פרזנטצייה לא קלאסית של הפרעת קשב?

שלום ד"ר חייגרכט, אני בת 25, סטודנטית לרפואה, ותוהה בזמן האחרון אם ייתכן שאני סובלת מביטויים מסויימים של ADD. מן הסתם, בהתחשב בעובדה שאני לומדת מקצוע לא קליל כבר כמה שנים ההנחה היא שאין לי בעיה לימודית כלשהי, אבל בפועל אני מוצאת את עצמי נאבקת נורא. אני מרגישה שביחס לחברי ללימודים כמות ההשקעה שאני צריכה לתת כדי לקרוא חומר באותו היקף הוא פי 2-3 בממוצע מהם, קוראת מאד מאד לאט וכל הזמן צריכה לחזור אחורה בקריאה, לומדת בעיקר עם אטמי אוזניים/בלילה ומרגישה מאד עצבנית בזמן לימוד כי הכל מפריע לי, לא נכנסת להרצאות או יוצאת באמצע כי לא מצליחה להקשיב ומוצאת את עצמי מתעסקת בדברים אחרים/חושבת על דברים אחרים, מאבדת המון נקודות שטותיות במבחנים (לא קוראת את כל המסיחים, לא מסוגלת לעשות קריאה חוזרת לאחר שסיימתי מבחן). בפסיכומטרי בזמנו היה משהו בקצב המהיר שמאד דיבר אלי ועזר לי, והיה לי קל הרבה יותר מאר לשבת ולקרוא. פניתי בעבר לרופאת המשפחה שהעלתה השערה שמדובר בדיכאון והציעה ציפרלקס. בהתחשב בעובדה שהיו לי עכשיו כמה חודשי חופש מהלימודים והרגשתי ותפקדתי נפלא, אני פחות נוטה לכיוון. השאלה שלי היא- מה הדרך הנכונה להמשיך בתהליך הבירור? אני יודעת שלמבחני TOVA ודומיו יש המון FALSE NEGATIVE ופוחדת שאני די מקרה קלאסי שיפול בין הכיסאות (לזהות ריבוע שחור זה לא בסגנון מה שנדרש ממני ביום-יום), לא רוצה שתוצאת מבחן שלילית תהיה המילה האחרונה בסיפור ושאמצא את עצמי בסופו של דבר רופאה פחות טובה ממה שיכולתי להיות/לא רופאה בכלל, חלילה. למי פונים ומה עושים? כרמל