מיואשת
דיון מתוך פורום יחסי סבים-נכדים וההורים שביניהם
שלום לך נוחי בהמשך לשיחתנו, אני רוצה לעדכן אותך בהתרחשויות האחרונות. אתמול היה לבעלי ויכוח עם אמו והיא נזפה בו על כך שאני האשמה בכל מה שקורה!!! במהלך הויכוח היא כינתה אותי ב " שרמוטה" כששמעתי את זה התחלתי לצעוק עליה וזאת הפעם הראשונה שאני עושה כך אבל לא התאפקתי גם לא מגיע לי !! אחר כך היא שאלה את אלוהים לקחת את הבנות שלי ממני כמו שהרחקתי את בנה ממנה למרות שהוא החליט לא לבקר עוד אותה אחרי שראה את ההתיחסות שלה כלפי... גם האשימה אותי שמאז שהתחתנתי ואני עושה להם בעיות ! היא עושה את כל זה כי שונאת אותי וגם מקנאת שאני מסוגלת לגדל את התאומות שלי לבד, לבשל ולנקות את הבית בלי לבקש ממנה עזרה. איפה טעיתי?!! אולי כי בחרתי לעצמי אורח חיים שונה מהתרבות הערבית שלנו?! אולי כי אני רוצה להשאר כל הזמן לבד עם בנותיי?! כי אני מרגישה שבנותיה רוצות שהתאומות שלי יאהבו אותן עד כדי כך לשכוח אותי כך אמרה לי אחת מהן אני מפחדת שהן רוצות לגזול אותן ממני. אני שונאת אותה גם את הבנות שלה :( אני החלטתי שלא רוצה איתה שום קשר אני לא רוצה לראות אותה אני נתקפת בבחילות כשאני רואה אותה . את לא תוכלי לתאר את המצב שלי !!! אולי אני צריכה לעזוב את הבית על מנת להגשים את מה שאני רוצה?!!!! אני לא רוצה שהם יתקרבו לבנותייייייי . דרך אגב אני עדיין מתלבטת אם לחזור לעבודה ( אני מורה) כי בעלי רוצה שאני אשאיר את הבנות אצלה גם לא במשפחתון כי אני לא בוטחת באף אחת ואמא שלי לצערי עובדת. אני מוכנה לוותר על העבודה ולהרוס את הקריירה שלי ולא להשאיר אותן אצלה! עזרייייי לי בבקשה אני מיואשת ......
שירין שלום, מתיאוריך עולים כאב ותיסכול עצום - לך ולסביבתך, שהדרך לפרום משהו מהם, לפגוש איזה קצה חוט, תהיה בעזרת ייעוץ מקצועי, המצוי בתרבותכם. קטונתי, אני נזהרת ממעורבות בלתי-ראויה. מאד מאד ממליצה לך ולבעלך לפנות לייעוץ מתאים במקומכם. אשמח לדעת שעשיתם צעד בכיוון זה ולהמשך קשר, שיועיל גם לקוראים שקטים כאן, וודאי ילמד את כולנו. תודה שפנית, אני כאן, עם מוגבלויותי... נוחי