בן 20..אבחון מאוחר..איך?למה?כמה?

אז ככה בן 21 משוחרר טרי.. כל חיי הייתי מפוזר לא לומד וכ"ובבית הספר ותיכון הכחשתי את זה..ואפילו הוצאתי בגרות..בלי אבחון ובלי מודעות לזה בכלל..אבל תמיד ידעתי והרגשתי שונה בקטע הזה..שאין לי לא פשוט ללמוד לא פשוט להתרכז..הבעיה העיקרית שלי שאותה גיליתי בצבא..היא שאדם מדבר איתי..מדבר לקבוצה הוא יכול לדבר שעה אני מסתכל עליו נראה מרוכז..ואז הוא שואל אותי מה אמרתי..ואין לי מושג אפילו למילה אחת..לא יודע מה הוא אמר..וזה בעיה שמפריע..מקריאים לי פרטים..אני כבר יודע שאני לא אזכור..אין סיכוי..אלה אם כן אני לוקח את הפרטים ומנסה לזכור אותם עם איזה סיפור או משהו..בעיה נוספת היא טעויות מפגרות..לפעמיים אני עושה דברים על עיוור..דברים שאני יודע ומכיר..אבל איכשהו אני טועה..עושה משהו מפגר..איזה טעות שברור שאם הייתי חושב עליה הייתי יודע שזאת טעות ..קטע של לעשות דברים על אוטומט מפגר..כמו בלאק כזה.. איחורים כמעט שלא קורה לי את האמת..למרות שזה אחד מהמאפיינים..אני די אחראי עם זמנים ובכללי..וזה מתנגש מבחינה חברתית המצב מעולה..הבנתי מאוחר יותר שכנראה זה קשור..מאוד קל לי ליצור אינטימיות עם בן אדם..ואנשים מרגישים פתוחים איתי..חוץ מזה חוש הומור מפותח ויצרתיות..למשל חברים שמבקשים ממני לכתוב הודעות ארוכות לחברה לבוס וכ"ו..או סתם לדבר בשבילם עם בנות(כן גם גברים עושים את זה..)חח.. בגלל זה אנשים תופסים אותי כאדם אינטלגנט..אבל אז אני עושה טעויות מפגרות ולא זוכר כלום..והם לא מבינים..ואפילו אומרים לי...(בעיקר עם חברים..פחות הבעיה אבל שתבינו את הנקודה) וזה מבאס..אני מגיע למקום חדש..מתחבר עם האנשים בשניות..כולם סבבה איתי ואז דופק קטעים בלי סוף..כל הזמן טעות אחרת..אני כבר לא יודע מה לעשות..רטלין יעזור לדעתכם?(לעולם לא לקחתי רטלין)ללכת לאיבחון בקופת חולים?ללכת לטיפול בחוץ?אין לי כסף עכשיו לטיפולים יקרים ומכבידים

אני מאובחנת עם הפרעות קשב והפרקטיביות ומזדהה עם כל מה שאתה אומר, לומדים לחיות עם הפרעת קשב אל תתן לדברים האלה יותר מדי משקל, לא הייתי מציעה לך רטלין על בסיס קבוע ויומיומי כי מנסיון זה מרגיש שאתה חי בגוף של מישהו אחר, אתה מאבד מהאנרגטיות שלך משמחת החיים ואין כבר יותר מדי חשק לצחוק ולהיות מעורב בחברה, אני כן משתמשת ברטלין אבל רק כשאני לומדת ובמבחנים אם תתחיל לימודים אקדמאיים בעתיד או שיהיו לך ימי עבודה חשובים אז כן הייתי מנסה רטלין כי התפוקת עבודה גדלה משמעותית ואתה יותר ממצא את עצמך מבחינה לימודית אבל זה די מנטרל את החיים בכל שאר התחומים. מנסיון לומדים להסתדר ולשלוט עם זה, החיים שלי זה די להשלים פערים כל הזמן כי הראש שלי לא תמיד במקום כך שאני לא תמיד מקשיבה ובסוף לומדת הכל לבד ומהתחלה, אבל זה לא גרוע פשוט צריך לקבל את עצמך ולדעת לעשות קאט ולשלוט בעצמך ולא לתת לראש לברוח למקומות אחרים כשזה נחוץ ממש להקשיב כמו במסדרים ובהוראות שנותנים לך, תגיד לעצמך שעכשיו זהו ואתה מקשיב ואחרי זה אתה יכול לשחרר ולתת למחשבות שלך לנדוד, לי לפחות זה עובד:) אל תהייה קשה עם עצמך ואל תתבייש להגיד שמהר לך ושאתה לא מצליח לזכור תמיד תוסיף את התירוץ של הפרעת קשב, זה עובד תמיד;)