בעיה שקשה להסביר. אבל בכל זאת אנסה. HELP

היי. אני רז, בן 16. קשה לי מאוד להסביר למה אני מתכוון וקשה לי מאוד להבין בעצמי למה אני מתכוון, אך אנסה להסביר. אני חושב שאני עוקב אחרי המחשבות שלי, וחושב על דברים לעומק מדי. ולא, זה לא סתם מחשבות שחושבים במהלך היום. זה משהו שמפריע לי לדבר, להקשיב, לראות טלויזיה, ואפילו לשמוע מוזיקה. דוגמא לבעיה שלי - אני מנגן המון שנים ותמיד אהבתי מוזיקה המון. ועכשיו כשאני מתקשיב למוזיקה, אני מלחיץ את עצמי ושואל את עצמי האם אני אוהב את זה. אני כל הזמן חושב על כל צליל וצליל שיוצא בצורה שעושה כאב ראש, אני חושב על הצורה והתון שבו הקול יוצא מהזמר ששר. זה ממש אבל ממש מבאס. אני די חושב שהבעיה שלי היא לא קשב וריכוז וכו'. אני חושב שזו בעיה שאני בעצמי יצרתי. אני אמרתי לעצמי שאני חושב יותר מדי. הבעיה הזו לדעתי התחילה מהעיניים שלי. כשהייתי צעיר יותר הייתה לי בעיה של טיקים בעיניים, הייתי ממצמץ חזק כל הזמן. ולא מזמן התחלתי לפחד שזה יחזור, אז פשוט כל היום חשבתי על המצמוץ שלי וכל הזמן עקבתי אחרי המצמוצים שלי. מה עושים עם הבעיה הזאת? חושב על כל דבר קטן, כל צליל, ועוקב אחרי המחשבות שלי.. לפעמים אני מקשיב למישהו מסביר לי משהו ואני חושב על מה שהוא אמר לעומק. הוא אומר שהוא שונא מישהו ואני חושב על המישהו...שהוא שונא אותו...למה הוא שונא אותו...אבל בצורה שממש מכאיבה לי בראש. כל פעם שזה קורא הראש שלי מתפוצץ מכאבים. חייב פתרון. אני חושב שאם הייתי בתיאוריה שוכח מכל העניין הזה ושוכח שהוא אי פעם קרה הייתי נרגע מזה. אבל אני כל פעם נזכר בבעיה הזאת והיא חוזרת בשנייה. חייב עזרה, תודה רבה על ההקשבה והמענה.