סבא וסבתא
דיון מתוך פורום יחסי סבים-נכדים וההורים שביניהם
אני אמא לשני ילדים אשר הם נמצאים בגן ובבי"ס עד השעה 13:00 ואח"כ הורי רוצים לטפל בהם כי גם ככה הם בבית וחבל שיהיו בגנים. בני בן ה 7 לא מעוניין להיות בצהרון בי"הס למרות שרשמתי אותו , הבעיה שלי שהוא מאוד שובב ולאבי זה מאוד קשה לראות אותו ככה ולא משתלט עליו והוא מכה אותו ונותן לו פליקים לפעמים ומנסה לחנך אותו , ואני לא יכולה לראות זאת אני שותקת די הרבה כי הוא מאוד עוזר לי, גם בעלי וגם אבי לא מסתדרים איתו ועם האופי שלו . בעלי מאוד מאוד קשה איתו ושוכח לפעמים שהוא ילד אז מה אם הוא בן 7 - כיתה ' הוא דין ילד בשבילי (למרות שהוא לאת תלית שכולה תכלת) הוא מעצבן לפעמים . השאלה - מה אני צריכה לעשות ? להעיר לאבי ? לבעלי ? לשתוק ? או גם להיות קשה עם בני וככה הוא יהיה יותר מחונך? תודה
לימור שלום, הורייך מעוניינים לעזור ואת נהנית מעזרתם. בעניין הצהרון - שילדך אינו מעוניין, הוא מחפש חופש מגבולות, שוודאי לא יימצא לו בצהרון, ו"לא מצליח לו" עם סבו. עולים כאן לפחות 2 מימדים לבדיקה: 1. מההיבט האישי: ייתכן ששובבותו של הילד ראויה לבדיקה - מה מקשה עליו ומה מעורר אותו כל-כך. 2. מההיבט המשפחתי: קורה, שיחסים בין אב לבן משתחזרים כאשר הבן הופך אף הוא לאב. מעניין מה היה טיב הקשר בין בעלך בילדותו לבין אביו. עדיף, במסגרת המשאבים והמציאות, שסבא לא יימצא בעמדה חינוכית מול נכדו. הבעיה היא שעכשיו הבן השובב חווה קשיים עם שתי הדמויות הגבריות בחייו - אביו וגם סבו. הפתרון לדעתי הוא לבדוק את קשייו של הבן, ולקבל הדרכה מאיש מקצוע העוסק בטיפול משפחתי, כדי לשפר את הקשר בינו לבין אביו, שלא יתחמק מהם רחוק מדי... שלא ישאיר אותך, הדמות הנשית , כיחידה הקרובה אליו. איך נשמעים לך הדברים ? נוחי
מנהל פורום יחסי סבים-נכדים וההורים שביניהם
