בקשת עצה

שלום רב, אני סבתא לנכדה בת 3.5 ונכד בן 11 חודש. מאחר והם גרים רחוק אנחנו נוהגים להפגש אתם אחת לשבועיים. רוב הזמן אנחנו נוסעים אליהם.הורי כלתי גרים קרוב יותר ולכן גם רואים אותם יותר. בעיתי היא שלאחרונה נכדתי מגלה אלי סוג של עוינות, אולי זו מילה קשה מידי, אבל אומרת שהיא לא אוהבת אותי וכשאני מתקשרת ואומרים לה שזו אני היא לא רוצה לדבר איתי, למרות שעם הסבתא השניה היא כן רוצה. אני רוצה לציין שאני סבתא מאוד מפנקת,קונה הרבה מתנות, ומקדישה לה הרבה זמן, משחקת איתה ומקריאה לה, ולמרות זאת בתקופה האחורנה היא מגלה סוג של הסתייגות. שאלה נוספת,כשהיא אומרת לי ליד ההורים שלה שהיא לא אוהבת אותי, האם הם אמורים להגיב? אני מבינה שמדובר בילדה קטנה ויתכן שזה דבר זמני,אך אני גם לא יכולה להתכחש לעובדה שזה באיזשהו מקום פוגע בי. כיצד עלי לנהוג כשהיא אומרת לי דברים מהסוג הזה?

סיגלית שלום, ראשית את צודקת זה מעליב, שנית את צריכה להבין שהמרחק ותכיפות הביקורים גרמו לכך ושזאת תופעה טבעית אל תקחי את זה אישי, ולשאלה השניה כן צריך שההורים יעירו לה לדעתי זה חלק מהחינוך של הילדה לדעת מתי לא צריך להגיד כול מה שחושבים והיא ילדה מספיק גדולה ויכולה להבין, ומה לעשות לבקר אותה יותר ואת זמן האיכות שלך איתה תעשו יחד ולבד בלי גירויים אחרים וכך תתחבבי עליה. בהצלחה.