מאבק בדיכאון אודה לעצתך

שלום רב קרוב לשנתיים אני מתמודדת עם דיכאון. אני בת 24 הוא התחיל כמשבר אקוטי שלא הצלחתי להתמודד עם רגשות שצפו לי והקפאתי את עצמי מהם. היה לי פחד מכדורים ונלחמתי לחזור לחיים בלעדיהם. בעזרת תמיכה של מטפלת רגשית דרך מייל וטלפונים. לא הצלחתי להביא את עצמי עדיין לטיפול ךמרות שיש בי רצון כזה. אך חזרתי לחיים ולעבודה במלחמות קשות וכבר שנה אני עובדת. אך קשה לי ביומיום להתמודד. יש לי רגשות קשים כלפי המשפחה. וכן בדידות. פחד וחוסר אונים ואי וודאות כלפי המשך חיי. בייאוש חוזרות לי שוב ושוב מחשבות אובדניות. בחודש האחרון נשברתי ולא קמתי מזה מהר כמו תמיד. מרגישה שאין לי כח להמשיך להתמודד בלי תמיכה כלל. מרגישה שהמשברים שלי הם עקב זעם פנימי כלוא. מרגישה שנלחמתי על החיים ואין אדם בעולם שמעריך זאת. מרגישה חסרת כוחות ויכולות להמשיך להלחם ושזה לא יגמר ושאין טעם לחיים כאלו. ושמה שגיליתי זה שאני לא חשובה לאף אחד ואין אחד שיעזור לי כשאני במצוקה כזו קשה. מרגישה שלא רוצה יותר וזה מכניס אותי למצוקות קשות. כולל המחשבות שציינתי שמתחזקות. אין לי כח לעבוד יותר. ולעבוד זה לחיות. מרגישה במלכוד. לא יכולה לעבוד ואסור לי גם לא לעבוד. אשמח לחוות דעתך. תודה ושבוע טוב

שלום רב, את מתארת התמודדות ממושכת עם תסמינים שיכולים להיות חלק ממצב דיכאוני אך יכולים להיות קשורים גם לבעיות אחרות. ללא ספק, המצב מחייב התייחסות מקצועית: אבחון, בחינת דרכי טיפול, ליווי. ברור שניסית להתמודד לבד ונלחמת כדי לשפר את המצב, אך לא תמיד ניתן להתגבר לבד. אני מציעה לך לפנות בהקדם להערכה של פסיכיאטר ולנסות להתגמש גם כלפי האפשרות של הטיפול התרופתי. יש הרבה סטיגמות ודעות קדומות ומוטעות בנוגע לטיפול זה ולכן כדאי קודם כל לשמוע את ההמלצה, לא להתבייש ולשאול שאלות בנוגע לתרופות ולקבל את ההחלטה הסופית על סמך מידע עדכני ומקיף שתקבלי במסגרת הפגישה.

למה את מתכוונת בעיות אחרות? יתכן שמה שאני חווה זה לא דיכאון? יצאתי מדיכאון עמוק אך מתמודדת זמן רב מאז עדיים עם דיכאון ממושך

דבר נוסף כשהייתי בזמנו אצל רופא וניסיתי לשאול שאלות כמו שהצעת לגבי התרופות הוא פטר אותי בזה שהוא הרופא וכמו ש וט לא מתערב בתחומי עבודתי ככה אני לא יתערב בהמלצותיו וישאל על כך לא ברור לי אם קיימים רופאים מומחים וסבלניים שידעו וירצו לענות על שאלות כאלו