מתקשה להיות בזוגיות

הי, מגיל העשרה התחמקתי מניסיונות עם בנים כי לא הייתי מתאהבת מהר וההורמונים לא השתוללו אצלי אני מודעת לכך שלא הייתי כלל מפותחת ובגיל 18 אפילו לא התפתח אצלי החזה גם לא ניצנים..מה שגם גרם לבושה. אני יודעת אפשר לומר בגדול שהדימוי הגופני ( של חוסר חזה) ואי הרגשה של נשיות + פחד מדחייה רגשית מאוד גדולה אצלי מנעו ממני שלבים מסויימים. בצבא הייתה לי אהבה אך הפרידה ריסקה אותי והייתי בדיכאון מאז אני מאוד בררנית בבחורים כאילו מחפשת אישור מי רוצה אותי ומי רוצה לנצל..( כי כשהייתי קטנה והם היו בוגרים הבנתי שיש פערים) אני מאוד דחוייה על ידי אבי ועברתי התעללות נפשית.. בקיצור יוצא מצב שאני לא מוכנה לנהל מערכת יחסים מחשש לדחיה פיזית ורגשית כאחד מאוד מאוד נעלבתת מהר פוחדת גם שתהיה אהבה ואז יגמר.. כל זה הביא אותי לשנים של חוסר רצון מוחלט בחבר אגב הורי התגרשו בהליכים מכוערים מאוד מאוד וזה השפיע עליי בכללי למה אני צריכה זוגיות, להתחתן, וכו'.. כיום גם אם אני רוצה יש בעיה של חוסר ניסיון מיני וזוגי.. מרגישים את זה אני מסוגלת להתנהג כמו ילדה קטנה וממש מפגרת ביחס לגיל! לפעמים אני אומרת שיש בנות גם בגיל יותר מבוגר או צעיר שזו המערת הראשונה שלהם ועדיין הן בעלות עמוד שידרה לא נלחצות מחוסר ניסיון וכו'.. שמתי לב כשיש בחור שאני רוצה!!! אני עושה את כל הטעויות האפשריות וכשיש מישהו שאני לא רוצה אז הכל בסדר... וסתם בכלליות: תמיד סירבתי לבחורים כי ראיתי בהם נחותים לא חכמים אף אחד לא נראה לי התנהגותיות ושכלית וגם ראיתי ברובם כאלו שרוצים לנצל.. אני לא יודעת למה אני ככה ולא מתאהבת בקלות אפשר לפתור את זה ע"י פסיכולוג? אפשר אפשר להדביק פערים בגיל 30? הקטע המיני והמגע גם קשה לי..