סוג המאמץ הבריא לעורקים?

עמית שלום, אכן יש לא מעט מחקרים שמתארים את אימון האינטרוולים כטוב יותר לסיבולת לב ריאה וזאת מכמה סיבות: 1. פעילות זו מאפשרת להגיע למאמצים גבוהים יותר מבלי הצורך להתמיד בהם למשך זמן ארוך אלא רק לכמה שניות. עקב ההגעה למאמצים גבוהים, ניתן לגרות את שריר הלב, מערכת כלי הדם והשרירים בגוף ולהביא לשינויים שמאמצים נמוכים יותר אינם מביאים. 2. "המנוחה" או ההאטה בין פרצי המאמץ מאפשרים להתאוששות חלקית ומאטים את קצב הצטברות חומצת החלב אשר לבסוף מונעת המשך פעילות. 3. ישנם מחקרים המראים שיפור גדול יותר בצריכת חמצן מירבית לאחר אימוני אינטרוולים בעקבות שיפור מנגנונים חמצוניים בשריר לאחר אימונים אלה. 4. מחקרים נוספים תיארו אף שיפור באיזון הסוכר בדם, בהורדת כולסטרול רע (LDL) ועלייה בכולסטרול טוב (HDL) בעקבות אימונים אינטרוולים. מאחר ולא אימנתי ספורטאים אין לי ניסיון אישי באימון אינטרוולים אלא רק מהספרות המקצועית. אבל אני כן משתמשת בשיטה זו בקרב מספר רב של מתאמנים בשיקום הלב (כמובן בהתאמה לאוכלוסיה זו) ואינני יכולה להגיד שאני רואה הבדלים גדולים בין שתי שיטות האימון עד כה, אך ייתכן שזה בגלל סוג האוכלוסיה הנוכחית. אני מאמינה שלמתאמנים מן המנין יש יתרון באימון אינטרוולים בעקבות מה שתארתי לעיל. בברכה, יעל