דימוי גופני
דיון מתוך פורום טיפול מיני בנשים
הי, אני בת 26ומה שצעירות מגילי מעיזות לעשות אני מתעכבת ולכן עדיין לא היה לי חבר בגלל זה. קשה לי ליצור זוגיות בגלל הקרבה הגופנית שאז רואים דברים בזכוכית מגדלת. מכירה את זה שהולכים לים ופתאום מתיישב לידך בחור ואז את חוששת פן תבצבץ לה שערה לא במקום? אז ככה אני מרגישה. אני כל הזמן חושבת מה יהיה אם עוד לפני שיש. קשה לי עם עירום / עירום חלקי מול בן זוג כי אז אנחנו ממש חשופים אני מפחדת וביקורתית על עצמי ולא ביקורת עליו. חוששת מריח גוף מכל מיני מקומות, שערות פה ושם. אני גם לא מרגישה נוח עם הגוף שלי אני מאוד רזה 49 ק"ג על 1.7 ואין לי חזה. רוב האנשים קוראים לי עור ועצמות ויורדים עליי מאז בי"ס יסודי מה שגרם לי להתבייש בגופי. בחורים נמשכים אליי ובכל זאת קשה לי עם זה שאני רזה והמגע לא יהיה נעים. כי באמת אני קצת עצמות. מפריע לי שיש לי כפות ידיים מזיעות ודברים שאולי זה ישמע מצחיק אבל היום יש דרישה להיות חלקה נטו. אומנם אני מורידה שיער בידיים אך לא תמיד בא לי להיות במסדר גילוח ויש גם את שלבי הצמיחה כולל ברגליים. בבית השחי אני מגלחת ויש ירוק כזה וזה צומח כל יומיים ולא אסתטי כמו בנות אחרות היום הדרישה שלא יהיה ירוק. לצערי שחקתי עם המפשעות דווקא שם היה ממש מסודר ויכולתי ללכת עם בקיני ועכשיו זה זוועה ואני בכלל שומעת שהטרנד זה להוריד הכל!!! ויש בחורים שנגעלים אם למישהי יש שם שיער ובכלל הדרישה שלהם לחלק בכל הגוף גבוהה מהדור של ההורים. מה עושים בשלבי צמיחה של השיער עד שאפשר לעשות שוב שעווה? אני לא מסוגלת לעמוד בסטנדרטים האלו. יש לי גם שיעור כעת על הפטמות כי גם שם תלשתי וממצב שקוף זה הפך שחור וכעת אני לא יודעת מה לעשות. האם רק אני מסתכלת יותר מידי על הדברים הללו? מאוד פוחדת מדחייה. מה אפשר לעשות? תודה
שלום רב את לא צריכה לעמוד בסטנדרטים האלה שאת מתארת- בעצם את מעמידה את עצמך בסטנדרטים לא אנושיים. הפוקוס שלך בנושא מונע ממך ליצור קשרים , מאוד חשוב שתאהבי את הגוף שלך ותקבלי אותו וכך תוכלי להרגיש נח עם בן זוג שתהיי מעונינת בו. כמובן שיש מקום להתיעץ עם מומחים בקוסמטיקה לגבי הסרת שיער.זו בעיה שמטרידה נשים רבות אבל כנראה שהעיסוק שלך בזה מורכב גם מתכנים רגשיים נוספים. כדאי שתפני לטיפול פסיכולוגי בנושא, יכול להיות גם אצל מטפל מיני מוסמך עם רקע בעבודה סוציאלית קלינית או פסיכולוגיה קלינית דרך אתר איט"ם
הי אני מודה לך. השאלה אם את בטוחה שלא ידחו אותי בגלל זה? פשוט אין לי ביטחון עצמי! בקשר לזה. אני נורא רגישה ונעלבת מהר מאוד מביקורת.( בקשר לתסמינים רגשיים, תמיד מתחו עליי ביקורת בקשר למראה מגיל מאוד מאוד צעיר)אולי בגלל זה אני מחמירה עם עצמי ולא אוהבת את עצמי כל כך כלומר לא משוחררת. אני רואה גם אחרות שיש להם פגמים ויש להם חבר ולכאורה נרגעת. אבל נראה לי שהבחורים שמתחילים איתי יש להם דרישות גבוהות!!! הם מנוסים וראו עולם ולי לא הייתה אינטימיות בגלל הבושה. דרך אגב תודה על הפורום כי אין לי עם מי לדבר עד כדי כך אני מתביישת ובטח שלא אספר את הפגמים שלי לחברות.
תזכרי שגם לגברים רבים יש קושי עם הגוף שלהם, עם הגובה שלהם, עם גודל איבר המין שלהם ועוד.כשבונים חברות לאט לאט משתפים גם בחששות ורגישויות וזה מאפשר להתקרב רגשית. אני חוזרת על ההמלצה לפנות לטיפול, חשוב גם שתשתפי חברות. את צריכה ללמוד להתמודד טוב יותר עם זה שאת רגישה ופגיעה כי זה מונע ממך בחיים דברים שאת רוצה.
מנהלי פורום טיפול מיני בנשים
