בדידות בקרב קשיש עם דמנציה
דיון מתוך פורום גריאטריה
שלום, אבי בן 87 סובל מדמנציה מתקדמת. הוא נמצא בדיור מוגן מאז שאימי נפטרה (7 שנים) ומאז מצבו התדרדר באיטיות.הוא משתתף בכל הפעילויות במקום (התעמלות, הרצאות, שירים וכד'), אך לא יוצר קשרים חברתיים, לא מנהל שיחות עם הקשישים במקום בגלל הדמנציה. אחיותיי מעוניינות להחזירו לדירה שלו כיוון שטוענות שהוא לא יוצר קשרים חברתיים וזה לא משנה עבורו אם הוא נמצא עם אנשים סביבו כיוון שאינו מתקשר עמם. האם זה נכון? הן טוענות שהעובדת שלו יכולה להורידו לקניון מדי יום, ואולי תבוא מתנדבת מדי פעם לדבר איתו (בנוסף לביקורים שלנו). אני מאד חוששת שהמעבר וגם הניתוק מהסביבה החברתית ידרדרו את מצבו והוא יסבול מבדידות קשה. שאלתי היא האם אדם עם דמנציה חשוב להיות בסביבת אנשים גם אם אינו מתקשר עמם ממש? וחשוב שיהיה בפעילות כגון זו שכתבתי למעלה? תודה רבה, גל
שלום רב ברמה העקרונית, אכן הקשר החברתי הינו דבר חשוב מאד בגיל השלישי. הייתי מציע לך לקבוע פגישה עם גריאטר וכל בני המשפחה על מנת לדון במקרה שלפנינו קודם לקבלת החלטה