בושה - האם מצריך טיפול?

לפני כשנתיים הייתי במערכת יחסים רעה מאוד, כאשר בנוסף לזה ברובה לא היה מין ביננו (הוא כן קיים יחסים עם אחרות), הייתה המון דחיה, כשהיה מין הוא היה רע, קצר, מכני, נאמרו ונעשו דברים שגרמו לי להרגיש המון גועל מעצמי ובושה, ניסיתי להעלים את החשק המיני שלי כוון שכל פעם שמחשבה או רצון במין או רומנטיקה הייתי מרגישה דקירות איומות, בוכה, מתביישת נורא, עמוקות, שבכלל חשבתי על הנושא. כמעט ולא הייתי נוגעת בעצמי כמובן, אבל כשכן הייתי מיד בוכה. מאז קרו עוד אירועים וכמובן שאני לא נמצאת במקום כל כך רגיש יותר, אבל החשק המיני לא התאושש לחלוטין, אני כן נמנעת מקשרים רומנטיים או מיניים לחלוטין, נמנעת ממחשבות על אקטים מסוימים בכלל, מחשבות על מין שכוללות אותי נפסקות כשאני שוב מרגישה מלוכלכת, לא ראויה ופתאטית ניסיתי לצאת שוב עם אדם חדש, ולרגע היה נדמה שהבעיה נפתרה ברובה או עומדת על סף פתרון, אבל זה לא הסתדר ביננו ומאז לא ניסיתי שוב והבעיה עדיין מורגשת, ללא קצה חוט לפתרון האם אני צריכה לפנות לאיש מקצוע? אם כן, מה לומר? אני מרגישה ככ הרבה בושה לתאר את זה, אפילו ביני לבין עצמי, לשבת מול זר שישאל אותי 'למה באת?', אני ברגעים אלה מגמגמת ומרגישה מן בכי אצור בחזה... האם אפשרי לפתור את זה בעצמי? ישנו ספר מקצועי מומלץ, או תרגילים שכיחים לאנשים במצב דומה? תודה בכל מקרה