פורום מחלות רשתית ורטינופתיה סוכרתית בניהול עמותת לראות

אני מחפשת מאמרים וחוות דעת בנושא הקשר בין מחלת ה AMD לבין מחלת הסוכרת. הנושא דחוף. תודה!

2009 Aug;93(8):1037-41. doi: 10.1136/bjo.2008.146316. Epub 2009 May 7.B Association of diabetes with age-related macular degeneration in the EUREYE study. Topouzis F, Anastasopoulos E, Augood C, Bentham GC, Chakravarthy U, de Jong PT, Rahu M, Seland J, Soubrane G, Tomazzoli L, Vingerling JR, Vioque J, Young IS, Fletcher AE. Source Department of Ophthalmology, School of Medicine, Aristotle University of Thessaloniki, Thessaloniki, Greece. [email protected] Abstract OBJECTIVE: To examine the association between self-reported diabetes history and early or late age-related macular degeneration (AMD) in the European population. METHODS: Participants aged 65 years and over in the cross-sectional population-based EUREYE study underwent an eye examination including digital retinal photography. The images were graded at a single centre. A structured questionnaire was administered by trained field workers for putative risk factors for AMD including history of diabetes mellitus. Logistic regression models were used to examine the association between diabetes and stages of AMD, taking account of potential demographic, behavioural, dietary and medical (history of cardiovascular disease) confounders. MAIN OUTCOME MEASURES: Photographic images were graded according to the modified International Classification System for AMD and stratified into five exclusive stages from no signs of AMD (AMD stage 0), early AMD (Stages 1-3) and late AMD (Stage 4). Late AMD was subdivided in neovascular AMD (NV-AMD) or geographic atrophy (GA). RESULTS: Data on diabetes history and potential confounders were available in 2117 control subjects without AMD, 2182 with early AMD, 49 with GA and 101 with NV-AMD. Of all participants, 13.1% reported a history of diabetes. After adjusting for potential confounders, subjects with neovascular AMD compared with controls had increased odds for diabetes (odds ratio 1.81; 95% confidence interval, 1.10 to 2.98, p = 0.02). Subjects with AMD grades 1 to 3 or GA had no increased odds for diabetes compared with those without AMD. CONCLUSIONS: In the EUREYE study, after multiple adjustments, positive association of diabetes mellitus with neovascular AMD was found. The hypothesis that diabetes is associated with neovascular AMD but not with geographic atrophy may suggest a different pathogenesis of the two advanced forms of the disease and needs to be further evaluated.

שלום, אני בת 56 סובלת מעין עצלה מלידה. ידוע לי שבמקרה הזה יש ראיה כםולה. אני לא סבלתי מכך, ולכן בחול היתי בקבוצת מחקרת לפני כ-3 שנים היתי מעורבת בתאונת דרכים, אפקט השוט, ומאז יש לי מעיין צל לכל דבר. וזה גורם לראיה מטושטשת. יש לי בדיקת עיניים של 6 חודשים שבה הראיה הכפולה לא מצויינת שקימת. רופא עיניים מטעם הביטוח הלאומי אומר שעד היום לא התלוננתי על כך אבל היה. האם יש מחקר שלפיו אוכל להוכיח שעקב טראומה יכול להגרם דיפלופיליה? איך אוכל להוכיח שזה קיים? שנה וחצי בכלל לא האמינו לי שיש לי ראיה עם צל?

עין עצלה מילדות אינה גורמת לראיה כפולה כי המח לומד לא לקבל תמונה כפולה אלא נפרדת מכל עין לחוד ואינו מאחד את התמונות. איני נוהג לתת חוות דעת בפורום לגבי תביעות משפטיות.

ובכן, סוף סוף מישהו מאמין לי שבכל חיי לא היה לי דיפלופיה!!! למרות עין עצלה מלידה. אני מבקשת לקבוע תור לבדיקה פרטית.

בעין אחת יש לי נמג רטוב. אווסטין בולם אותו אבל לא לגמרי. בנוסף הקטראקט מחמיר בעין זאת. האם אפשר גם לעצור את הקטראקט. תודה

ממליץ לנתח את הקטרקט כדי לשפר את הראיה ואת יכולת המעקב אחרי הנ.מ.ג.

שלום רב, בעקבות סוכרת גבוהה ולא מאוזנת מספר שנים נשלחתי לבדיקת עיניים בה נמסא לי ע"י הרופאה שבשלב זה הכל תקין. האם מצב כלי הדם בעיניים שהוא תקין בשלב זה יכול לתת אינדיקציה על מצב שאר כלי הדם בגוף?

אכן בדיקת עיניים תקינה יכולה להעיד על מצב כלי הדם האחרים בגוף. יש כמובן לבדוק בדיקות נוספות אך בדרך כלל הסוכרת בעיניים מופיע לאחר מספר שנים ולא מיד עם התחלתה. יש משמעות מאד חשובה לאיזון הסוכרת בשלבים הראשוניים לגבי הופעת פגיעות מסוכרת בעין

האם הקאה (פעמיים) לאחר טיפול לייזר ברשתית (לפני כמה שבועות) יכולה להזיק או להחמיר את המצב ברשתית? האם אפשר לבצע פעילות גופנית ולהרים דברים כבדים אחרי טיפול כזה

אין כל הגבלות גופניות לאחר טיפול בלייזר ברשתית. כמו כן גם הקאה אינה מזיקה לעין אלא אם היא מאד תדירה

סובלת מ-pvd בעין ימין, זבוב ענק, נקודה שחורה + 2 חוטים מכל צד. הזבוב נמצא במרכז הראיה שלי, חופר לי במוח. חשוב לי לדעת אם זה שוקע במשך הזמן בקרקעית העין, בצד ימין, שמאל, למטה או למעלה ומפנה לי את מרכז הראיה? אני בת 50 נאמר לי שבגלל הגיל הצעיר התופעה הקשה תיעלם זמן ממושך יותר מאשר גילאים מבוגרים יותר, האם זה נכון? כמה זמן זה יכול להימשך עד שמרכז הראיה יהיה פנוי? תודה מראש

התופעה אינה חולפת לחלוטחן אך לצערינו האלטרנטיבה במקרים מאד מפריעים היא ניתוח. נראה לי שכדאי להמתין מספר חודשים. בדרך כלל התופעה פחות מפריעה

לפני שלושה שבועות התחלתי להרגיש ירידה בראיה וקושי לקרוא זות עין שעברתי בה שתי ניתוחים והשתילולי בה עדשה שאני קוראת ללא משקפיים אבל לאחרונה גם לקרוא קשה לי מאוד ניגשתי לרופא עניים והוא נתן לי לעשות בדיקת ost ושם גילו בצקת בגלל שאני בעלת עין אחת היפנו אותי מיד למיון עניים בתל השומר שם נבדקתי ונשלחתי לצילום לראות אם יש דליפה ואען יש דליפה קיבלתי טיםול שתי סיגי טיפות הראשון הוא םרד פורטה והשני הוא נבנק תרופה חדשה ואז הגעתי לרופא עניים שמטפל בי במרפאה והוא החליט להוסיף גם כדורים שהספיגה תהיה יותר מהירהוהם נקראים אורמוקס השאלה שלי אם בנוסף לטיפות כדאי לקחת כדורים או לחקות ולראות אם הטיפות עוזרות אגב רצו לתת לי טיפיל בזריקות אבל בגלל שזו עין יחידה הם מעדיפים לחקות אודה לך אם תתיחס לשאלתי ותומר לי אם אני מקבלת טיפול מתאים תודה מראש ציפי

נראה לפי התיאור שמדובר בבצקת רשתית שלאחר ניתוח קטרקט. אכן השיקול לטפל בתרופות לפני הזרקה הינו נכון לדעתי אך יש להמתין בסבלנות, בדרך כלל הבצקת חולפת והראיה משתפרת

שלום, האם השתלת רשתית תעזור לאדם שסובל מ gyrate athropy of the retina ? תודה

לצערי אין עדיין רשתית להשתלה אך בעתיד נראה לי ששתל יוכל להתאים למצבך באם העצב תקין

לד"ר ויינברגר שלום נושא שאלתי מתייחס להזרקת לוסנטיס בעיןשעברהניתוח פילטרציה – גלקאומה. אני מטופל מזה מספר שנים בלוסנטיס בעין במצב - AMD WET . הנזק לרשתית בעין הוא גבוה הואיל והבעייה זוהתה מאוחר. בשנה האחרונה, בעיקבות לחץ בעיןזו שעלה מ25 ל40 תוך חודש ( ושלא ירד בטיפול טיפות עיניים ),הוחלט בבית חולים על ניתוח גלקאומה - trabeculectomy החשש שלי(שליווה אותיגם בעבר אחרי כל הזרקה ), הוא שניתוח זה עלול להגדיל את הסיכוי לזיהום בטיפול ה AMD. חשבתי גם, שאולי כדאי לצמצם את תדירות הזריקות (בעין שראייתה בלאוהכי חלשה מאוד ) כדי לא להגיע למצב של זיהום. משהו כעין אופטימיזציה. שאלתי : - האם יש לכם נסיון עם שילוב כזה כפי שאני מתאר? האם ידועה ההשפעה על זיהום ? -האם יש פרסומים בעולם בתוצאות הזרקה כאלו ? - בתודה מראש גדעון ארבל

מתנצל על ההמתנה. לפי דבריך הראיה בעין זן מעטה. נראה לי שאין מנוס מניתוח פילטרציה. בשלב הראשון יש הכרח להוריחד את הלחץ ולאחר מכן לשקול יעילות המשך ההזרקות

אבי בן 77 אובחן כסובל מamd בעין אחת רואה רק ממרחק של חצי מטר. כדי להגן גם על הין השניה הומלץ לו לקחת תוסף של דר פישר מאחר וישנם 2 תוספים האחד מותאם לamd והשני כולל עוד תוספי מזון שגם הם חיוניים מאוד לאבי. ברצוני לדעת מה מומלץ לו לקחת.

מציע שיקח את התוסף השני במידה והרכיבים המצויים בו חיוניים לאביך

שלום רב, האם יש אפשרות שאני סובלת מרטיניטיס פיגמנטוזה על אף שבדיקת עיניים (ובתוכה בדיקת הרשתית) יצאה תקינה? אציין כי אני בת 24, מרכיבה משקפי-ראיה מזה 12 שנים בגלל קושי בראיה למרחק (מספר 4- בבדיקה האחרונה) ובזמן האחרון סובלת מעיוורון לילה (כבר משעות מוקדמות של שקיעה) וממעין מסך "שלג" כל שעות האור. אזכיר כי בדיקת עיניים יצאה תקינה ואוסיף כי בבדיקה אצל נירולוג ו- c.t ראש התוצאות יצאו תקינות.

מציע שתעברי בדיקה אלקטרו פיזיולוגית לשלילת RP

בתוצאות בדיקת OCT עלו הממצאים הבאים:עין ימין-מבנה הרשתית ושקע פוביאלי שמורים. עובי הרשתית מגיע ל289 מיקרון . עובי שכבת הRNFL בגדר הנורמה. הקיעור הנמדד 0.29/0.47 עין שמאל- מבנה הרשתית המקולרית מגיע ל 300 מיקרון.עובי שכבת הRNFL בגדר הנורמה. הקיעור הנמדד: 0.37/0.47 אודה לך מאוד על התשובה

שכחתי לציין שגילי הוא 65

ערב טוב פרופסור וינברגר אמא שלי בת 79 עברה ניתוח קאטרט לפני שלושה שבועות. בימים האחרונים היא הרגישה שראייתה נחלשה יותר ויותר. היום לאחר צילום OCT הודיעו לה שהיא סובלת מבצקת ברשתית העין. אמא שלי לא סובלת מסכרת. האם ראייתה של אימי תחזור כפי שהיתה לפני הניתוח? האם יש טיפול שיוכל לעזור לה? תודה על תשובתך

לעיתים רחוקות מתפתחת בצקת ברשתית לאחר קטרקטה. ניתן לטפל בעזרת תרופות ובמידה ולא משתפר, על ידי זריקות. ברוב המקרים המצב חולף והראיה חוזרת

שלום פרופ". רציתי לשאול האם ניתן לטפל בנושא של ניסטגמוס וריצוד העין במחלת רטיניטיס פיגמטוזה? ריצוד העין מפריע מאוד ברמה שאי אפשר לקרוא כל הכל מרצד וקופץ. תודה מראש על התשובה

ניתן לקבע במקרי ריצוד קיצוניים על ידי ניתוח אך איני יודע אם הדבר מקובל במחלה זו

אמי (64) קבלה זריקה לפני יומיים היא סוכרתית קיבלה את הזריקה לטיפול בבצקות העין שלה אדומה מאוד ולטענתה האודם מחמיר ומכסה את כל לחמית העין ,לא ניתן לה טיפול אנטיביוטי כלל. אנא עצתך בבקשה

לעיתים יש דימום תת לחמית שאינו מסוכן וחולף מעצמו

פרופסור דב שלום רב, אני פונה אלייך במייל בתקווה לקבל את את חוות דעתך כמומחה מוביל בנושא רשתית. אבא שלי כיום בן 66, ולפני כחודש אובחן עם בצקת מקולרית משנית הנובעת מחסימת אחד מסעיפי הוריד הראשי. הרופא המטפל מציע לו להשתתף במחקר (ניסוי קליני) COMO לבחינת יעילות והבטיחות של של אוזורדקס לעומת לוסנטיס במטופלים עם חסימת סעיף וריד הרישתית. למיטב הבנתי, ההבדל בין שיטות הטיפול הוא במס' ההזרקות לעין ובשיטת הטיפול: זריקה חד פעמית של אוזורדקס כולל חומר מסוג דקסאמטזון המשתחרר בקצב איטי ומתפרק באיטיות והוא יכול להפחית את הדלקת הנפיחות וההתעבות הנובעת מהחסימה הורידית. הטיפול השגרתי המקובל ניתן ב - 6 זריקות של לוסנטיס , הכולל סוג של נוגדן/חלבון המונע ייצור כלי דם לא בריאים, מפחית את הנפיחות וההתעבות ופועל לשפר את הראייה. במחקרים שקראתי באינטרנט, ההיתרון של אוזורדקס הוא במניעת סיבוכים של תהליך ההזרקה לעין וכשיטת טיפול יש השפעה מהירה יותר על העין של המטופל עד 2-3 חודשים אך עם אחוזי הצלחה נמוכים יותר וסיכויי לשינוי המצב נמוך יותר בשיטת טיפול של לוסנטיס נערכו 2 מחקרים CRUISE שהראה שיפור בראייה למחצית מהמטופלים עם ירידה בבצקת ומחקר BRAVO עם כ – 60% הצלחה אך עם סיכון גדול יותר הנובע ממס' הזריקות ואולי כאבים למטופל. ברשותך יש 4 שאלות קצרות וחשובות: 1. האם הנתונים שרשמתי נכונים ? 2. והאם הבחירה להשתתף בניסוי עלולה להפחית את סיכויי ההחלמה והשבת/הצלת הראייה של אבא שלי ? 3. במידה והטיפול שניתן במסגרת הניסוי לא צלח האם ניתן לקבל אח"כ את הטיפול המסורתי מבלי לפגוע בסיכויי ההחלמה ? 4. ה BRVO אובחן לפני כחודש, הטיפול התעכב עקב ההצעה להשתתף במחקר... האם פרק הזמן הזה עלול לפגוע בסיכויי ההחלמה ? אודה לחוות דעתך. תודה מראש נ.ב: בחצי שנה אחרונה אבא שלי שינה את התזונה שלו לבריאה יותר, משולבת פעילות ספורטיבית שמסגרתה ערכי בדיקת הסוכר שלו מתייצבים על כ – 110 ובבדיקה סוכר תקופתית (A1C) היה ערך של 5.8. כמו כן הוא שותה אספירין לדילול הדם, אובחן עם גלאוקומה אך שומר על לחץ תקין בעיניים.

איני יכול לענות בפורום על שאלה כל כך ארוכה

שלום רב, לאמא שלי נוצרו קרעים ברשתית עין שמאל שטופלו בלייזר במיון. לאורך תקופה היא הייתה במעקב והונחתה לא להתאמץ וכו, לאחר כמה חודשים נוצרו לה קרעים נוספים בעין השניה ושוב טופלו בלייזר במיון ולאחר כמה ימים שוב בקופח. נכון לעכשיו היא סובלת מנקודות שזזות וקשקושים בשתי העיניים באופן שמאוד מפריע לה לתפקד. השאלה שלי היא שהטיפול שבוצע הינו טיפול שעוצר את הקרעים ומונע את היפרדות הרשתית אבל האם יש טיפולים שניתן לעשות כדי לא רק לעצור את המצב הקיים אלא לשפר אותו? כלומר טיפול/ ניתוח שיכול להעלים את הנקודות ולשפר את הראייה?

במקרים של הפרעה קשה מאד מהגופים הצפים בזגוגית ניתן לנתח ניתוח ניקוי אך יש להמתין מספר חדשים כי לעיתים הם פוחתים או נעלמים

שלום רב. בעלי בגיל 60 .ברקע סובל ממחלת ה- ארכנאודיטיס דלקת בעצבי הקאודה של עמוד השידרה . עם כל ההשלכות של המחלה הזו. מזה כשנה מתלונן על כאבים בעיניים .מימין יותר .צריבות בעניים וכאבים ב-2 צידי הרכות. בצע בדיקת OCT ששם התברר שיש נזק עיצבי בעניים (ל- 2 העניים ) .וחשד של ארטריטיס טמפורלית. בצע אתמול בדיקת MRA דחוף. והתוצאה היא בארובות העניים- מודגמת אסימטרייה של מעטפות עצבי הראייה. כאשר המעטפת מימין מעובה בהשוואה לזו משמאל. עצבי הראייה עצמם נראים בקוטר תקין. ואין עדות להאדרה חריגה עם גדוליניום. ב- MRA מודגמת אסימטרייה של ה- PCA כאשר זה מימין רגיל וזה שמשמאל מורחב ומתפתל לפנים. תוך שהוא יוצר ברך אשר גורמת ללחץ על הכיאזמה האופטית ודוחק את הכיאזמה בצידה השמאלי מאחור קדימה. פיתול זה נראה כמשיק כמעט ל- ACA השמאלי הנראה דחוק מעט לפנים. הצד הימני של הכיאזמה נראה שמור. מבקשת את עזרתכם בהבנת התוצאות. והאם מצב זה מחייב לבצע ביופסייה של עורק טמפורלי. תודה מראש . גילה

אין כל קשר בין מה שתארת לביופסיה של העורק

עברתי ניתוח קטרקט לפני שבוע, בביקורת, בעקבות תלונות על ראיה מעוותת בעין המנותחת, נבדקתי ונמצא חור מקולרי. הפגיעה לא נבעה מהניתוח, הראיה המעוותת הזו החלה אצלי לפני כ-3 חדשים, ומאחר שכנראה לא ידעתי להגדיר באופן מדויק מספיק את מה שאני רואה וחשה, אובחנתי כסובלת מקטרקט והופניתי לניתוח. שאלתי: עד כמה דחוף להגיע למומחה רשתית? ומה הסיכוי לקבל טיפול שיחזיר את הראיה בעין או שלפחות ישפר אותה. נאמר לי שאינני צריכה לשנות תכנית לנסיעה לשבועיים לחו"ל באמצע יולי, כי אין דחיפות מיוחדת. תודה רבה

איני יודע מי יעץ לך. חור מקולרי חדש יחסית מצריך ניתוח בהקדם כי אלה המקרים שהראיה משתפרת. טיול בחודש הבא משמעותו חודשיים דחיה שלדעתי תהיה בעלת השפעה

שלום, יש לגבי חשד ליתר לחץ דם, כאשר לא ברור עדיין אם מדובר במקרים נדירים של עליה בחץ דם או בבעיה כרונית עקבית. נשלחתי לרופא עיניים לבדיקת כלי הדם ברשתית. הרופא מיד אמר שיש לי עדות לשינויים בכלי הדם. הוא כתב בסיכום: "פונדוס - שינויים של יתר לחץ דם דרגה 2 על 4". ליתר ביטחון החלטתי ללכת לעוד רופא, בתקווה(די קלושה) שהרופא הראשון טעה. בין שתי הבדיקות היה הפרש של 26 יום. הרופאה השניה בדקה את הרשתית שלי במשך זמן רב ואמרה שכלי הדם שלי תקינים לחלוטין ואין שום עדות לשינויים בעקבות לחץ דם. בסיכום היא כתבה: "אין עדות לרטינופתיה היפרטנסיבית" מה אני אמור לעשות עכשיו? האם השינויים בכלי הדם הפיכים? ז"א האם יכול להיות שלפני חודש היה לי לחץ דם גבוה שגרם לשינויים דרגה 2, ועכשיו יש לי לחץ דם תקין וכלי הדם חזרו להיות תקינים? לחילפין, האם זה אומר שאחד הרופאים טעה, אם כן, איך אני יודע מי מהם? אני לא רוצה לכתוב כאן את שמות הרופאים, אבל אני יכול בהודעה פרטית. גם מדידות לחץ הדם לא עוזרות, כי גם שם יש מידה של חוסר עקביות ותעלומה.

יכולים להיות שינויים התחלתיים הפיכים בעת עליה פתאומית בלחץ דם. במידה ומופיעים דימומים התופעות אינן נעלמות

פרופ' וינברגר שלום שמי דנה, אני פונה אליך בנוגע לאימי בת ה - 79 הסובלת ממחלת הסוכרת, ראוי לציין שהסוכר אצלה מאוזן. לפני כארבעה חודשים עברה ניתוח קטרקט, במשך כל התקופה מאז התלוננה על דקירות בעין, רופאת העיניים שלה אמרה שצריך להמתין שלושה חודשים ואז העניין התסתדר. כך עשינו המתנו 3 חודשים והתופעה לא נפתרה. הפעם חזרנו לרופא המנתח שבבדיקתו גילה שישנם גרגירים מהעדשה שנשארו בעין. הוזמנו לניתוח חוזר, הרופא הוציא את הגרגירים, אומנם הדקירות פסקו אולם היא רואה מאוד מטושטש בעין אם בכלל. בבדיקה חוזרת התברר שהיא סובלת מבצקת ברשתית העין והופנתה לרופאה המטפלת במחלות רשתית שזימנה אותה לטיפול בשלוש זריקות אווסטין לסירוגין פעם בחודש. רציתי לדעת מהו הסיכוי שזריקות האוסטין אכן ישפיעו על ירידת הבצקת והאם הטיפול הזה אכן נכון למטרה זו. שהרי אנו רוצים לשים קץ לסיבלה המיותר. תודה מראש וחג שבועות שמח. דנה

כנראה שלאימך נוצרה בצקת ברשתית כמו שרואים בניתוח קטרקט יש לזה טיפולים עוזרים. כגון זריקות תוך עיינות או כדורים וטיפות. כמובן שזו אינה המלצה אלא עצה

הי , הייתי בבדיקה עם אבי והרופא אמר שיש לו חור מוקולרי בעין שמאל. והוא חייב בניתוח . יש לציין כי אבי בן 68 וחולה סכרת. רציתי לדעת מהם הסיכונים של הניתוח ומהם סיכויי ההצלחה . יש לציין כי גילינו את החור באיחור של כמעט 3 שנים.

חור מלא שלוש שנים הסיכוי לשיפור הראיה אפסי ולכן ממליץ לשקול שוב הניתוח

אני בן 42 בעל קוצר ראיה של -9. בשנתיים האחרונות אני סובל מבעיות של סינוור חזק,ירידה בראית הלילה ולאחרונה אף התחלתי לראות בחשיכה מעין "שלג" כמו שהיה בטלויזיות השחור לבן.ערכו לי בדיקות מקיפות כולל שדה ראיה,oct,erg לפני כשנה שהיו תקינות והרופאים אינם מוצאים כל סיבה אורגנית לתלונותיי!! 1.האם יכול להיות שמדובר ב-rp שטרם בא לידי ביטוי בבדיקות? האם rp יכול להופיע פתאום בגיל 40? (אין אצלנו במשפחה הסטוריה של rp( 2.אילו בדיקות נוספות וכיוונים אחרים היית ממליץ לבדוק בכדי לאתר סוף סוף את מקור הבעיה שמאוד מפריעה לי? בתודה רבה מראש

כמובן שאין אפשרות למתן אבחנה בפורום אבל בדיקה מדוקדקת של העדשה והקרנית וכמובן הרשתית יכולים למצוא את הסיבה

אחרי מעל עשר זריקות אוסטין בשל נמג ושיפור נכר אני שואל האם יש סכוי שיום אחד הטיפול הזה יסתיים לאור הזמן המוגבל של השפעת החומר . דהיינו יפסקו הזריקות

המשך הזריקות או הפסקתן תלוי בבדיקות השגרתיות הנסמכות גם על OCT וכמובן בהתנהגות המחלה

שלום, אני בן שלושים וסוכרתי מספר שנים, אני מאוזן וה- AIC שלי עומד בממוצע על 6 ומצב העיניים תקין, מכיוון שיש לי מספר גבוה במשקפיים אני שוקל ניתוח לייזר לתיקון ראיה, השאלה שלי היא מה הסיכון הייחודי שיש לסכרתיים בניתוח זה?

בדרך כלל רופאי קרנית שמנתחים בלייזר לא נוטים לנתח אם יש פגיעה ברשתית אבל מציע להתייעץ איתם

לאחר איחוי קרע ברשתית בליזר מהי תדירות המעקבים אצל רופא העינים וכן העין כמו עין רגילה או שתמיד יהיה בעיות עם העליה בגיל וכן האם היפרדות הזגוגית בלא קרע תוריד סיכון

תדירות הבדיקה תלויה בממצאים נוספים שנמצאו בבדיקה, אזורים של ניוון, מצב הרשתית וכד'

תודה על תשובתך איך מטופל ידע על נסיונו של הרופא וכן מהירות הטיפול חשובה במקרה של קרע ברשתית

ישנם רופאים מומחים בתחום הרשתית ומכאן נסיונם

התוצאות שלהלן של בדיקת תינוקת בת 9 ח' הולכה עצבית מכל עין למח העורפי בטווח הנורמה על פי FVEP תפקוד רטינלי כולל[mixed cone-rod response]על פי Full Field ERG בטווח הנורמה לבדיקה בפרוטוקול בעין ימין ומדגים נחיתות קלה של המענים בעין שמאל [ייתכן והמקור לנחיתות זו הינו טכני] לציין כי בבדיקה בפרוטוקול קצר לא ניתן לכמת את מענה ה-Rods באופן מדוייק. ה-cones בטווח הנורמה בשתי העיניים, זמן התגובה ב-cone flicker בטווח הנורמה בעין שמאל ומוארך מעט בעין ימין- ממצא זה אינו חריג בתינוקות. ממצאי ה-Full Field ERG, שהם בטווח הנורמה למעשה, שוללים ניוון רטינלי נרחב. יש לציין כי הממצאים אינם יכולים לשלול פגיעה מקולרית ממוקמת. אני מאד מבקשת לקבל הערכה של המשמעות הקלינית של התוצאות הנ"ל. אשמח לכל הסבר. תודה מקרב לב, דינה.

לי הממצאים הכתובים תפקוד הרשתית נראה תקין, איני יודע מדוע הופניית לבדיקה אך הבדיקה נראיית תקינה. הסבר יותר מפורט תוכלי לקבל ממבצעי הבדיקה

תודה על תשובתך. התינוקת הופנית לבדיקה ע"י רופא התפתחותי כחלק מברור עקב איחור התפתחותי, היפוטוניה ותנועות שונות בעיניים,נמצא שלתינוקת יש תסמונת ג'וברט. האם יש לך עוד מידע להוסיף לנו על מצבע עקב ממצאי הבדיקה? בברכה המשפחה.

שלום, האם מתן אספירין במינון נמוך כטיפול יומי מניעתי (להורדת סיכון לארועי/מחלות לב וכלי דם) עלול להעלות את הסיכון לחלות ב AMD? השאלה כללית לגבי אנשים בגיל המבוגר. ושאלה ספציפית: אם אכן יש קשר בין אספירין לבין סיכון מוגבר ל AMD - כאשר מדובר באדם בן 62 שעבר ניתוחי ויטרקטומיה לפני כ-5 שנים פלוס ניתוחי קטרקט ולייזר לאחר מכן, בגלל אירועי רישתית עקב מצב של רטינוסכיזיס retinoschisis- האם במקרה כזה הסיכון בנטילת אספירין גדול עוד יותר בהקשר להתפתחות AMD? תודה !

אין כל קשר בין אספירין לבין מחלות עיניים, כולל רטינוסכיזיס

איפה ממומלץ לעשות איחוי קרע ברשתית בלייזר במרכז רפואי כמו איכלוב או אסותא

מקום הטיפול אינו חשוב, הרופא המטפל ניסיונו וידיעותיו הם המרכיב החשוב ביותר

אחרי חודש לאיחוי קרע ברשתית בטעות נתתי לעצמי מכה בלחי האם יש מקום לדאוג

אין סיבה לדאגה אפשר לקבל עוד אחת

האם קרע ברשתית יכוך לנבוע מלחץ דם לא מטופל ולא יציב נבדקתי היום על ידח רופא משפחה שרבע 90על 170 אחרי 3 מדידות ונתן לי נורמיטן וכן אני אחרי איחוי קרע ברתית בלייזר האם רופא עינים לא היה יכול להצביע על הבעיה

לא, אין קשר בין יל"ד לבין מחלת רשתית למעט פגיעה בכלי דם במידה ולא מטופל

שלום רב. קראתי בפורום סכרת שצריכה של קינמון גורמת להורדת הסוכר האם יש אמת בדבר.

גם אני שמעתי כך אבל אין לי מידע מבוסס

כאב בעצם הלחי בעין שבו עברה איחוי קרע ברשתית יש קשר תודה על תשובתך

לעיתים הלייזר כואב אך כאב זה חולף תוך תקופה קצרה. איני רואה קשר אחר

עין שהקרע תוחמה בלייזר תהיה בעתיד כמו עין בריאה או קים סיכון וכן מה לגבי עין השניה תודה

ראה תשובה קודמת

האם קרע בעין שאוחה בלייזר מה הסיכוי שלא יקרה בעין השניה וכיצד ניתן לשמור שלא יקרה

קרע שאוחה בלייזר בדרך כלל אינו נפתח שוב אבל אין כל דרך למנוע יצירתו בעין השניה אלא אם העין נבדקה קודם לכן ונעשה טיפול מונע על אזורים חשודים

ומה הסיבה שבכל זאת קרה הקרע ברשתית והאם זה תהליך שאפשר לעצור

קרע נוצר כתוצאה ממשיכת הרשתית על ידי הזגוגית. איןאפשרות לעצור או למנוע תהליך זה

רעיתי בת 76 מזה 5 שנים סובלת מבעית ראיה עקב פקקת בהולכת דם לעין כל רופאים תמימי דעים אין כל אפשרות לשיפור האמנם? בתודה מראש

איני יכול להשיב על שאלתך משום שיש צורות רבות לחסימות עורקים או ורידים ואין בידי פרטים מספיקים על מנת לייעץ.

מה הסיבות לקרע ברשתית והאם יש דרכי מניעה והאם טיפולי לייזר יכולים לגרום שהתהליך יחזור ושוב יתכן קרע בעין שאוחה וכן מאמץ לימודי יכול לפגוע ברשתית

הסיבות לקרע ברשתית (במידה ואין חבלה בעין) נגרמת על ידי משיכת רשתית בעת היפרדות זגוגית. תהליך שכיח הקורה בגיל המבוגר וברוב המקרים אינו קורע את הרשתית. טיפול לייזר יכול למנוע קרעים נוספים ובדרך כלל קרע מטופל אינו נקרע שנית. מאמץ לימודי לא פוגע ברשתית

האם מתח נפשי ולחץ יכול לגרום לקרע ברשתית

מתח נפשי אינו יכול לגרום לקרע ברשתית

שלום, בת זוגתי סובלת מרטיניטיס פיגמנטוזה, שדה הראייה שלה מצומצם מאוד, יש לה עיוורון לילה וגם בשעות היום הראייה שלה מאוד לקויה. במילים אחרות הרשתית שלה מנוונת, ומגיל קטן נאמר לה שאין עדיין ניתוח לטיפול ברשתית. הבנתי שבאחרונה פורסמה ידיעה בעיתון (לא יודע איזה) על ניתוח חדש בנושא. ברצוני לשאול האם יש ניתוח כזה כיום? אשמח לתשובתך ו/או לכל פיסת מידע בנושא. המון תודה!

הידיעה בעיתון הביאה מידע חלקי בלבד. עד היום אין למעשה שבב תחליף לרשתית שמושתל באופן רוטיני. פרט לכך כל השבבים המפותחים כיום מיועדים לעיוורים מוחלטים שעצב הראיה שלהם מתפקד

שלום אני בן 26 .לפני כחודשיים התגלה אצלי אובאיטיס בשני העיניים.לאחר טיפול עם טיפות המצב השתפר .כעת יש לי תור למרפאת עיניים לביקורת בעוד כ שבועיים , והרופאה ביקשה ממני תוצאות fa עם פלורסציאן לביקורת .כעת קיבלתי את התוצאות והן אומרות: עין ימין -מוקד דלף פריפוביאליים ודלף מאוחר מהדיסקה עין שמאל -תמונה דומה של מוקד דלף פריפוביאליים ודלף מאוחר מהדיסקה מוקדי מיסוך מול הקוטב האחורי המתאימים ל floaters . האם פסוידופקיה? האם יש לפנות באופן דחוף למרפאה או שניתן להמתין עם זה שבועיים?

לשאלתך כדאי לפנות לרופא עיניים מומחה באובאיטיס וניתן להמתין שבועיים עד לפניה

שלום רב אימי בת 60 לפני כ 5 שנים לערך עברה ארוע מוחי בעקבות APLA שפגע לה בראייה. לאחר טיפולים בלייזר בהתחלה והזרקות של אווסטין בהמשך המצב לא מבטיח בלשון המעטה . לאחורנה שמעתי על הזרקה של סטרואידים על מנת לשפר את המצב וניתוח מסובך שנעשה בחו"ל שגם יכול לשפר מעט את המצב ? אשמח לכל חלקיק מידע עדכני ונכון על מנת לסייע לאימי ? תודה

אכן לעיתים סטרואידים משפרים את מצב הדלקת וקיימים מספר סוגי חומרים לשימוש כגון קנלוג או Ozurdex. לא ידוע לי על ניתוח מסובך שנעשה בחו"ל

שלום דוקטור אני נמצאת למעלה משבוע אחרי ניתוח קטרקט בת 65. יש לי סינוור חזק וכן אני ואה בצד הפנים פס שחור לאורך כל הפנים. כמו כן יש כל הזמן מין עננים שחולפים מול האישון. כל זה קורה רק באור יום. נאלצת ללכת כל הזמן עם כובע ומשקפי שמש. גם מול מחשב ונאלצתי להכהות את המסך. זה מפריע לי מאד וגם מדאיג. מישהו שעבר ניתוח אמר לי שאולי זה נובע מעכירות בזגוגית. לא הבנתי למה הוא התכוון. האם לזגוגית של העדשה ששמו לי? ואם כן, איך אפשר לטפל בזה? לוקחת וולטרן ודתמיצין. תודה

כל הסימנים הללו אמורים לחלוף, לעיתים הפס השחור נוסע מכך שרואים את גבול העדשה המושתלת. בניתוח קטרקט לא מחליפים את הזגוגית

שלום, ביתי בת 44 סובלת כבר כמה שנים מסכיזיס ונמצאת במעקב קבוע אצל רופא עיניים. עד כה אמרו לה כל הזמן שאין מה לעשות ועתה החליטה לקבל חוות דעת נוספת ונאמר לה שעליה לעבור ניתוח ( אי אפשר בלייזר כי זה לא יעזור, כי אם עושים לייזר אחר כך כבר לא ניתן יהיה לנ תח במידת הצורך) המרחק מעצב הראיה הוא מילימטר וחצי ולכן יש לנתח. הייתי מבקשת לקבל הסבר על הניתוח , על הסיכונים בעקבותיו, האם יש נסיון בניתוח כדי לעצור את הסכיזיס כי אני מודאגת מאד וכמובן שגם היאאשמח לתשובתך ובאם יש צורך גם להגיע אליך. תודה לך יעל

כמובן שלא אציין בתשובתי אם להגיע אלי, הניתוח בדרך כלל כולל חיגור העין ברצועת סיליקון וניקוז הנוזלים מתחת לרשתית, יש מספר שיטות לביצוע, לעיתים יש צורך להכנס אל תוך העין. כל סוג ניתוח יש את אחוזי הסיכוי והסיכון. איני יכול לפרט משום שאיני יודע מה ביתך אמורה לעבור

לפני שלושה שבועות עברתי את הניתוח, לא הוכנס גז רק אויר,יש דימומים חדשים אשר בגללם אני לא רואה,המנתח אמר לי סבלנות,אך מנהלת המחלקה אמרה שאולי יש צורך בניתוח נוסף לספיגת הדימום. השאלה שלי היא כמה זמן אחרי הניתוח נספג הדם,ומתחילים לראות. תודה..

הדימום אמור להספג תוך כשלושה שבועות

שלום, בן 75 בשנת 2007 סבלתי מהבזקים ונקודות שחורת בעיניים,נשלחתי לבית חולים ולאחר בדיקה נמצאו הממצאים הבאים:"בעין שמאל נמצא דימום קטן בשעה 7 וחור זעיר ישן שטוח עמוק ללא הרמת שוליים שאינו מצריך טיפול.כמו כן אזור פיגמנטרי בשעה 8 ושינויים בפוגמנטוזיס בשעה 11.עפ"י המלצת הרופאים הבכירים בשל הדימום זקוק למקב עיניים" אוסיף כי ההבזקים החזקים חלפו אך עד היום אני מבחין בהבזקים קלים מאד כאשר אני מפנה בחוזקה את הראש בחושך. אדגיש כי אני מקפיד בבקורת תקופתית כל חצי שנה במרפאת עיניים בקהילה, בנוסף ניבדקתי ע"י רופאים מוממחים לרישתית אשר לא מצאו כל ממצא חריג ברישתית ובמצב העין בכלל. לאחרונה הודע לי ע"י רופאת העיניים כי אצטרך לעבור ניתוח קטרקט. שאלותיי, 1)האם מכל האמור לע"ל ניתוח קטרקט יכול לפגוע ברישתית לאור ההבזקים הקלים שאני חש היום. 2)האם טיבעי hהוא לחוש את ההבזקים הקלים תמיד. ממתין,לתשובה בתודה. ארנון

ניתוח קטרקט אם מבוצע כהלכה לא אמור לפגוע ברשתית, ההבזקים אמורים להיעלם כעבור כחודשיים לערך

שלום שמי שולי ואני בת 50 אני חולת סוכרת ומזה שלוש שנים אני עושה זריקות לוסינטוס ואווסטין ובנוסף לזה לפני חצי שנה עשיתי ניתוח רטינה בעין ומאז חלה הידרדרות ואין שיפור במצבי למרות שאני מאוזנת מבחינת הסוכרת האם יש טיפולים אחרי שאולי יכלו לעזור לי אשמח לקבל תשובה בברכה שולי

לפי מה שתארת אין מספיק אינפורמציה איזה ניתוח עברה. איזון הסוכרת בשלב זה אינו גורם מאד משפיע למצב הרשתית.

בעין שמאל עברתי ויטרקטומיה וכעבור ארבעה חודשים עשו לי הזרקת קנלוג לסובטנון אחת ,ולאחר מכן עשו לי שתי הזרקות אווסטין. מאז הניתוח עברו שבעה חודשים ואני מיועדת לעשות עוד שתי הזרקות אווסטין באותה עין. מאז הניתוח חלה הרעה בראייה באותה העין וההזרקות לא עוזרות לי. רציתי לשאול האם יש טיפול חדשני(אפילו בחו"ל) לבעיה זאת? אשמח לקבל תשובה תודה רבה שולי

טיפולים נוספים לאלה שהזכרת הם טיפולי לייזר ותרופות נוספות כגון: אייליה ו/או סטראודים (אוג'ורדקס). כמובן שאיני יכול לתת הנחיות נוספות מעבר לכך משום שלא בדקתי את העין.

שלום, אשמח לקבל פרטים על תרופה חדשה לניוון רשתית שנמצאת בארה"ב EYLEA האם ניתן להשיג בארץ? היכן? תודה, מיכל.

אכן ניתן להשיג בארץ את התרופה החדשה שמוזרקת פעם בחודשיים ותוצאותיה זהות לתרופות הקודמות

שלום רב, אני בת 55 ואובחנתי לפני כ-3 שנים כחולה ב-RP , תופעה נוספת היא הבצקת,קיבלתי כדורי אורמוקס,אך בגלל רגישותי ללקטוז(אחד המרכיבים בתרופה לא נטלתי אותם). רופא המליץ לי על כדורי METHAZOLAMIDE וטיפות AZOPT וכמו כן על GEL DICLOTTIL ברצוני לברר האם אלה תרופות שאכן יעזרו לבצקת?ושאלה נוספת קראתי על מכון CLEAR המטפל גם ב RP ברפואה סינית בראשות איתי שרף,האם אכן ניתן להיעזר בשיטה זאת? בתודה, עטר

מתן תרופות שהזכרת מקובל בבצקת רשתית במחלות שונות ונוהגים לתת אותן גם בבצקת מקולרית כתוצאה מרטיניטיס. זאת משום שבמקרים מסויימים יש השפעה להורדת הבצקת למרות שאין לכך הוכחות ברורות