היי נוחי
דיון מתוך פורום יחסי סבים-נכדים וההורים שביניהם
לא יודעת האם את זוכרת אותי. לפני כשנה סיפרתי כאן שמעולם לא היה לי סבא וסבתא, ואני לא זוכרת עד איזו נקודה הגענו את ואני עם השרשורים כאן. היה לי חלום שאני תינוקת וכל פעם סבא או סבתא אחרת אוספים אותי מהפעוטון כזה. זה חלום מבלבל כי אמא שלי שם ברקע והיא כאילו מדברת איתי ממש כמו שאני היום על "מי אמור לאסוף אותך" כאילו מנהלת רשימה מסודרת ומעדכנת אותי, משהו מאוד ניהולי כזה. זה מוזר לי מאוד. סתם רציתי לשתף. כמו שאולי את זוכרת. לחיות בלי סבא וסבתא זה אפשרי. הבעיה אצלי הייתה הסביבה שטרחה כל פעם להדגיש את זה. כל מיני פעילויות עם סבים וסבתות בגן, בבי"ס, ולי אף פעם אין את מי להביא. זה תמיד גרם לי להרגיש חריגה וזה תמיד שבר אותי.
שלום לך מישהי, כמובן שאני זוכרת ! את העיקר כמו שנשאר בזכרוני. טוב שאת משתפת, בדרכך את. החלום הופיע, קרוב לודאי, סביב נושא כלשהו שמעסיק אותך בשעות ערותך, גם אם אינו קשור ישירות לסבא וסבתא. ייתכן שהם מייצגים נושא כלשהו או דמויות שאת מחשיבה כ"סבתאיות" בתוכך. בעבודה רצינית על חלום אפשר לברר יותר. לגבי חוויית החריגות בשל היעדר סבא-סבתא, זו חווייה אישית, שלאו-דוקא נובעת מהיעדר זה ואולי בכלל היא מצביעה על תחושת חריגות פנימית בשל חסר איזשהו. שוב, אלו דברים שבעבודה מקצועית ניתן לברר יותר. ושוב, טוב שבאת לשתף כאן. תודה לך, נוחי
גננות ומורות שיוזמות פעילויות עם סבים וסבתות , עושות לדעתי טעות בכך שאינן חושבות ביתר רצינות על אותם ילדים , והם לא מעטים, שאפילו אם יש להם סבא ו/או סבתא, הרי שאלה או רחוקים, או חולים או קשה להם ואפילו בלתי אפשרי להגיע מכל סיבה שהיא..
במקרה שלי, תמיד הייתי היחידה והיו קורעים לי את הלב כל פעם מחדש. אמנם עברו שנים מאז, אבל לא התגברתי... תודה לך.
מנהל פורום יחסי סבים-נכדים וההורים שביניהם
