שאלה לגבי מעבר מטיפול פסיכולוגי לטיפול קוגנטיבי

שלום, אם זה לא המקום לשאלה שכזאת ובעיקר לארכנות אני מצטער מראש. עקב היותי גרפוהוליק אני אשתדל לקצר עם מיטב המידע הרלוונטי. בן 27, אין עבר רפואי במשפחה. מגיל נערות (13 לערך) סובל מדכדוך עד לתקופות קצרות של דיכאון. בעבר נדמה היה לי כי למעשה עקב היותי נהנה מ- DSPS והיפריות אז אני פשוט בעל סקרנות מוגברת. בן למשפחה אמידה, 4 אחים, זוג הורים ומשפחה מתפקדת לכל דבר לפי מונחים סוציאליים (בעיות בזוגיות של ההורים עד לכמעט גירושים אבל לא משהו חריג מעבר). מגיל 15 משתמש בסמים קלים - קנביס מגיל 19 בסמים קשים - קוקאין, קריסטל, MDMA, אקסטזי. ובעיקר שותה שותה שותה.... שוב, בעבר תירצתי כסקרנות ולא בעיות חרדה, דכדוך, תקופת ילדות כואבת וכו'... נחשב לבחור פיקח, סטודנט, לרוב מצטיין בעיסוקיו ולימודיו. נמצא בטיפול אצל מטפל קליני כבר כשנה וחצי. נראה כי השיחות והתובנות אכן עוזרים, אך עדיין, למרות כל הרצון הטוב, עדיין בורח, בתדירות גבוהה מדי, מתחושות הדכדוך על ידי שתייה מרובה וסמים. באופן לא מפתיע מתקשה להיות עיקבי עם עיסוקי, לימודי, עבודות ומערכות יחסים. מטופל במלטונין ומאובחן כהיפר אקטיבי - אבל לא נוטל יותר ריטלין כי התחלתי לנצלם לרעה. שואל האם יש טעם להחליף את שיטת הטיפול למטפל קוגנטיבי או שמא עדיף להישאר, כמה שנראה לעולמי עד, עם הטיפול הישן והטוב. (נשלחתי להתייעצות אצל פסיכיאטר עקב מחשבות ותהיות כלליות על מוות, לא נמצא כי יש צורך בטיפול תרופתי וחשש לנטייה אובדנית)

סער שלום, לדעתי, לא כדאי להחליף טיפול שעוזר גם אם זה טיפול ארוך שנים. יחד עם זאת, נראה לי שטיפול תרופתי יכול מאוד לעזור ולשפר את מצבך. תמשיך עם המטפל שמכיר אותך! בהצלחה,