פחד מפרידה ואי יצרת קשר

שלום לכן, אני יודעת שכולם עוברים פרידות כאלה ואחרות מאנשים ואם זה אין לי בעיה הבעיה היא פרידות מבן זוג. שגם פה זה ידוע שקורה לכולם. משום מה אצלי יש בעיה פרושו של דבר שאני לא מעיזה להיכנס למערכת יחסים וזה אומר שגם אם אני אצא עם מישהו בן אם אני רוצה אותו או לא זה יעליב אותי ואקח את זה קשה שהוא לא רוצה בי. כמו כן גם כשאני יוצאת עם מישהו אני במתח ולחוצה מזה שיש מישהו בגלל שהתחלה הם משחקים את זה החברים הכי טובים ועדיין לא מכירים ורוצים מגע ולי זה קשה הלתת מעצמי ואז יש פער ושוב אין חיבור ביניו ואז הם נרתעים ובורחים. למדתי להיות שנים לבד אבל עכשיו בגיל מסויים שכולן נשואות עם ילדים אני מבינה שאני בלופ ושאשאר לבד גם אין כבר את מי להכיר ולהיכן לצאת ומעגל מצטמצם גם של החברות רובן דיי אגואיסטיות ואני מרגישה ממש לבד אין לי גם ממש משפחה שאוכל להעביר את הזמן שבתות חגים.. נראה כאילו אשאר לבד כל חיי. האם לפנות לפסיכולוג? וכיצד באמת אפשר לעבוד על עצמי כי אני לוקחת את הפרידה קשה היה לי חבר אחד בצעירותי ואחרי שנפרדנו הייתי בדיכאון קליני ממש רציתי להתאבד כי הוא היה הרבה דברים שהיו חסרים לי מהבית וחוסר דמות אב. ונראה לי שמאז זהו אין לי אומץ כי אני מפחדת שהמצב יחזור על עצמו אני גם זוכרת שדיי התאבלתי עליו ולא רציתי גם הרבה זמן מישהו אחר. וגם לא היה מי שיכנס לנעליו.. וכן הערך העצמי שלי תלוי כנראה בבן זוג. כי אפילו אם זה בתחילת דייט ולא רוצים בי אני פשוט אוכלת סרטים על עצמי.. מפחדת להיכנס לקשר כי בסוף תהיה פרידה.