רתיעה מינית בעקבות טראומה מינית בילדות

היי, עברתי בילדות התעללות מינית במשך שש שנים בגילאים 10-16. הפוגע היה בן משפחה. התמודדתי מולו בבית המשפט (לפני 25 שנים) כשעדיין לא היתה מודעות כמו שיש היום. הוא הורשע ונכנס לכלא. בעקבות הטראומה נפגע לי התפקוד באופן כללי ואיבחנו אותי עם comples ptsd. היו תקופות בהן הייתי באשפוזים פסיכיאטרים ולעומתן תקופות של תפקוד מירבי בעבודה ובבית. כל השנים נרתעתי ממגע מיני בעצמי או עם אחרים והייתי בתחושות חרדה וגועל מעצמי ומאחרים בהקשר של יחסי מין ואוננות. יחד עם זאת ניסיתי לפתח קשרי זוגיות אינטימיים הכוללים יחסי מין עם גברים וכשהתייאשתי מגברים ניסיתי קשרים עם נשים מתוך חשיבה שאולי זה יהיה פחות מאיים. חייתי עם בת זוג 10 שנים כאשר בתחילת הקשר הצלחתי לקיים יחסי מין ולהתמודד תוך כדי עם חרדה ופלאשבקים אבל ככל שעבר הזמן יחסי המין היו מעיקים והרגשתי שאני צריכה לעשות זאת רק כדי לא לאבד את בת הזוג. שנאתי את זה. הרגשתי שאני אונסת את עצמי לעשות משהו שאני לא רוצה. תדירות קיום יחסי המין הלכה ופחתה עד שבשנים האחרונות לקשר לא היו יחסי מין או מיניות כלשהי בינינו. יש לציין שהקמנו משפחה ושנכנסתי להריון דרך בנק הזרע. כל השנים הייתי בטיפול פסיכולוגי לעיבוד הטראומה וההשלכות שלה על החיים שלי כאישה, בת זוג ואמא. כל השנים ועד היום אני מקבלת תרופות פסיכיאטריות לטיפול ב ptsd. בזמני תפקוד אני עובדת במקצוע טיפולי ונחשבת כטובה מאוד בתחומי. עם כל אלה, יש לי פחד גדול מאינטימיות ומיחסי מין, חרדה, רתיעה וגועל. כל אלה מביאים אותי בשנים האחרונות להימנעות מכל קשר שעלול להוביל להתמודדות עם מיניות ויחסי מין. אני מאוד מיואשת אבל עדיין מתקשה להשלים עם המצב. האם במקרה כמו שלי יש עדיין תקווה להחלמה בתחום המיני? יש לציין שבחמש שנים האחרונות אני מטופלת בלוטם, מרכז לטיפול בטראומה מינית. סליחה על האורך והמון תודה מראש.