איך מגדירים את הבעיה שלי.

לדר' חייגרט שלום רב, מאז היותי ילדה יש לי בעיה שקשה לי להגדירה. אנסה להציג חלק מה"סימפטומים" בתקווה למציאת פתרון כלשהו. ראשית יש לי לעיתים קרובות תחושה שאני כאילו חיה בסרט המוקרן ב - slow motion . ואכן לרוב אני איטית. זה בלט יותר בעיקר בילדותי, עם הגיל ולחצי החיים התרגלתי להזדרז אבל אבל לרוב אינני עומדת בקצב, לא בבית ולא בעבודה. ועצם הצורך לעמוד שקצב שהוא מהיר עבורי מכניס אותי ללחץ. מאידך אם אין בסביבתי "גורם מאיץ" אני מאבדת לעיתים קרובות תחושת זמן. אגב את תחושת הזמן פיתחתי בהדרגה תוך תשומת לב מתמדת לזמנים אז אמנם השתפרתי אבל ברגע שאני נינוחה או שקועה במשהו, אני עלולה לאבד תחושת זמן באופן בולט שעשוי לא אחת לגרום לשיבושים בלתי נעימים עד חמורים. רוב הזמן אני חסרת אנרגיה ומרץ, וגם אם "מחשבתית" - אני רוצה לעשות כל מיני דברים, אני חסרה את את האנרגיה. אמנם יש לי בעיות שינה (קושי להירדם בשעה סבירה, קשיי יקיצה, וכן דומי נשימה), אבל גם כשאני ישנה מספיק שעות כדי לפצות על דומי הנשימה, וגם עד לשעה מאוחרת, כדי לפצות על שעת השינה המאוחרת, אני עדיין איטית, לקוית תחושת הזמן, לעיתים קרובות חסרת ריכוז, בתחושת ניתוק (ריחוף), מתקשה להיות בסביבה רועשת (ווקלית וחזותית). עלי לציין שכילדה הייתי תלמידה טובה מאד -אפילו מצויינת, בגיל ההתבגרות המשכתי לגלות יכולות גבוהות אבל לא תמיד היה לי החשק "לממש" אותן במסגרת בי"הס. ברצוני לשאול האם ייתכן שיש לי בעיה הפוכה להיפראקטיביות? האם יש משהו כזה מוכר? איך קוראים לזה? איך מאבחנים? איך מטפלים? מודה מראש על תושבותיך קימי היום כבר בת 50 ועדיין מקווה לשיפור באיכות חיי

אחד הדברים שמספרים עלי במשפחה שכתינוקת היתי ממעטת לזוז, או כפי שאחותי הדולה ממני בעשור אמרה לי "אם לא היו מזיזים לך את ראש לא הית מזיזה אותו". אימי מספרת שכמעט ולא היתי בוכה כתינוקת גם לא כתגובה על רעב או על חיתול מלא. אולי זה יוסיף עוד נדבך לתמונת מצב. שוב תודה ואיתך הסליחה על האריכות בדברי