רגרסיה? חזרה לנקודת האפס (ואולי גם למינוס)!
דיון מתוך פורום הרטבת לילה בקרב ילדים
דר' קושניר שלום, בני היום בן שלוש, ולפני כארבעה חודשים התחלנו גמילה מחיתולים. לא התכוננו לכך כראוי מראש, וההתחלה היתה די ספונטאנית, אבל גם די מוצלחת. הילד קיבל מדבקה על כל פיפי שעשה בסיר/באסלה, והובטחה לו נסיעה ברכבת על קקי בסיר (הילד חולה על רכבות!). היו לא מעט פיספוסים, אבל התהליך נראה מבטיח. קניתי המון תחתונים, כדי שבמעון (ויצ"ו) יוכלו גם לזרוק במקרה הצורך (הם לא מנקים בגדים מקקי - וקשה להאשים אותם...). במשך פרק זמן של קרוב לחודשיים הילד חזר מהגן עם אותם בגדים מהבוקר, והצליח להישאר יבש גם במהלך הלילה (שמנו לו "חיתול של לילה" שזכה לתשבחות על היותו יבש בבוקר). בדרך לגן נהגתי לשאול אותו "מה המשימה שלנו להיום?" ולקבל את התשובה "להישאר יבש". עם הקקי היה קצת יותר קשה, אבל בסך הכל נראה היה שמתקדמים יפה. עד שהסתיים המעון והתחילה ה"קייטנה" ... הקייטנה התקיימה באותו מבנה של המעון, אך בכיתה של קבוצת גיל מבוגרת יותר, והיו בה ילדים בוגרים מבני. גם המטפלות היו אחרות, ונראה שהמעבר היה לו די טראומטי. ביום הראשון הוא חזר עם שני סטים רטובים של בגדים. ביום השני (בו הוא הביע התנגדות ללכת לקייטנה) הוא גם פיספס קקי (דבר שלא קרה לו בכלל לפני כן בגן).ניסינו עוד יום אחד בקייטנה, עד שהבנו שהוא ממש סובל שם והפסקנו. מאז הקייטנה נראה היה שהילד פשוט "שכח" איך עושים בסיר או באסלה. כשהסתובב בבית עירום היה מפזר שלוליות של שתן בכל מקום (מסמן טריטוריה?) ובכמה מקרים גם מצאתי אותו מתעסק בעניין בקקי שלו ומורח אותו על כל סביבתו. כמובן שהוא פספס (פיפי וקקי כאחד) גם כשהיה לבוש, ולמותר לציין שחיתולי הלילה שכחו מה זה להיות יבשים... זה היה פשוט מייאש!!! התלבטנו אם לחזור לחיתולים, אבל חששנו לפגוע לילד בביטחון העצמי. עם זאת, אחרי שקראנו קצת הבנו שגם חוויה של פספוסים בלתי פוסקים יכולה לפגוע בבטחון העצמי, ואז החלטנו על "פתרון ביניים" של תחתולים. אמרנו לילד שזה כמו תחתונים, ושהוא יכול להרים ולהוריד לבד, והזכרנו לו שעושים בשירותים. אבל התחתולים כנראה מספקים מפלט נוח מכדי שהילד יתאמץ לעשות בסיר... מאז אני לא מפסיקה לשאול את עצמי אם לא עשינו טעות על גבי טעות, ואם אנחנו לא מזיקים בנסיונות שלנו להועיל. אני גם אובדת עצות לגבי המשך התהליך - איך מתקדמים הלאה? מה אנחנו אמורים לעשות כדי להחזיר את הילד למסלול הגמילה הנכון? אולי ראוי שאציין גם שנולד לנו תינוק לפני חצי שנה, אבל הגמילה של הילד התחילה רק כחודשיים אחרי שאחיו נולד, כך שקשה לייחס את הרגרסיה ללידה. מכל מקום, כדאי שהמידע יהיה בידך. אודה לעצתך!!! שנה טובה, וגמר חתימה טובה, והמון תודות מראש!
הניחו לילד במצב הזה למשך חודשיים. צאו לחלוטין מהלחץ. אל תביעו כל ענין בנושא הגמילה. ייתכן מאד שתהליך הגמילה שלו ישתקם באופן טבעי.