חרדה

אני בת 21, עד היום היתי בקשר רק פעם אחת, היה אינטימיות בקשר אבל ממש התקשתי עם הקרבה המגע, כל הקונספט של מין, עירום, לראות איברים, זה ממש הרתיע אותי ועשה לי רע. אני נורא מפחדת ונלחצת מזה ומרגישה בחרדה מכל הקטע של המין ומצד שני כן יש לי משיכה למין ומגע וקרבה ואני כן רוצה וצריכה את זה ולפתח קשר בריא ונורמלי. מתחילים איתי הרבה ואני פשוט תמיד מראש פוסלת כל סיכוי וגם לא מביאה הזדמנויות מרוב שאני מפחדת להגיע לאינטימיות. אני גם ממש מתבישת בגוף שלי ובמראה של האיזור למטה, לא משנה כמה מטופח יהיה זה עדיין מגעיל אותי. ואני מפחדת מחדירה. ויש לי טראומה מהקשר האחרון, לא תמיד דברים נעשו מרצוני והסכמתי. גם מחשבות על מין תמיד קשורות אצלי לאסוציאציות רעות ומלוכלות, אני לא תופסת מזה משהו טוב או כיפי אלא משהו רע ואסור ומגעיל, למרות הגיל. למרות שלפעמים אני מצליחה לראות את זה אחרת והיו פעמים בקשר הקודם שכן נהניתי וזרמתי, היתי צריכה לסמוך על מי שאיתי ולהרגיש בנוח. כלומר אני כן היתי עם סיטואציות מיניות שכללו עירום מלא ונהניתי אבל אח"כ הרגשתי שעשיתי משהו פסול שמלכלך אותי מוסרית. ואני אפילו לא דתייה, אני חילונית לגמרי. האם יש טיפול לזה? מה עליי לעשות? אני לא רוצה להמשיך במצב כזה ולהגיע לגיל 30 ולהיות לבד אבל אני לא מצליחה לבד להשתחרר ולתת לאנשים להתקרב אלי או לגעת בי בלי להכנס להתקף חרדה ולבכות.