שאלה למרים ברנר

הי, האם את יודעת מה יכולה להיות הסיבה שאני לא אוהבת שנוגעים בי כלל? כמובן שהבעיה יותר מעמיקה זה להיות עם בן זוג אני לא מסוגלת לחשוב על מגע ואי לכך אני תכבר נמנעת נ מלהיענות להצעות של בחורים כי תמיד זה מגע על ההתחלה מעולם לא התנשקתי. כי לא הרגשתי צורך ומעולם לא הייתה לי מערכת יחסים שהתפתחה לאן שהו בגלל הנושא הגופני שהוא ראשוני לרגשי ולי קשה עם זה כבר על הפגישות הראשונות רוצים ליצור אינטימיות?- אני עדיין לא סומכת על האדם. אני גם לא מרגישה צורך/ חוסר במגע אבל חוסר זוגיות רגשית אני כן מרגישה חוסר. אני יודעת ש"הבעיה" תהווה לי למכשול. בעיקרון אם יהיה מישהו שתיווצר איתו מערכת יחסים והתאהבות אז אני יודעת שכן יהיה לי נעים שיחבקו אותי וכו'.כי עובדה שיש לי "ידידים" נניח מהלימודים אז אם מישהו ייתן לי נשיקה לפני שהולך לצבא אז זה נעים לי.. העולם שלנו מיני מידי בשבילי נשיקה כבר רוצים בפגישה הראשונה או השנייה ויש בכלל לחץ לכיוון של מגע ואני לא רוצה. אני בכלל תוהה מה טיב היחסים מרגישה שיש בחורים שרוצים רק מין. התייאשתי והפסקתי לצאת עם בחורים כי אני מרגישה לא נוח להיות בסיטואציה. הבעיה היותר חמורה זה המגע המיני אבל אולי אני מגזימה כי הרי עוד ל היה מישהו באמת חבר ולכן זה מלחיץ אותי. השאלה אם אני ככה כי עוד לא היה משהו שהתעניין בי באמת וזה לגטימי או שיש לי בעיה? אין שום תקשורת ביני לבין הבחורים שאני יוצאת איתם מבחינת הרגש..ההתאהבות האינטלקטואל..למה הם מתנהגים ככה? אני מאוד מבולבלת מה שיוצר אצלי כבר רתיעה מכל בחור שמנסה להתחיל כי אני ישר מפחדת מהמגע... נ.ב אני לא יודעת למה כל הזמן אנשים מחפשים לגעת בי ישר ואני אספר משהו קטן רק בשביל שתגידי לי אם אני נורמלית.. התחלתי לעבוד בעבודה חדשה ממש שבוע וכבר יש שם גבר אחד בשנות החמישים לחייו שנוגע בי זה נורא מלחיץ אותי אבל אני מנסה לומר לעצמי שככה זה ואצלי הבעיה. גם כשסיפרתי לאימי היא אמרה מה את כל הזמן נלחצת ממגע.כי כבר דיברתי איתה על הבעיה הזו וביא יודעת שאני נמנעת מבחורים... אני לא מבינה אולי את הקודים? מגע זה כשמכירים מישהו או אוהבים מישהו מאוד אז איך יתכן שהוא נוגע בי כשכלל לא מכיר אותי? ( שוב זו שאלה שאני כל הזמן שואלת את עצמי גם עם אחרים)זה מתחיל ממעין חיבוק באזור המותן ליד עמדת הקפה כשאני אומרת בוקר טוב והוא אמר בחצי פה אומנם "בוקר טוב יפה".. אח"כ כשישבתי ליד המחשב וביקשתי עזרה ונתתי לו לשבת בכיסא שלי כשאני עומדת לידו( עם מכנסיים ארוכים)הוא העביר יד בין הרגליים שלי למרות שהן צמודות באזור שמתחת לברך, ראיתי בזה שיא החוצפה ובאותו יום גם כשהגיע ממולי לעמדת השולחן שלי, תפס אותי מקדימה מהצוואר עם כף היד מה שבכלל הפחיד אותי כאילו בא לחנוק אך זה היה מעין סוג של ליטוף עם הבוהן מקדימה חזרתי הביתה ופרצתי בבכי. למחרת עמדתי לידו בכניסה למעלית וכבר חשבתי על תרחיש אך שוב הרגעתי את עצמי.שאני משוגעת.. ואכן כשנכנסנו למעלית דיברנו לא זוכרת על מה אבל מהר מאוד הוא שוב מחבק אותי עם המרפק שלו על הצוואר שלי זה לא חיבוק עם הצמדה או משהו אבל בכל זאת.. סליחה שכתבתי לך רבות אבל אני כל כך מבולבלת מכל הנושא של מגע והקישור לאהבה או חברות או חיבה אוהטרדה מינית. כי אני אחת כזו שככה מתייחסים אליה בחורים/ גברים אבל תמיד יש לי סיטואציות כאלו מבלבלות . מאז שאני נרתעת כולם חושבים שאני דפוקה אבל אני לא מסוגלת בטח ובטח לא עם בחור שאני יוצאת איתו למה להכניס עצמי לסיטואציה שכזו בפגישה ראשונה.? מה דעתך על המקרה הנ"ל? זו פשוט הדוגמא היחידה שאני זוכרת אבל היו לי מלא.. האם ככה זה ואני צריכה להתמודד או שהרגשות שלי נכונים? שוב הבעיה זה עם בחור שאני נפגשת לדייט זה הכי מבלבל אני רק יודעת שאני לא רוצה... ואל תדאגי הם ישבו וירצו בפגישה שניה או שלישית הם פשוט לא שולטים בזה וזה יוצר אצלי לחץ נוראי הם גם מנסים ליזום כל מיני מקומות אינטימים וכו'.. תודה