תוצאות לטווח ארוך בטיפול סרוגייט לנשים ללא עוררות

בעייתי היא כזאת: אני בת 40, רווקה, חסרת ביטחון, דימוי עצמי נמוך, נראית טוב, לא מסוגלת להתעורר מינית עם בנזוג, ובד"כ גם לא באוננות (אך כן מסוגלת להגיע לאורגזמה באוננות, בד"כ ללא תחושת הנאה). עם שני בני זוג ראשונים הייתי מסוגלת להתעורר מינית, ועם אחד מהם אף גמרתי מחדירה מס' פעמים. עם הבחורים שהגיעו לאחר מכן (גיל 23 והלאה) כבר לא הייתי מסוגלת להתעורר מינית, למרות הרצון לקירבה ולתקשורת מינית. לאחרונה התאהבתי נואשות במישהו, אך לא הייתי מסוגלת להיכנס איתו למיטה מפחד שגם הוא, כמו כולם, יטיל עליי את תוית ה"פריג'ידית" ויגרום לי לתחושת אשמה ובושה, ותחושה שאני נושאת מום כלשהו.הסיפור הסתיים כמו כל שאר מערכות היחסים שלי בעבר - בלב שבור ותחושה שחוסר עוררות אצלי זוהי גזירת גורל ושאין לי סיכוי לזוגיות ומיניות טובה. כמו כן - בגיל 25 עברתי ניתוח לכריתת פתח הנרתיק בגלל וסטיבוליטיס. כיום אני חושבת שמיהרו לנתח אותי בלי לנסות תחילה פתרונות יותר קלים. אחרי הניתוח כבר לא היתה לי שום תחושה בנרתיק בזמן חדירה (לפני הניתוח, חלק גדול מההנאה שלי התרכז בפתח הנרתיק ובחדירה). חוסר העוררות המינית החל לפני שסבלתי מוסטיבוליטיס, ונמשך מאז ועד עכשו שאלותיי הן: האם ניתן בכלל לשפר את מצבי, כך שאהיה מעוררת מינית, לפחות? וארגיש תשוקה מינית? האם טיפול בעזרת סרוגייט יעיל לטווח ארוך? האם טיפול בעזרת סרוגייט עלול לגרום לי לנזקים נפשיים?

תודה עבור התשובה לגבי תרופות: עם שני בני הזוג הראשונים לקחתי גלולות ולא היתה ירידה בחשק או בעוררות עם בנהזוג השלישי לקחתי גלולות (מיקרודיול), ובמקביל לירידה בחשק גם קיבלתי וסטיבוליטיס (לא שבתי להשתמש מאז בגלולות). כיום - מטופלת בטיפולי פוריות. לוקחת כמות גדולה (450) של מנופור/גונל/פיוריגון, אבל בעיית האי-עוררות קיימת כבר הרבה שנים, וגם בתקופה שלא לקחתי בכלל גלולות