הפרעת קשב?

שלום, אנוכי בת 32. מעולם לא חשבתי שיש לי הפרעות קשב וריכוז אבל לאחרונה יוצא לי לשמוע מלא מעט סטודנטים שהם נעזרו בריטלין לפני מבחנים כדי ללמוד יותר ביעילות.. ממה שידוע לי צריך אבחון להפרעות קשב ומרשם לריטלין, לא משהו שאפשר להשיג סתם ככה.. פתאום תוהה אולי יש לי הפרעת קשב? למשל אני מפחדת לנהוג כי חוששת 'שאעופף' במחשבות שלי או לא אשים לב לגירויים בדרך אז נמנעת מזה, גם מתקשה לזכור דרכים ופניות ולבצע חניות, חלק מהסיבה זה גם חוסר תרגול אבל יש לי יותר קושי לקלוט ולהטמיע את זה מאחרים שתרגלו מעט וכבר משתלטים על המיומנות של נהיגה.. וגם לפני למידה למבחנים או שצריך להתמודד עם מטלות כתובות לוקח לי מלא זמן להושיב את עצמי לזה וגם תוך כדי קריאה המחשבות שלי תמיד נודדות לכל מיני דימיונות רגשיים אחרים שמעסיקים אותי ואז קולטת שאני שוב לא מרוכזת בקריאה ומנסה להחזיר את עצמי להתמקד אבל מאבדת עניין די מהר וחווית הקריאה היא נדנדה חוזרת ונשנית כזאת בין לעופף במחשבות בהקיץ ללהחזיר את עצמי למיקוד בחומר..מה מאריך מאוד את הזמן שלוקח לי לסיים לקרוא חומר אקדמי בסה"כ.. גם שמתי לב שהתיאבון שלי ממש עולה לפני שצריכה לשבת ללמוד, פתאום בא לי לאכול וזה מציק ולא נרגעת עד שאוכלת ממש עד כבדות ומשום מה יש בזה משהו שעוזר להתיישב אח"כ, אני גם בולימית אז לפעמים מקיאה את האוכל וככה מתיישבת ללמוד, יש ב'טקס' הזה משהו שמרגיע אותי, מאפס... האם אלה סימנים להפרעת קשב? אולי דחיינות? שווה לי להשקיע באבחון מסודר אצל נוירולוג? אני לא חושבת שיש לי היפרקטיביות, רק קשיי ריכוז ודחיינות מתי 'שצריך' להתיישב למטלות שמאמצות את הריכוז ודורשות לגייס את השכל בחשיבה ושינון. מה דעתך?