רתיעה מגברים

שלום, יש לי רתיעה מגברים אם מישהו מתחיל איתי אני ישר מסרבת הכוונה לכאלו שמתחילים ברחוב. יש לי גם תחושת בחילה וגועל מהם.. כשאני יוצאת לבילוי אני יותר מודעת לזה שיתחילו איתי אולם כשאני יוצאת אם מישהו אני יודעת שזה לא יעבור את הפגישה השנייה כי תמיד בראשונה נוגעים ונצמדים אליי או מנשקים וזה לא נעים לי. אני לא מרגישה גם משיכה מינית אליהם. אני מאוד מבולבלת כי מצד אחד למצוא בן זוג זה קשה צריך משיכה , אהבה חברות עניין ועוד שלל תכונות ומצד שני תמיד בפגישה הראשונה מתנפלים עליי וזה לא בגלל האישיות הכובשת שלי נכון? :) בקיצור נוצרה לי רתיעה מגברים ואני גם לא מוכנה שיכירו לי כי אני ממש נלחצת מהמגע. נוצר מצב שאין לי ניסיון ומצד שאני אני גם אחת שלא רוצה לעבור הרבה גברים אבל בחברה שלנו יש בוז לזה ועצם המודעות גורמת לי להסתגר עוד יותר מגברים מהביישנות של החוסר ניסיון.. האם אני נורמלית או שככה זה? אגב ואני מאמינה שיש את זה לכל אחת, אני לא מרגישה בטוחה בגוף שלי וגם זה חלק מהימנעות שלי ממגע גם של אנשים.. אני לא אוהבת לכאורה שמתקרבים אליי ומסתכלים עליי בזכוכית מגדלת.. זה גורם לי להתכווץ. תמיד יש על גופי ביקורת למשל אני נבוכה אם מישהי אפילו תסתכל לי על החזה ( אין שם הרבה) או אם בחור/ בחורה מדבר/ת איתי וכאילו בודק מקרוב את הפנים למשל מסתכלים על השפתיים אז אני יד חושבת האם יש לי שפם? אני לא ככה בוהה באנשים... תודה

אני ממש לא נמשכת לנשים ולא זכור לי משהו מהבית... רציתי רק לשאול אם מה שכתבתי בהודעה הקודמת בהתנהלות של גברים בדייטים זה ככה? ואני הלא בסדר.. יש לי חברות שאומרות שהם רק רצו להשכיב.. וזה בדיוק מה שאני מרגישה חרמנות ולא חברות. אני מרגישה כמו חפץ..