דעתך בעניין קיום הפרעת קשב אצל מבוגר

אני בשנות ה30 המאוחרות לחיי ולאחרונה התחלתי לחשוד כי מאז ילדותי אני סובלת מ ADD. הסיבה שלא חשדתי בכך מעולם היא שאם יש משהו שתמיד אמרו שאני ממש טובה בו - זה בלימודים- למרות שלא ממש טרחתי להקשיב/להכין שיעורי בית.. יש לי תעודות, תארים וכ"ו. פניתי לאבחון BRC והנוירולוג שראה את תוצאות הבדיקה טען שאין לי הפרעת קשב. אך כשאני קוראת מאמרים/מבצעת מבחנים אישיותיים לADD דרך האינטרנט נראה כי מעבר לכל ספק אני ילדת ADD לשעבר ולדעתי כמבוגרת התופעה אף החמירה, כבר חודש שאני בוכה על כל מה שלא הבנתי עד היום. דוג' לחלק מהבעיות בגללן אני סבורה שיש לי ADD - בילדות: אסטרונאוטית לגמרי, לא מקשיבה בכלל בשיעור, אנטי חברתית וביישנית, מסתגרת, מתרכזת באופן מוגזם בספרים/טלויזיה כך שאם מישהו עומד מולי ומדבר איתי אני בכלל לא רואה ולא שומעת אותו גיל ההתבגרות - חסרת רסן, צריכת אלכוהול גבוהה, מאחרת לכל מקום ולכל דבר, אגרסיביות וזעם עם נטיה לאלימות (ממש מחפשת ל"היתקל" במישהו) החלפה אינטנסיבית של בני זוג, חוסר יכולת להתמיד בקשרים חברתיים, הסתובבות ברחובות, פריקת כל עול בבגרות - חוסר יכולת לתעדף משימות,איחורים, פערים בזמן - פתאום נעלמות לי שעות שלמות, חוסר ארגון וסדר, התפרצויות זעם, תקופות של בלבול כללי, קיצוניות- גם בתחושות, והכי גרוע תחושה חריפה של חוסר ניצול של אפילו אחוז אחד מהפוטנציאל שלי. מה דעתך? האם יכול להיות שהאבחון שגוי ? האם עלי לנסות דרך אחרת לאבחון או שלכל התופעות שתיארתי (ויש כמובן עוד) יכול להיות הסבר אחר?