נשואים 5 שנים - מתוכן 3 ללא סקס
דיון מתוך פורום טיפול מיני בנשים
אילנה שלום, (כבר שלחתי את ההודעה לפני מספר ימים, אם כבר ראית, מתנצלת על הפעם השניה) אנחנו נשואים 5 שנים, לפני כן היינו חברים במשך שנה. בני שלושים פלוס, הורים לבת שנתיים וחצי. מאז שהריתי את בתנו, מאז המגע המיני בו נכנסתי להריון, לא קיימנו יחסי מין. לידת בתנו (האהובה עד מאד) דרדרה מאד את היחסים ביננו שהפכו מלאי קונפליקטים ומאבקי כוח. אני פגועה עד עמקי נשמתי מהעובדה שהוא נמנע מלשכב איתי, ויותר מזה - מכך שרק אני זו שמציפה שוב ושוב את הנושא. לו לא הייתי מדברת על זה - זה לא היה בא ממנו. אני מרגישה שנשיותי נרצחת, ממש כך. כרגע, אנחנו צוות עבודה שמשתף פעולה בהורות ובאחזקת הבית וזהו. ניסינו טיפול זוגי במשך שנה, שהביא לשיפור בתקשורת ולהכרה הדדית מעמיקה יותר, אבל לא הכניס אותנו למיטה. שקלתי אינספור פעמים זיונים מהצד. נפסל כי זו לא דרכי. רקע: הוא סובל מעודף משקל חמור (עשרות ק"ג). אני לא נמשכת אליו כרגע, אבל מפריע לי שהוא לא רוצה. טוען שאינו גיי ושאין לו משהו מהצד. הוא אוהב אותי ואני, עדיין, אותו. אני מבועתת מהאפשרות להתגרש ולהיות אם חד הורית. רוצה שזה יצליח לנו, למרות הכל. יש סיכוי ריאלי???? תודה רבה
לורי שלום, המצב שאת מתארת הוא מורכב ודווקא באופן פרדוקסלי אני מוטרדת מההזנחה של בעלך כלפי גופו כפי שמתבטאת בעודף המשקל הניכר. עבור גבר כבן 30 עודף משקל כה ניכר לא רק שאינו בריא אלא מבטא הזנחה גופנית ופיצוי לחסכים רגשיים באמצעות הגזמה באכילה, כלומר אני רואה בכך סימפטום לסוג של מצוקה רגשית. אדם בעל משקל עודף רב בדר"כ אינו אוהב את גופו והדבר בהחלט עשוי להביא גם לרתיעה מינית בשל מצבו. יש במערכת שלכם כוחות זוגיים חיוביים המתבטאים בעובדה שאתם נהנים מהבת המשותפת ומתפקדים כצוות משומן היטב. כמו כן בעקבות טיפול זוגי השתפרה התקשורת וגם זה מראה על יכולת לגמישות ופתיחות. מה שנדרש כרגע הוא טיפול מיני זוגי אצל סקסולוג המתמקד בתקשורת הפיזית הקדם אירוטית והאירוטית. אגב, מומלץ לשלב זאת או אף קודם לכן בפנייתו של בעלך לטיפול הרזייה המשלב כמוב דיאטה וספורט ועיצוב דימוי גוף חיובי עבורו. ייתכן שהוא לא רוצה מין לא בגללך אלא בגללו ואם הסיבות הן נפשיות ייתכן שכדאי לטפל גם בכך באמצעות טיפול פסיכולוגי אישי עבורו.
אילנה ראשית, תודה, על תשומת הלב והמענה. אחרי ששלחתי את ההודעה, שוחחנו בפתיחות. הוא מודע (מזה שנים) לזה שאוכל הוא אמצעי התמודדות עבורו - עם קושי, כאב ואפילו עם ריגוש ושמחה. שנינו אוהבים ולא רוצים לוותר עלינו. החלטנו לנסות יעוץ מיני, והוא החליט לקחת את עצמו בידיים ולרזות, אולי באמצעות עזרה מקצועית. תודה רבה על תשובתך, שעוררה בי תקווה שאפשר עדיין לעבוד ולשנות. שנה טובה