לא מתייחסים מספיק לנכדים

דיון מתוך פורום  יחסי סבים-נכדים וההורים שביניהם

16/07/2008 | 21:41 | מאת: שמואל

שלום, אני ואשתי סבא וסבתא כבר. אנחנו דואגים לראות את הנכדים המון ומאד אוהבים את זה. הבעיה שלנו היא דוקא הילד שלנו ואשתו. הם אנשים מאד מצליחים אבל הם לא בבית. הילדים, אמנם בני 14 ו-16, כביכול גדולים, אבל לדעתינו זקוקים להוריהם, לבילויים מאיתם, לאוזן קשבת. ומי שעושה את זה, זה בעיקר אנחנו, הסבא וסבתא. קשה לנו לראות את זה, לפעמים אנחנו אומרים משהו לבן שלנו, אבל אז ישר נכנסים לעימותים ולכעסים שלא נתערב. מה דעתך? מצד אחד, אנחנו לא רוצים לאבד את הקשר עם הנכדים, אבל מצד שני, רוצים שההורים יותר ייקחו חלק בגידול שלהם. תודה מראש, שמואל

סבא וסבתא דואגים, כמה קל להבין ללבכם. אין ספק שאתם סבא-סבתא מסורים ורגישים ואכפתיים. אתם אוהבים את נכדיכם ואת בנכם - אחרת לא הייתם עוזרים לו בטיפול בילדיו... תמיד כדאי לזכור שכאשר סבא-סבתא מטפלים בנכדים, הם מרחיבים את אהבתם מילדיהם ועד לנכדיהם ! אני מתארת לעצמי שילדכם למד אהבה זו שקיבל מכם ומעבירה אל ילדיו-נכדיכם, כמיטב יכולתו ואפשרויותיו. הוא מצוי בשלב של השקעה רצינית בקריירה ובפרנסה, שגם הם סוג דאגה לצרכי ילדיו ומשפחתו, וסומך על עזרתכם באופן מוחלט, משום שהוא מכיר באהבתכם ובנאמנותכם. אל תשכחו שהוא סומך עליכם, וזקוק לתמיכתכם בהחזקת בני-ביתו ולעידודכם על חריצותו והשקעתו. ככל שתחזקו אותו בהערכתכם אליו, כך ייהנו גם נכדיכם. נכדים זקוקים לשקט שבהרמונייה לצורך פניו?תם להתפתחותם. מברכת לשלווה, נוחי

מנהל פורום יחסי סבים-נכדים וההורים שביניהם