סבתא מתערבת

היי, אני צריכה עצה טובה... כי אנחנו לא יודעים מה נכון וכיצד נכון לפעול יש לנו בת אחת (בינתיים :)), בת שנה, אמא של בעלי גרה יחסית קרוב אלינו ובאה לבקר הרבה, כשהיא מגיעה היא עושה עם הילדה כל העולה על רוחה מבלי להתחשב בדעתי ומתערבת בכל...היא רואה אותה ומשתגעת מהתרגשות ושמחה שהיא שוכחת הכל ולא רואה אף אחד חוץ מהקטנה וממה שהיא(הסבתא) רוצה לעשות איתה, מנהגת לפעמים כמו ילדה קטנה ולא כמו מבוגר שגידל גם ילדים פעם, אם אנחנו מבקשים לא לתת לה לאכול (כי תכף יש ארוחת ערב), היא בכל זאת מנסה, אם היא תחשוב שקר והיא צריכה ללבוש עוד שכבה (ואני כמובן החלטתי כבר אחרת) היא תלך ותשים לה עוד בגד עליון וכיו"ב. אין איתה רגע דל, מהרגע שהיא רואה אותה היא כל הזמןמשתוללת איתה, קופצת, שרה, מטריפה אותה ..ואותנו כמובן. אחרי שהיא הולכת, לוקח לנו הרבה זמן להרגיע אותה מה"היי" ולמרות שאני יודעת שהיא נהנית איתה ואני חלילה לא רוצה למנוע את זה, אבל בעלי ואני מרגישים שהרבה פעמים זה עובר את גבול הטעם הטוב.וניסתי להגיד...הרבה פעמים והיא פשוט לא מקשיבה. כשהיא באה הילדה רוצה רק בידיים שלה, מתבכיינת (מה שאף פעם לא קורה איתנו וגם לא עם הסבתא מהצד השני), בעלי הגדיר את זה נכון - כשהיא רואה אותה הוא רואה פינוק, היא (הסבתא) לא מסוגלת לשמוע אותה בוכה ולו לשנייה ומיד נענית לכל "פיפס". ושורה תחתונה - כל החינוך שלנו נעלם כשהיא מגיעה... ואני יודעת שעכשיו זה הזמן לשים גבולות כי ככל שהיא תיגדל זה כבר יהיה הרגל ויהיה הרבה יותר קשה (ומה יהיה כשיהיה ילד נוסף...) ומעל הכל - זו אחת מהאימהות שלנו וחשוב לי לתת לה הרגשה טובה אבל זה תמיד עובר את הגבול. מה לעשות?

מעורר קנאה???? - באמת שלא, אני שמחה על כך ומפרגנת על כך מאד וגם כתבתי את זה "לא רוצה למנוע את זה...אבל" לצערי פספסת את הפואנטה של מה ששאלתי ובכל מקרה, סבתא שנמצאת עם הנכדים כל כך הרבה במשך השבוע לא יכולה לנהוג רק כרצונה, עליה לשתף פעולה עם ההורים ולא לעשות הכל ההיפך ממה שהם אומרים רק בכדי להתחבב על על הנכדים (ובטח שלא לומר ולעשות את ההפך מול הילד).

לפי מה שטלי כותבת, התנהגותה עוברת את גבול הטעם הטוב , לפחות לטעמה. זה מרגיז אותה ולא מתאים לה (גם לטעמי....). כמה שמתלהבים מנכדה, צריך להבין שמי שאחראי וקובע מתי היא תאכל , מה היא תאכל ואיך להלביש אותה ,מתי להשכיב אותה לישון ואיך, ועוד ועוד.... אלו ההורים !! קשה אמנם לתת עצות כאשר לא מכירים את הנפשות הפועלות, אך בהחלט אילו הייתי אני הכלה, הייתי מסבירה לסבתא באופן ברור את עמדתי בעניין. מאוד נחמד שיש התלהבות ואהבה מצד הסבתא, אך ההגיון, האחריות ורצון ההורים הם מעל זה. , נוחי, אני לא מסכימה אתך שאין שמחה "גדולה מדי". כמעט כל דבר בחיים צריך שיהיה בקנה מידה מתאים. גם במעורבות בגידול ילדים.