האם משהו אצלי לא בסדר?

שלום מרים, אני יודעת שיש הרבה בנות שרוצות חבר ולחוצות על זה וכל הזמן עסוקות במי התחיל ועם כל הריגושים הללו...וסקס ונשיקות.. וכבר כולם לוחצים עליי על זה שאין לי חבר אני בת 24. אני לא לחוצה על כלום לא אוהבת שמכירים לי מישהו ומחברים בינינו כי מתחילים איתי גם ככה ואני אוהבת דברים שקורים באופן טבעי. מעבר לזה שאני אוהבת לצאת עם מישהו שהכרתי דרך סיטואציה ולא סתם אחד שניגש בגלל שכבר נהייתה לי חרדה כזאת והימנעות מלרצות חבר כי לאור הלחץ שהופעל כן נתיי צ'אנס לכאלו שמתחילים איתי ואז.. אז אני מצפה שבגלל שלא מכירים בכלל ואין שום דבר משותף אז ציפיתי שיהיה יותר שיחות ואח"כ אלוהים גדול אולי אתאהב אולי לא? וגם הוא. אבל הבעיה היא שהם ישר מנסים לנשק אותי ולגעת בי איך שאני כבר מתיישבת לידם וזה מעלה לי את העצבים וההזוי שזה ככה עם כולם. זה לא גורם לי לחשוב שאני רצויה או מעניינת אלא שהם סתם חרמנים זה מעליב אותי כי כאילו הם לא רואים אותי את מי שאני מבפנים ואולי זה גם לא מעניין.. ולרוב אני חותכת אם זה נמשך בפגישה השנייה. כל הזמן יש את החתירה למגע זה ממש כמו הטרדה כי הרי אני לא מכירה ואין כלום בינינו גם לא בתקשורת. אני למשל לא אוהבת שאיך שאני מתיישבת ליד מישהו הוא יתן לי הערות על המראה וינתח אבל אם כבר אז שלא יעיר לי על גודל החזה. לא צריכה שיאמר לי שאני סקסית מעדיפה שיאמר שאני יפה. לא צריכה שאיך שמתיישב לידי כבר יצמד אליי עם הגוף שלו ויקרב אותי אליו לא רוצה שינסה לנשק אותי שזה הכי הזוי ולמה נראה לו שאני רוצה? השאלה שלי לאחר הנאום הארוך :) האם ככה זה? כלומר ככה מתנהגים? ואני הלא בסדר? כי לא יצא לי לחוות משהו אחר אז אולי יש משהו שאני מפספת? וגם למה כולם מתנהגים אותו דבר, למה הם לא עושים מה שהם מרגישים לנכון? את חושבת שזה מראה על רצינות? אני אישית מרגישה כמו גוש בשר תודה

תודה. אבל למה לי זה קורה לי שוב ושוב? האם להתרחק מכאלו בחורים כי הם לא רציניים? אני לא מצליחה ליצור קשר. ובעיקרון את צודקת כבר נהייתי דרוכה בגלל ההתנהגויות הללו.