כלבים

שלום חני הצטערתי לשמוע על מותו של כלבך ועל התחושות הקשות שנלוות אליו. הכאב שאת מתארת אינו זר ורבים ממגדלי בעל"ח שחוו התקשרות משמעותית עם בעל"ח שלהם, מעידים על תחושת כאב עמוק כפי שאת מתארת. אף תחושת האשמה שעולה בך מובנת, ונובעת מתחושת חוסר האונים אל מול סבלו וכאבו של בעל"ח, מבלי יכולת אמיתית להחליט מהי ההתערבות הנכונה ביותר למצבו. תהליך האבל הינו תהליך אישי מאוד ושונה מאדם לאדם. לאחד די במספר שבועות, בעוד האחר חש קושי בהשלמה עם האובדן גם לאחר מספר חודשים. אם תחושת הכאב והצער נמשכות, אני מציעה לך ליזום אינטראקציות חברתיות, הן בפורומים שונים והן במפגשים אישיים, עם אנשים שחוו את אותה תחושת כאב שאת חשה, שכן מתן לגיטימציה לכאב, מסייעת עד מאוד בתהליך ההשלמה עם האובדן. לצד זאת חשוב שתהיי קשובה לעצמך ותבדקי מהו הקצב והזמן הנכון לך להתקשר לבעל"ח אחר. שכן כפי שחווית בעצמך, אין טעם להאיץ בתהליכים.. יתכן ובשלב זה נכון לך להיחשף לכלבים באופן חד פעמי למשל בהתנדבות בעמותות למען בעל"ח, ויתכן שאת זקוקה לעיבוד והשלמה עם האובדן עד למוכנות אמיתית לאהוב ולקבל אהבה מחדש, מהחבר הכי טוב שלנו.. אני מאחלת לך הצלחה רבה בהמשך. הדס אהרון כרמלי