גמילה

שלום, מראש אני מתנצלת על אורך הפניה. הנני אם חד הורית לפעוט כבן 3.4. לפני כחצי שנה החלו נסיונות הגמילה מטיטול. בדיוק בזמן זה עברנו דירה (מאז שבני נולד גרנו אצל הורי). תהליך הגמילה היה קשה, מאחר ובני סירב לשתף פעולה. הבנתי שכנראה המעבר לדירה חדשה והגמילה לא הולכים ביחד. לאחר יעוץ עם רופאת הילדים, עשינו פסק זמן. לאחר כחודש התחלתי שוב את התהליך, בתחילה זה הלך בסדר למרות שהוא פיספס הרבה, אבל המודעות שלו לעשות את הצרכים בשירותים היו קיימים אצלו מגיל שנתיים. אח"כ בני חלה בוירוס רוטה. (שילושולים) אז כמובן היתה נסיגה. כאשר הוא הבריא חזרנו שוב לתהליך הגמילה.מאז ועד היום (4 חודשים) אנחנו עדיין בגמילה. ז"א שברוב המקרים הוא הולך לשירותים, אבל קיימת אצלו "עצלות" לקום לשירותים, במיוחד אם הוא עסוק במשחק או בצפיה בטלויזיה. תמיד אנחנו מגיעים לשרותים בדקה ה- 90. ולרוב הוא מגיע עם תחתון מעט רטוב כי הוא כבר התחיל לעשות על עצמו. בגן ובבית תמיד אנחנו מזכירים לו לגשת לשירותים ולפעמים הוא ניגש וחצי שעה אחרי זה שוב "בורח" לו קצת פיפי בתחתונים ואז רצים להמשיך בשירותים וכך חוזר חלילה. לפעמים צריך להכריח אותו לקום לעשות פיפי. וכמובן דבר זה מביא לכעסים מצידי ולתסכול מצידו. הגננת אומרת שהוא כל הזמן הולך לשרותים ועדיין מפספס קצת בתחתונים.עדיין לא מצאתי את שביל הזהב כיצד לעזור לו בגמילה. שלא לדבר על גמילה בלילה שעוד לא התחלנו בכלל ובמצב הקיים היום אין לי מושג כיצד להתחיל. לאמיתו של דבר אני די מתוסכלת ולא יודעת כיצד לנהוג מבלי להעביר לו את התסכולים שלי בנושא, דבר שרק יכול להזיק לו רגשית. למרות שלפעמים אני די כועסת עליו ואומרת לו "מדוע לא קמת בזמן ? ולמה כששואלים אותך אם יש פיפי אתה אומר שלא ושניה אחרי זה אתה כבר לא יכול לתאפק ומתחיל לעשות על עצמך?. עלי לציין שהוא מפספס רק פיפי. בכל תהליך הגמילה שלו אפשר לספור על יד אחת כמה פעמים הוא פיספס קקי ואם בכלל. אודה לך אם תוכל לכוון אותי ולתת לי טיפים כיצד עלי לנהוג, והאם ניתן כבר להתחיל גמילה בלילה ואם כן כיצד לעשות זאת? בברכה דניאלה