ילד בן 3 - עזרה דחופה

שלום חגית, הפורום יהיה נכון יותר אם ידובר בו גם על יחסי הסבים-סבתות בתוך המשפחה... אם כבר הגעת, לא תצאי מכאן ללא שום התייחסות (: גם אם קצרצרה. חגית, את אם ל-4 ילדים שמתוכם תאומים בני 7 חודשים ! איזו מעמסה ! אושר לצד מותשות ושמחה לצד כעס ותסכול. אין ספק שאת רוצה להיות "אם השנה" לילדייך ולספק להם מכל טובך עד ששכחת שאין אמא מושלמת. האם את מכירה את הביטוי "אם טובה דייה"? כוונתו שאם טובה היא אם "מספיק טובה"... לא פחות ולא יותר. באשר לילדך - את עצמך מבינה שהתנהגותו נובעת מ"..תשומת לב שהוא דורש.." אם תחליפי את המלה "דורש" ב"זקוק", תרגישי אותו יותר נכון. הוא חכם הילדון הפעוט הזה שלך, הוא מצא את דרכו לקבלת תשומת לב, אך בדרך בעייתית, שאם יאמץ אותה כדרך חיים, זו לא תהיה סוגה בשושנים. אין לו ברירה, לקטן, ושום הסבר לא יובן על-ידו. הוא כה רך וצעיר בשנים וכל-כך תלוי וזקוק לך. ככה הוא מרגיש, שחייו תלויים בך, שקיומו נעלם בלעדייך. אין זו שאלה של הבנה כי אם עניין של הרגשה ומצוקה. היאוש-ההסברים-הצעקות והמכות לא יועילו, להיפך, הם רק יגבירו את יאושו ואומללותו כמו גם את שלך. תזכרי שהוא זקוק למבט שלך שמלווה אותו בהערצה ובאהבה שלמה ומקבלת. העיניים שלך הן המראה שדרכה הוא יכול ללמוד את עצמו, לדעת שהוא שווה מה שהוא רואה בעיניים החשובות לו. עיניים שילוו אותו בהמשך חייו בבניית בטחונו העצמי. וכאן נכנסת שאלת המשפחה - אבא וסבים-סבתות. האם יש לו גם "מספיק אבא"? האם יש באפשרותכם לשלב את הסבים-סבתות בהתנהלות משפחתכם הצעירה? אולי הסבים יכולים לקחת קצת את הילדים האחרים ולאפשר לך כאם להתפנות אליו קצת בנפרד? זו תשתית שיכולה להתוות מנהג שבו סבים לוקחים חלק מהילדים וההורים מתפנים לכל ילד בנפרד (זה טוב גם לתאומים). והנה צמחה לה תשובתי הקצרה... ברכות ואיחולי שמחה והנאה, נוחי