה יותר ועכור יותר - ניתן תמיד להוציאו ולהשיב את הראיה כך שזו אינה סיבה להקדים ניתוח. לסיכומו של ענין: כשהקטרקט מפריע - מנתחים!
http://www.youtube.com/watch?v=qNwJ8CWijhs הם מכוונים את זה בלילה לשגע אנשים ..וגם עליהם מי בכלל מוכר את זה פה ? שיש חשש צריך להגיד לרופא עיניים? או שאם יש בעיה הוא אמור לראות לבד? למה זה אמור להזיק? יש מצב שזה מזיק והרופא לא יכול לראות?
לייזר בעצמה גבוהה יכול גם לחתוך פלדה. אסור להיחשף לכל לייזר בעצמה גבוהה והעוסקים בטיפולי לייזר מחוייבים לשמור על תנאי בטיחות גבוהים. בכל חשש לחשיפה לליזר בעיניים רצוי להיבדק על ידי רופא עיניים לקבוע אם נקבע נזק והאם יש צורך בטיפול. אנא הזהרו, זה אכן מסוכן.
האם הוא יוכל לראות אם הראיה נפגעה? או שיבדוק את הרשתית? מה עוד יכול להפגע? ממשחקים של ילדים כאלה? תודה!
עברתי לייזר בעין ימין לתיקון קרעים ברישתית וישלי גם pvd בעין ימין יש לי קאטראקט בשתי העיניםביחוד יש לי ירידה חדה בעין שמאל הראיה שלי עים מישקפים לא מושלמת לא 66 רציתי לישאול כיצד קובעים את המספר של העדשה שמשתילים ואים לאחר השתלת העדשה החדשה אני אראה 66 ולא אזדקק יותר למשקפים והאים המספר לא ישתנה ויהייה אותו מיספר כל החיים וכמה עולה ניתוח הקאטראקט
קביעת העדשה המושתלת נעשית בעזרת מדידת אורך העין וקימור הקרנית. אילו אינם משתנים במהלך כל חיינו הבוגרים ולכן גם העדשה המושתלת היא לכל החיים ולא מחליפים אותה..במידה ויתר העין תקינה ובעבר ראית 6/6 יש סיכוי טוב שתחזרי לראות מצוין לאחר הניתוח (בהנחה שהקטרקט הוא הבעיה היחידה). תיקון הקרע ברשתית וה- PVD אינם מפריעים ואינם משנים דבר לגבי ניתוח הקטרקט או בחירת העדשה.תכנון נכון של העדשה המושתלת יאפשר לך גם להוריד את מספר המשקפיים משמעותית לכל מספר שהוא, ואפילו ללא משקפיים כלל. ולגבי מחיר הניתוח - אין זה הפורום לעסוק בנושא זה בהצלחה
שלום, שאלתי לפני מספר ימים ואני אפרט ביתי בת 24 חולה בדלקת פרקים של גיל הילדות עם אובאיטיס. בעין ימין לא רואה מזה מספר שנים ולפני מספר שנים בעקבות שימוש באנברל נוצרה בצקת על עצב הראייה והתדרדרות בעין זאת.כיום לא רואה כמעט דבר. יש הבזקים של אור והיא מבחינה לפעמים בריצודים של אור במיוחד במים וכן לפעמים בצבעים.האם זה אבוד או שניתן עוד לעשות משהו?למי לפנות?תודה!
שלום, אימי בת 72 סובלת מסכרת ויש לה קטרקט באחת העיניים. רופאת העיניים שלה המליצה להשאר במעקב בחצי שנה הקרובה אך לטענתה היא תהיה חייבת לעבור ניתוח. האם ישנם סיבוכים או סכנות כלשהן במקרה זה? תודה מראש, אורה.
קטרקט יכול להיות קשור לסכרת, במיוחד בגיל הצעיר. הסכרת לכשעצמה אינה מהווה גורם סיכון לניתוח הקטרקט, אך במידה ויש נטיה לפתח בצקת ברשתית, ניתוח הקטרקט יכול להחמיר או להחיש התפתחות הבצקת. מאידך ניתוח הקטרקט דרוש הן לשיפור איכות הראיה של החולה וכן על מנת שניתן יהיה לעקוב ולטפל בבעיות עיניים הקשורות לסכרת טוב יותר. ככלל, אם הקטרקט הוא משמעותי ומפריע לראיה - רצוי לנתח אותו.
שילדים משחקים איתם. האם ידוע לך במה מדובר? והאם יכול להיות שמוכרים לילדים "צעצועים" שכאלה שיכולים להזיק? http://forum.bgu.co.il/lofiversion/index.php?t132158.html http://www.google.co.il/search?hl=iw&q=%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A8+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7&btnG=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9+%D7%91-Google&meta= http://www.4321.co.il/luach/advert.asp?p=15212 זה מאיר עד הכוכבים. אם יש חשש רופא עיניים יוכל לראות? צריך לחכות קצת או לגשת במיידי? מה זה יכול לעשות? תודה!
קרן לייזר רבת עוצמה וממוקדת היטב יכולה לגרום נזק הרסני ולעיתים בלתי הפיך בעיניים. לייזרים בעוצמה נמוכה מאד כגון אלו של laser pointers בדרך כלל לא מסוכנים אך גם אותם לא רצוי לכוון ישירות לעיניים. ודאי שלייזרים בעוצמות גבוהות יותר אסור לכוון ישירות לעין. ישנם דיווחים (גם מהארץ!) שלייזרים שהופעלו במועדונים גרמו לפגיעות עיניים משמעותיות. גם חשיפה ישירה למכשירים כגון מדי טווח גרמה נזקים קשים בעיניים. המלצותי: לעולם לא לכוון לייזר ישירות לעיניים, גם אם מדובר בלייזר בעוצמה נמוכה, לא לרכוש לייזר שאין לו תו בטיחות רשמי, בכל פגיעה מחשיפה לליזר ללכת לבדיקת רופא עיניים.
לפני כשנתיים עברתי ניתוח ירוד בשתי העיניים יש לי עין אחת עצלה ומאז הניתוח יש לי עכירות שמפריעה לי אני יודעת שיש טיפול בלייזר אך חוששת שהעין הבריאה יותר תיפגע מהם הסיכונים?
"ירוד משני" הינו הצטברות תאים על הקופסית לתוכה הושתלה העדשה המלאכותית הגורמת להתעכרות בציר הראיה. לוקח זמן, בדרך כלל שנים, עד שמתפתח ירוד משני ולכן לא סביר שהוא הגורם להפרעה בראיה מיד לאחר הניתוח. בירוד משני מטפלים בלייזר, רמת הסיכון בטיפול קטנה, תתכן עליה זמנית בלחץ תוך עיני, ובעבר סברו שיש סיכול מוגבר להפרדות רשתית- אך סברה זו לא הוכחה בעבודות אחרונות.
שלום לפני כשנתיים עשיתי ניתוח יירוד בשני עיניי יש לציין שהיה לי קוצר ראייה גבוהה עכשוו אמרו לי שיש לי קאטרקט מישני הומלץ על לייזר עשיתי בעין אחת ואני אמורה לעשות בשנייה אני חוששת מכוון שהרופא אמר שבשני המצבים זה יחמיר אם אעשה או לו מה יקרה אם לא העשה מהו הנזק ומה יקרה חלילה אם יקרה נזק מהו הנזק האם מדובר על עיוורון אני חוששת מאוד בבקשה חוות דעת תודה אני חסרת עונים פוחדת להתעוור
שלום רב, אני בת 77 ש' מעומדת לנתוח קטרקט בשתי העינים. אבקש לדעת באיזה הפרש אפשר לבצע את הנתוחים? (כעבור חדש?) מה פירוש הבטוי: "לעין זווית קצרה"? האם זה גורם לסבוך בנתוח? תודה אורה
אין פרק זמן מחייב בין עין אחת לשניה. ישנם מקומות בעולם בהם מבצעים את 2 הניתוחים בו זמנית אך מירב המנתחים נרתעים מלעשות זאת, אם אין הכרח על מנת לא לחשוף את 2 העיניים יחד לסיכון הניתוחי (אף שהוא זעיר). בדר"כ נהוג להמתין מספר שבועות בין העיניים ובמקרים בהם דחיית הניתוח בעין השניה גורם סבל רב לחולה (כמו במקרים של קוצר- או רוחק ראיה גבוהים) מנתחים תוך כשבוע. מאידך, במקרים השגרתיים אין כל צורך למהר ולנתח בסמיכות שכזו. זוית צרה עלולה לגרום לעלית לחץ תוך עיני ולעיתים קרובות העין קטנה ותנאי הניתוח מעט פחות נוחים מהעין הממוצעת. מירב הניתוחים, גם בחולים עם זוית צרה מסתיימים בהצלחה רבה.
בהמשך לשאלתי הקודמת אכן זה מאוד מורכב שמדלקת פרקים מתפתחת אובאיטיס שגורמת לעוורון. הסיבוך בעין השנייה התחיל בגלל בצקת על עצב הראייה שזה אחת התופעות של שימוש בתרופה שנקראת באנברל.האם ניתן לעשותמשהו בעין זאת ?
צר לי אך אני נאלץ לחזור על המלצתי הקודמת - פגיעה עצבית מתרופה היא אפשרית אך קיימות אפשרויות נוספות. צריך להעריך את מידת הפגיעה ומידת הנזק הבלתי הפיך על מנת לתת לך תשובהה רצינית. ישנם מומחים איתם כדאי להתייעץ - כאלו שהתמחו במחלות עיניים דלקתיות (אובאיטיס) או נוירואופתלמולוגים העוסקים בעצבי הראיה וקשר עין-מוח
שלום ביתי חלתה בגיל שנה וחצי בדלקת פרקים של גיל הילדות ומאז אובחן גם אובאיטיס.כיום בת 24.לפני חמש שנים איבדה ראייה בעין ימינה ולאחרונה גם בעין שמאל.התחיל בקטרקט ואחכ בלחץ נמוך של העין וחוסר אפשרות לייצר נוזל ולשמור את נפח העין.אינה רואה כמעט דבר למעט קצת אור וחושך מידי פעם. האם ניתן לעשות עוד משהו?מה בנושא השתלה?
שלום רב, המקרה של בתך נשמע כמורכב ומסובך מכדי שאוכל לענות באופן מקצועי על שאלתך. קיימים פקטורים רבים אשר יקבעו אם יש סכוי מעשי לשיפור הראיה אך לשם כך נדרשת בדיקה יסודית ומקיפה.
פרופ' אסיה שלום אמי אובחנה בעין אחת בקטרקט מדובר בעין שעברה סוג של טראומה - לפני כשלוש שנים סבלה מקריש דם בעין וכתוצאה מבצקת שלא עברה מאז - היא היתה בטיפול בבלינסון בו הזריקו חומר לעין במטרה להמיס את הבצקת אך זה לא עזר - עכשיו מבלינסון אמרו שהם מוכנים להמשיך בטיפול בתקווה שזה יעבוד בפעם הזאת. לפני יומיים אובחנה בקטרקט באותה עין. האם יש קשר בין הקטרקט לעובדה שהעין העברה סוג של טראומה? מה הפרוצדורה של קטרקט והאם ניתוח מרפא לגמרי את התופעה? אודה לתשובתך ג
חסימה של כלי דם איננה מה שאנו נכנה "טראומה" בדומה למכה או פציעה חודרת. זו כמובן טראומה אישית קשה אך העדשה לא מושפעת ישירות מחסימת כלי דם ברשתית. הטיפול המתקדם ביותר כיום הוא אכן הזרקות תוך עיניות ולעיתים יש צורך לחזור מספר פעמים על ההזרקה. ניתוח הקטרט במקרים אלו אינו שונה מניתוח קטרקט רגיל וצפוי שיפתור לחלוטין את בעית הקטרקט אך הוא לא יפתור את בעית הרשתית וכלי הדם החסום. בדר"כ נכון ומוצדק לנתח את הקטרקט - הן על מנת לפתוח את ציר הראיה ולאפשר למנותח לראות טוב יותר והן על מנת שהרופא המטפל יוכל לאבחן ולטל ביתר נוחות
היכן אני יכול למצוא רשימה של רופאים מומלצים אשר מבצעים ניתוחי קטרקט?
אין רשימה אוביקטיבית מקובלת של מנתחים "מומלצים" ונראה לי שיהיה זה בלתי ראוי לציין בפורום זה רופאים מסוימים.
לכבוד פרופסור אהוד אסיה אימי כבת 70 חולת סכרת, כבר תקופה ארוכה מאוד שנאמר לה ע"י הרופאים המטפלים בה בקופת-חולים כי עליה לעבור ניתוח מיידי לקטרקט. 2 שאלות לי אליך בבקשה: האחת- האם ניתן לשלוח לביתה חומר כתוב אודות הניתוח וכיצד עליה לפעול להגיע אליך? שתיים- אם זו לא חוצפה לבקש התקשרות טלפונית ישירות אליה ולתאם לה פגישה אישית עימך הפרופסור על מנת שתשמע את האינפורמציה הדרושה. להדגיש כי אימי אשה מבוגרת טרודה בתקופה זו בשיקומו של אבי לאחר ניתוח לב פתוח, עובדה זו גורמת לה ל"שחיקה" אישית ואינה מפנה זמן לטיפול בעצמה.. הטלפון של הורי- צדוק רחל ושלום- 03-6351951 כתובתם- צדוק רחל ושלום, מרזוק עזר 3 קרית-אונו. בברכה ותודה מראש.. אתי פלאפון 052-8586226
לאתי שלום רב, תודה על פנייתך. מאחר ופורום זה נועד להעברת מידע ולא כשירות לקידום רופאים לא נראה לי שיהיה זה ראוי אם אעביר אליך את פרטי האישיים. לגבי מידע על קטרקט - תוכלי למצוא במספר רב של אתרים באינטרנט, כולל אתר: eintal.com
שלום פרופ' אסיה, ברכות לפתיחת הפורום ! שאלותי לגבי מי שעבר לאחרונה ניתוח ויטרקטומיה , בשנות ה-50 לחייו : ברקע סכיזיס ברישתית בשתי העיניים, ועבר את הניתוח בעין אחת מכיוון שאיבד חלק מסויים משדה הראייה, והתברר שהסכיזיס הגיע לאיזור מרכז הראייה והיה חשש שיגיע למרכז הראייה ממש. עוד לפני הניתוח נראה כבר תחילה של קטרקט בהיקף. מכיוון שאחת מתופעות הלוואי של הניתוח היא זירוז התפתחות קטרקט, אני מבקשת לדעת אם במקרה כזה ,אם וכאשר יהיה צורך בניתוח קטרקט, חשוב שהניתוח ייעשה באותו בית חולים שבו עבר את הויטרקטומיה, שם מוכרים וידועים כל הפרטים הרפואיים, וכן,האם חשוב שיהיה מעורב בניתוח גם מנתח רישתית ? שאלה נוספת : האם יש טכניקה מסויימת שמתאימה למקרה כזה? האם יש סוג מסויים של עדשה שמתאים? תודה, אהובה
שלום רב, ניתוח ויטרקטומיה ידוע כגורם להתפתחות קטרקט, על פי רוב לא מיידית אלא לאחר מספר חודשים - שנים. ניתוח קטרקט לאחר ניתוח ויטרקטומיה צריך להעשות בזהירות מאחר וחסר בעין את אפקט הגנה של "כרית" הזגוגית מאחורי העדשה, אך מנתח מנוסה והמודע לבעיה יסתדר בדר"כ ללא בעיה. יש יתרון, כמובן, לניתוח המבוצע על ידי צוות רפואי המכיר את העין אך החשיבות אינה רבה במיוחד וכל מי שיבדוק ויבחן את העין בעצם יכיר את מצבה הנוכחי. ככלל, אין צורך בנוכחות מנתח הרשתית בחדר הניתוח ואם יהיה צורך בהתערבות ברשתית, סביר שהיא תעשה על ידי צוות אחר, במועד אחר, בהרדמה שונה ובהערכות שונה. הטכניקה המקובלת כיום לניתוחי קטרקט - פקואמולסיפיקציה, היא גם הטכניקה המומלצת למקרים אלו וכן העדשות התוך עיניות המקובלות. בהצלחה
ברוכים הבאים לפורום קטרקט. פורום זה יעסוק בכל הקשור לקטרקט - גורמים וגורמי סיכון, סוגי קטרקט, שיטות טיפוליות, טכניקות ניתוחיות, מגוון העדשות התוך עיניות, הקשר בין קטרקט ומחלות אחרות, סיבוכים ומקרים מסובכים ועוד. ושיהיה לכולנו לבריאות
לדעתי , יש לקרוא לפורום על שמו של פרופ' בלומנטל ז"ל. לפני כשנה וחצי בעלי עבר ניתוח קטרקט בשתי עיניו (4 חודשים לפני שפרופ' בלומנטל ז"ל נפטר). אין עבר תורשתי של קטרקט במשפחתו ולכן הסיכוי שיהיה לו קטרקט נמוך מאוד. לבעלי היתה מיופיה עמוקה/גדולה (מה מתאים יותר?) ולכן הוא הרכיב עדשות משקפים מס' 16 אשר בעקבות הקטרקט המספר גדל ל 18. לאחר שפרופ' בלומנטל ז"ל ערך לו את הניתוח, בעלי הפסיק להרכיב משקפי ראיה. כיום הוא מרכיב משקפי קריאה בלבד (נראה לי שבעקבות גילו - 47). אורח חייו השתנו בלי הכר (לא צריך לחפש את משקפיו כמו עיוור, הנהיגה היתה מסוכנת ובעבודה בחקלאות הוא לא צריך משקפים יותר). גם עלויות המשקפיים בשנתיים האחרונות הגיעו לאלפי שקלים, דבר שנחסך כעת מאיתנו. כל זה בעקבות הצלחת הניתוח שערך לו פרופ' בלומנטל בימיו האחרונים. היציבות בידיו היתה פשוט מדהימה. גם ברגעיו האחרונים. בל נשכח גם את שיטת בלומנטל. שיהיה לכולנו יום יפה
שלום רב! אימי עתידה לעבור ניתוח קטרקט בתקופה הקרובה. ברצוני לקבל המלצה על רופא מומחה בעניין באיזור ירושלים, מאחר שמדובר באישה מבוגרת (בת 80) הלוקה בסוכרת ובלחץ דם גבוהה. אשמח אם מישהו מכיר את ד"ר מיכאל הלפרט בפרט ורופאים בירושלים בכלל שמתמחים בנושא.
שלום רב, אבא שלי סובל מ - amd בעין ימין. מבקש לדעת האם ניתן לבצע ניתוח קטרקט?
שלום רב, אבא שלי סובל מ - amd בעין ימין. מבקש לדעת האם ניתן לבצע ניתוח קטרקט?
ממליצה בחום לפנות לד"ר אודרי קפלן, מומחית לקטרקט וגלאוקומה. אישה מדהימה , עם יחס מסור וידע מדהים! אין לתאר בהצלחה!
שלום רב, לפני שבעה שבועות הושתלה בעיני השמאלית עדשה מולטיפוקלית lentis mplus. ראייתי בעין זו השתפרה רק למרחק ועדיין ישנה הילה מעטה בעיקר בצפייה בטלויזיה. שאלותי: 1. האם לאחר השתלת עדשה כזו בעיין ימין ראייתי תשתפר ואוכל לקרוא ולכתוב בלי משקפיים? 2. האם ההילה תעלם עם הזמן? עלי לציין כי כשבוע לאחר ההשתלה התפתחה בעיני דלקת חריפה ביותר כנראה בגלל הסטרואידים ולכן טיפות מסוג אחר. בתודה מראש, אילנה
