סב בן 91 - שינוי קיצוני בהתנהגות

שלום סבי בן 91. חי עם סבתי ועם מטפלת צמודה. ללא מחלות מיוחדות. הוא מוקף במשפחה מאוד מאוד מסורה ואוהבת, ותמיד היה מטופח וזוכה לביקורים רבים וטיפול מסור שאין כדוגמתו. באופיו הוא תמיד היה אדם מריר, ובשנה האחרונה התנהגותו הקצינה מאוד: מריר, כועס, מחפש לריב, מאשים את כולם שרוצים להרע לו, לא מוכן לבוא לביקורים משפחתיים, לא רוצה שיבואו אליו, אמר לבנו שהוא "לא הבן שלו יותר" שכולנו רעים והוא לא רוצה כל קשר איתנו וכו'. כל זאת קורה בגלים ללא שום סיבה מוצדקת. כרגע המצב מאוד מוקצן: לא מוכן למשל לבלות את ליל הסדר והוא בעצם מבודד את עצמו בחומות של כעס ורדיפה. בנוסף הוא מבזבז כספים מהחשבון שלו וגם עושה כל מיני פעולות כספיות בהיקף רב. המשפחה מודאגת מהתנהגותו וחוששת מהתנהלות שתוביל אותו בסופו של דבר לחוסר כל. גם ככה הוא עם מטפלת צמודה ואם מצבו יהפוך לסיעודי של ממש - הוא בהחלט יזדקק לחסכונותיו לשם הטיפול בו. על פניו הוא לא נראה כי יש לו איזה מחלה מוגדרת, נראה כאילו הוא בריא ופשוט מונע מתוך נקמנות (אין לו על מה כמובן) ומתוך רוע. השאלה מה אתה ממליץ לעשות? אנו פגועים ממנו וחוששים שהתנהגותו בסופו של דבר תפגע בו עוד יותר. למי לפנות? מה לעשות? תודה רבה.

טלי שלום אני ממליץ שסבך יעבור הערכה גריאטרית מקיפה אצל גריאטר. חשוב לי לציין שני דברים: 1. לא סביר שמה שמניע את סבך היא נקמנות "טהורה", ייתכןשקווי האופי שלו אולי מוקצנים בגלל מצב נפשי/שכלי מסויים שאותו צריך לאבחן, אבל כאמור לא רק מנקמנות, רוע או רצון מכוון לפגוע בכם.2.עד כמה שזה קשה ואולי נשמע לא הגיוני, השתדלו לא להתייחס באופן אישי להתנהגות שלו כלפיכם, בדיוק מהסיבה שציינתי קודם - ייתכן מאוד שמדובר בכל זאת כן במחלה כמו שטיון(דמנציה) ואז הדברים שהוא עושה אינם ממש בשליטתו.