הרטבת לילה לילד בן 3 ו- 5 חודשים.

בני, כאמור בן 3 ו-5 חודשים, גמלתי אותו קיץ שעבר, כאשר היה בן שנתיים ו- 3 חודשים, חודש אוגוסט. הגמילה הלכה מצויין ובקלות-הוא ילד מאוד בוגר ומבין. העניין הוא שלקראת החורף-דמצבר, ינואר, החל לפספס בלילות- חשבתי שבקיץ זה יסתדר כי אז חם יותר, אבל נוכחתי לדעת שטעיתי. הוא מפספס בין 2-3 בשבוע, לפעמים גם פעמיים בלילה. איני מעירה אותו תוך כדי שינה-בכדי לא להפריע לשנתו ולאחרונה מנסה למנוע ממנו מים לפני השינה. הילד לא מרגיש כלל שעושה פיפי, אני מחליפה לו בלילה ובבוקר מספרת לו שעשה פיפי, הוא אומר לא נכון-יותר לא אעשה זאת. אני מגלה כלפיו הבנה ואומרת לא נורא, אני מבינה שהפיפי בורח. בעלי חושב שצריך להחזיר לו את החיתול,אך אני מתנגדת בתוקף-לא אעשה זאת. נכון,הקושי עלי מבחינת הכביסות וההחלפה של הילד-זה מתיש, אך טובת הילד עדיין עומדת אל מולי. כשרק מעלים את העניין, אתה רוצה שנשים חיתול בלילה, הוא אומר לא, לא אעשה זאת, אך ממש מסכן-הוא אינו שולט בזה. מה אני אמורה לעשות-איני רוצה לתת לו לסבול, אני לא יודעת גם עד כמה אני מאמינה בשיטה של אותו זמזם שיגרום לו להתעורר ולגשת לשירותים. הרי שגם עד שהזמזם פועל, הילד עושה פיפי ולא בטוח מתעורר מכך, האם זה באמת מקנה לו את ההבנה לשלוט על צרכיו? הרי מן ההגיון עדיף שילד ישן שינה עמוקה ללא הפרעות גם לא לשירותים, אלא אם כן זה לוחץ ומפריע למהלך השינה שלו? טיפול תרופתי-לא בא בחשבון כמובן, האם יש משהו שאני יכולה לעשות עבורו-שיחות כשלהן, האם הוא בגיל מתאים להתחלת טיפול כלשהו. חשוב לי לציין, כי כעת אני בחודש השישי להריון, איני חושבת שה נובע מעניין זה, מכיוון שרק לפני כחודשיים סיפרתי לבני על ההריון ואילו הנסיגה הייתה הרבה לפני. מדוע בכל זאת ישנה נסיגה. איך יכול להיות שהצליח במשך כמה חודשים לשלוט על סוגריו ואילו כעת-לא? במהלך שנת צהריים או בגן, מעולם לא ברח לו פיפי. מה לעשות, אם שדואגת?תודה ושבוע טוב ומבורך.