גבולות בין סבתא לביני

היי, שמי עדי אני בת 38 (בחופש מעבודה) וסבתא שלי בת 85 אנחנו גרות אחת ליד השנייה ועוזרות אחת לשניה (היא עוזרת לי בשכר דירה ואני בבישולים ביום שישי). העניין הוא כזה: שגם במהלכי השבוע אני צריכה לעזור לה ולוותר על פעילויות שלי (אין לי בעיה לעזור בקניות בסופר ובשוק שאותן אני משלבת עם הקניות שלי). למשל, בת דודה שלי מתגייסת לצבא והיא רוצה לעשות לה עוגה. סבבה, רק שהיא אומרת לי פרק זמן וזה מתמשך על פני יותר זמן.היום היא שאלה אותי: אולי יום אחד תהיי בבית? אלא, שאני לא יכולה! בקצב הזה לא יהיו לי חברים. אני גם ככה לא נפגשת עם חברים שלי הרבה. היא לא יוצאת מהבית ולעבור דירה זה לא בא בחשבון מבחינתה. אני כותבת את זה כי לפני שבוע היו אורחים וגם אז היא ביקשה שאהיה בבית. היא למשל גם נעלבת מזה שיש לי עזרה בבית מביטוח לאומי ואני מקשיבה לביטוח לאומי שלי ולא לה. מה לעשות גם שאני כבר יודעת מה טוב בשבילי ולא תמיד להקשיב לה זה טוב? עדי

אמא שלי נפטרה והיא אימא של אימא. השבת היא נוסעת לבן שלה וציפתה שגם אני אהיה שם. כל הניסיונות שלי להסביר לה שאין לי על מה לשוחח עם בני דודי כי אני המבוגרת מבין בני הדור הצעיר, לא צולחים והיא מנסה להגיד: "אבל את תהיי איתי". אז הפעם אמרתי: "כן, את מחפשת על מי להשגיח ולכן את רוצה אותי על ידך. על כל פנים, החברות שלי יכולות לבוא רק בשבת הזו". אבל בכל אופן, אני מאוד מכבדת את דעתה והלוואי עלינו בגיל שלה לעשות את מה שהיא עושה. עדי