סחרחורות וכאבי ראש
דיון מתוך פורום קשב וזיכרון בקרב מבוגרים ומתבגרים
שלום רב מזה כשנתיים וחצי סובל מתופעה די מלחיצה שכוללת סחרחורת כרונית כזו שמופיעה אצלי ברוב ימי השבוע, זו הרגשה מוזרה אפילו לא הייתי קורא לזה סחרחורת אלא הרגשה של ריחוף כזו כאילו מנותק מהעולם, אני מתפקד כרגיל אך פחות מרוכז ופחות מפוקס. ואנשים לא מצליחים להבין ולראות את הבעיה שלי. זה החל כאשר שתיתי אלכוהול בגיל 16 וחצי , יום לאחר מכן הרגשתי ממש רע, הלכתי לביקור רופא ושם הבחינו כי הלחץ דם שלי גבוה מהרגיל, הקאתי ושלשלתי ביום זה ומאותו יום ההרגשה החלה,יש לציין שלאחר מכן הלחץ דם שלי ירד בצורה דרסטית וכיום הוא נמוך. אני קם בבוקר הכול כרגיל מרגיש טוב ולאט לאט מתחיל להרגיש מנותק, וכאילו לא זורם דם למוח ואין אספקת חמצן לראש בכלל.בבית הספר זה השפיע עליי היה לי יותר קשה ללמוד למבחנים ולהתרכז בשיעורים . וכיום אני חייל בצבא זה מפריע לי מאוד למרות שאני מתנהג כרגיל והכול "בסדר" אבל זו הרגשה שקשה לאנשים להבין. אני ממש לחוץ מתופעה זו כי זה לא דבר שעובר, זה לעיתים מפסיק לאורך של כמה שבועות שאני חוזר להרגיש טוב ורגיל אבל פתאום זה חוזר והורס לי את ההרגשה. יש הרבה פעמים שאני הולך לישון עם ההרגשה ויום למחרת קם באותו מצב וזה הרגשה מוזרה שכלום לא השתנה. ראוי לציין שעשיתי בדיקה אצל נוירולוג שלא מצא משהו , ואקו - לב שגם לא הוכיח משהו. רופאת המשפחה שלי אמרה שזה בגלל גדילה, אך זה לא הגיוני כבר שהגדילה וההשפעה של הגדילה מתמשכת לאורך של שנתיים וחצי של הרגשה מעצבנת שאני לא מאחל לאף אחד. אנא תנו לי פתרון . תודה
שלום ממליץ לפנות לרופא אף אוזן וגרון, יתכן ומדובר בהפרעה ווסטיבולרית שקשורה למרכז באוזן,במידה ובדיקות בהתחום כולל בדיקה ENG תהינה תקינות לחזור לנוירולוגולשקול לבצע בדיקות הדמיה של המוח CT מוח ויתכן גם MRI מוח בברכה ד"ר חייגרכט
מנסיון אישי ומתוך שנים של טיפול בצעירים אני מבינה שלא ביצעתם בירור פסיכולוגי נפשי ורגשי כלשהו. מתוך התאור ובמידה ואכן ביצעת את הבדיקות שציינת, אני מסיקה כי כנראה מדובר בנושא ריגשי-נפשי הבא ליידי ביטוי בסימפטומים פיזיים כפי שאתה מתאר שקורה לך. לעיתים מצוקת חיים כלשהי עלולה לגרום ללחץ או חרדה שבאים לידי ביטוי בכאב שכזה. מומלץ לברר הדבר עם אנשי מקצוע/פסיכולוג העוסקים בבריאות הנפש ןאןלי הדבר יביא למזור כלשהו. דחק או דאגה בהחלט עלולים ליצור בעיות שכאלה. לא לדחות..
אם הנושא נמשך כל כך הרבה זמן, אין ספק כי מדובר במצוקה גדולה מאוד, אך אין הדבר מעיד כי מדובר בחולי או בבעיה ביולוגית פיסית אלא צריך לבדוק גם את הנושא הנפשי. ידוע כי מצוקה נפשית מתח או סטרס יכולים לגרום הרגשות כאלה כפי שאתה מתאר. ועובדה היא כי זמן רב אתה נושא זאת מחזקת עובדה זאת יותר. נסה לטפל במישור זה חבל לסבול... גם קודמי שמגיבים כאן בהחלט מצביעים על כיוון זה,אל תתבייש ואל תדחה, חבל לסבול.