פחד ממין ומגע

שלום, סליחה על האורך. יש לי בעיה שהלכה והסתבכה עד לכדור שלג. כל בחורה נערה רוצה חבר ולאט לאט קורים דברים כשיש אמון וכו'... אני התחלתי לצאת עם בחורים רק מגיל 20אחרי צבא עד אז הייתי ממש ביישנית. כל המפגשים שלי היו ממש קצרים. קודם כל הפריע לי כל נושא הבתולין והתביישתי בזה. מעבר לכך כל דייט ראשון בלי יוצא מהכלל כולם רוצים נשיקה וקשה לי עם זה אני גם מרגישה שהם מאוד "מתעוררים" רואים את זה במבט בעיניים וזה מלחיץ אותי ואז אני בורחת כי אני מרגישה לא מוכנה! ציפיתי בתמימותי שבחור יצא איתי ככה בלי סיבה באופן נאיבי ולאט לאט תהיה קרבה ומגע אבל אני לא מרגישה את זה עם שום בחור הכל זה ישר כיאלו אני כבר חברה שלהם. קשה לי עם מגע ואני כבר מבולבלת אם זה בגלל שזה מהר מידיי ואני עדיין לא בוטחת בהם או שככה זה בטבע. סברתי לעצמי שאם כולם!!! מתייחסים אליי ככה אז כנראה שזה דרך הטבע והבעיה אצלי? הרבה מדברים אליי ממש חופשי ואני עדיין לא מכירה אותם כך למשל היה לי דייט עם בחור בדייט הראשון התחיל לדבר איתי על סרטי פורנו ומה נעשה ביחד. גם בקושי הספקתי להיות אצלו ברכב וכבר רצה נשיקה. קשה לי להסביר כל דייט ודייט אבל הרבה אומרים שאני סקסית וזה מעליב אותי! אני רוצה יחס אמפתי וחברי אבל הם כנראה כבר ממש מנוסים וחלקם גם חושבים בגלל שאני מושכת שגם אני עם ניסיון או אם נתתי להם את הטלפון אז גם אני נמשכת אליהם וזה בכלל לא כך לחלקם אני לא נמשכת בכלל זה לא שהם דוחים אבל הם גם לא חתיכים. נוצר מצב של רתיעה!!! מכל הדייטים שהסגנון שלהם זהה. הגעתי למצב שאם מישהו מתקרב אליי ברחוב כל גוף מתכווץ ויש לי בחילה רוצה לצאת מהסיטואציה. אני ממש נמנעת מהתחלות. כלומר מונעת קשר עין כלומר זזה במרחב מפנה את הגב עושה עצמי לא שומעת כשמישהו מתחיל שיחה... מי שפונה ישירות אני אומרת לו שיש לי חבר. כל הפחד הזה נובע מהחשש להגיע למגע הזה. אני אפילו מסרבת שיכירו לי בחור כי אין י ניסיון בכלום וזה בעייתי שזה במעגל החברתי כי אף אחד לא יודע שאני בתולה. המצב כיום הוא שאני כבר בת 30! ומגיל 25 ממש מתנזרת מלצאת אין לי חשק לזה. גם אם ארצה בחור מסויים יש לי הרגשה שזה לא יעבוד כי אני כנראה צריכה יותר זמן. אוסיף דבר אחרון, בחורים בד"כ שואלים על מערכות יחסים קודמות בשביל לעשות חישובים ויש הרבה ששוללים על סמך זה כלומר שמבינים שאת ילדה טובה הם כבר לא מתאמצים היה לי בחור כזה שרדף אחרי כשיצאתי ממועדון והוא דווקא נראה לי. היה מהנדס מאוני' ת"א ונראה אינטליגנט אבל בפגישה שלנו אז הייתי בת 29 הוא התחיל לדבר על מין! ועל מין אורלי וזרמתי איתו בבגרות אבל הבין שלא היה לי חבר רציני. בפגישה השנייה רצה להזמין אותי לביתו וסירבתי ( גר לבד) וזה בטענה שאבוא לראות סרט אצלו שדיברנו עליו בפגישה הראשונה. קשה לי מאוד לסמוך על זה שלא יקרה כלום ואני גם לא מוכנה לזה בכלל! והרגשתי שהוא כל הזמן מתכנן את המפגש הזה לראות את הסרט בקיצור אני תמיד בסיטואציות לוחצות נלחצת ובורחת. במקרה הנוכחי הוא לא התקשר יותר כי כנראה אין לו כח לאחת כמוני. אני מנסה להבין האם יש לי בעיה או שפשוט הבחורים שאני מכירה הם הבעיה? לחלופין שאני מחפשת בגוגל על בנות שיש להן רתיעה ממין אני קוראת על זוגות!!!! שהיו אפילו שנתיים יחד ולא קיימו יחסים והם לא ילדים.. אני נמנעת כי אני מרגישה שאני לא יכולה ככה לספק את הסחורה חוץ מזה שלא נעים לי כל כך עם גופי או מגע כזה כמו שהם נוגעים בי בפגישות הראשונות. הכדור שלג הוא בגלל גילי אני מרגישה שגברים מתקדמים עוד יותר מהר !!!וכל עכבה רק תגרום שלא ירצו להשקיע בי. יש לציין שבגלל הבית שלי קשה לי ליצור אינטימיות רגשית מהר ומגע זה תוצר של חיבה ואיכפתיות אבל כנראה אצל רוב האנשים אין בעיה כזו כמו שאין בעיה לסטוצים או חילופי בני זוג בתדירות גבוהה. אני חייבת לדעת אם יש לי בעיה ומה לעשות? ואני החלטתי שאני כן רוצה לפעול בקשר לחבר אבל אני מפחדת שוב מהסיטואציה הזו. תודה רבה.