ריצה לאחר ניתוח

בן 64. עד לפני כשנה וחצי נהגתי לרוץ פעמיים בשבוע, מרחקים של עד 10 ק"מ. למרות שהייתי מאובחן כסובל מפרפור פרוזדורים, לא היתה מניעה מצד הרופאים שאעסוק בפעילות מאומצת מאחר והתקפים לעולם לא היו בשעת מאמץ אלא דווקא בעת מנוחה. בקיץ 2009 עברתי אבלציה כדי לנסות ולחסל את בעיית הפרפורים, ובמהלך הפרוצדורה הסתבך הצנתר בשסתום המיטראלי וחולץ בניתוח לב פתוח. ההחלמה היתה מהירה ומושלמת, ותודות לפרוצדורת "מבוך" שבוצעה בהזדמנות זו, נפטרתי מכל הפרעות הקצב. כיום אני בבריאות מלאה, לא נוטל תרופות וללא כל מגבלות רפואיות. הדבר היחיד שמעיב הוא חוסר יכולתי לחזור לכושר בו הייתי טרום הארוע. אני רץ מספר ק"מ, אבל יש לי קושי להתמיד בריצה מעבר למספר ק"מ ואני נאלץ לעבור להליכה לזמן מה. הדופק בריצה הוא בד"כ 154, וקשה לי להתמיד בו יותר מעשרים שלושים דקות. את ריצת 10 ק"מ האחרונה ביצעתי בזמן מביש של שעה עשרים ושש דקות, יחסית לשעה ושש דקות רק שבוע לפני ה"ארוע". מה אני יכול לעשות כדי לחזור לכושר? האם תכיפות גבוהה יותר של אימון תביא לירידה בדופק, כך שאתעייף פחות ואוכל להתמיד? אני חייב לציין שההתאוששות שלי מהירה מאד. בדקות הראשונות לאחר הפסקת הריצה הדופק יורד ב קצב של 15 פעימות לדקה. תודה.