ביתי בפחדים שבנה לא אוהב אותה
דיון מתוך פורום יחסי סבים-נכדים וההורים שביניהם
אני סבתא לבן 4 חודשים. נחשבת "סבתא מודרנית"- כלומר עובדת ולא מטפלת קבוע בנכד.יחד עם זאת משתדלת לפחות פעמיים או שלוש להיות איתו ולשחרר את הבת לעיסוקיה. אני מאוד נהנית להיות עם הנכד אף שלעיתים זה לא קל, בעיקר כשבוכה. לאחרונה התינוק ממש מראה סימני שמחה לקראתי. כאשר הוא מחייך אלי יותר מאשר לאימו, ביתי, היא נעלבת ומראה סימני מצוקה. אומרת בפירוש שהיא חוששת שהילד שלה מעדיף את סבתא ולא אוהב אותה. אציין כי היא אמא נפלאה ואני מנסה לשכנעה שהיא החלק הכי דומיננטי בחייו וברור שהיא ברורה מאליו עבורו ושאין לה מה לדאוג, שאני עבורו חידוש והיא השיגרה. ביתי חכמה מאוד אך אינה בטוחה בעצמה. אני מודאגת כי ברור לי שתחושות כאלו עשויות להוות מכשול להורות טובה. גם הסיטואציה עצמה לא נעימה לכול הסובבים. היא ממש נפגעת...
שלום הלן, רגישותך העדינה למצבה של בתך נוגעת ונעימה, ואני מאמינה שזו עוברת גם אליה. יפה את משיבה לבתך ואכן אך טבעי שבשלב זה אין היא בטוחה בעצמה. מבחינתה הרי שדי מבלבל לפגוש בשמחה של הילד אל סבתא כאשר את בעצמך עדיין מחפשת בתוכך את מקורות השמחה אצל ילדך... בעוד שמצידך נכון אמרת לה: המתח המחייב ההורי נחסך בשלב הסבתאי שבחייך ומשחרר אותך לשמחות וחגיגות עם הנכד בלבד, בעוד עליה מונח התפקיד. התפקיד - זו מלה רבת-משמעות שחלק משורשיה באים ממך... ועצה סבתאית מעשית - תמיד תוכלי לבדוק עם בתך את בחירתה לגבי מידת האינטנסיביות של ביקוריך או שמא בוחרת היא להתנסות בהתמודדות יותר עצמאית עם תינוקה. מזל טוב נוחי