פחד מפרידה

היי, יש לי בעיה שבעצם בגללה אני לא בזוגיות זה התחיל מאבא שמתעלם ממני חיינו יחד באותו הבית וכך זה היה תמיד זלזול והתעלמות. הוא עזב ואפילו לברך אותי ליום הולדת לא מתקשר הייתי מאוד בררנית בלבחור בחורים מאז ומתמיד בודקת שהם לכאורה בעלי פוטנציאל שמא לא אכניס ראשי למיטה חולה ואז אצטרך להיפרד למשל הייתי שמה לב באיזה תיכון למדו מקצועי או עיוני מה השאיפות מה עשו בצבא.. כאילו מחפשת אישור לא להתאהב סתם וגם כמובן שהם רציניים ולא לסטוץ. בצבא התאהבתי מבלי שארצה ולקח המון זמן עד שנתתי מעצמי זו הייתה האהבה הכי חזקה שלי הוא העלה לי את הביטחון העצמי ואהב אותי כפי שאני הסתדרנו מצויין וזה נגמר בבום מצידו נכנסתי לדיכאון קשה שנתיים מאז אני חוששת להיפגע הייתה לי תקופה ארוכה שלא רציתי לשמוע על זוגיות משהו בי לא מאמין בזה ולא מאמין שלי תהיה אהבה אמתית. ומאז הפרידה אני שמה לב שאני לא מצליחה להיות בזוגיות. בכל דייט שמתחילים געת בי כבר בפגישה הראשונה אני חשדנית והרבה פעמים זה נראה לי שהם לא רציניים כולם נראים לי חרמנים ואני הכי מחפשת אהבה אמתית וכנה.. אין לי כח למלחמת הרגשות הללו עד למציאת הבעל לעתיד אין לי כח להתאכזב וויתרתי. הבעיה כיום שקשה לי לחזור לעולם הדייטיםזה מתיש אותי נפשית יותר מאחרות רגע בוכה רגע צוחקת רגע חושבת שמי שאיתי הכי חמוד ורגע אחר מבינה כמה עבד עליי לפעמים מרגישה שהכי טוב לבד ולפעמים חוששת מזה.. האם אוכל לצאת מזה ע"י טיפול? אני ממש לא מאמינה שיהיה מישהו שלא יוותר עליי. ואני יודעת שלא צריך אהבה בשמיים אבל איך יודעים שבחור רציני ולא רוצה סטוץ?