ביופסיה או פיברוסקאן

שלום אני בת 36, BMI 18-19, לא שותה ולא מעשנת סובלת מדיסליפידמיה (מטופלת בסטטינים כ-7 שנים), מחוסנת להפטיטיס B ו-C. קיימת חשיפה ל C, אך PCR שלילי. בעקבות תפקודי כבד גבוהים (AST 63, ALT 43) וקבועים כבר קרוב ל 10 שנים התחלתי לאחרונה בירור ביוזמתי. בבדיקות שנערכו שם יצא בילירובין 0.45, LDH 525, GGT 25, ALKP 56, צרופלזמין 23, סרולוגיה אוטואימונית שלילית, צליאק שלילי והסננה שומנית קלה ב US בטן. הרופאה חשדה ב NAFLD/NASH, אך בגלל חוסר ההתאמה של גורמי הרקע המליצה על ביופסיה, על מנת לוודא שאנו לא מפספסים אבחנה. לעניות דעתי, ביופסיה של איבר פנימי, הכרוכה בסיכונים לדימום, באשפוז ובהגבלות פעילות לשבוע שאחריה, אינה הליך שמבצעים רק כדי לאושש אבחנה ולכן סירבתי לבצעה. הרופאה אמרה כי קיימת בדיקת פיברוסקאן שנותנת תמונה של מצב הפיברוזיס, אלא שבדיקה זו אינה בסל ולא תיתן לנו תשובה באשר למהות הבעיה. שאלתי היא האם אכן קיימת אינדיקציה לביופסיה והאם אבחנה סופית בכלל חשובה בכל הנוגע להמשך הטיפול או שמספיקים מעקב אחר תפקודי הכבד והפיברוזיס בלבד