זכרון

שלום ד"ר חייגרכט, אני בת 30 ותמיד היה לי זכרון יחסית ממוצע, לפעמים ממוצע ומטה. לאמא שלי יש זכרון מופלא ולאבא שלי חלש וכנראה שזכיתי בשני... בכמה שנים האחרונות אני מודאגת מירידה מאוד ברורה ביכולות הקשב והזיכרון שלי. זה גורם לי להרגיש לחלוטין חסרת יכולת, להתבייש ולהסתיר. אני בדרך כלל פדנטית ויסודית אבל נעשיתי קצרת רוח וחפיפניקית, כי נעשה לי קשה מדיי להחזיק את כל המחשבות יחד למספיק זמן כדי לפרוט אותו למילים מנוסחות היטב, כמו בדרך כלל. לפעמים קשה לי להשלים משפט, כי אני לא זוכרת מה התחלתי לומר. אנשים סביבי מדברים איתי ואחרי כמה משפטים שלהם אני שוכחת מה הם התחילו לומר ומאבדת את נושא השיחה. אני עושה משהו (למשל מכינה מסמך בעבודה) ושוכחת לגמרי שהכנתי אותו.. כעבור שבוע, תוך כדי שאני מסבירה למישהו אחר איך אני מציעה לבנות את המסמך הנ"ל, ואגב כך מפשפשת בתיקיות, אני מגלה שם את המסמך ואין לי מושג מי כתב אותו. אני כמובן מניחה שזו אני, כי הוא כתוב בדיוק כמו שהסברתי שכדאי, אבל i have no recollection of doing so. זה קורה לי בעיקר בסיטואציות של עבודה, ובעיקר ליד אנשים בעלי סמכות, אבל לא רק. גם כשאני מרגישה בטחון יחסי זה קורה. סיימתי תואר שני והרבה פעמים אני חושבת להמשיך ללימודים נוספים, אבל במצב העניינים זה בלתי אפשרי- אני מרגישה קוצר רוח כלפי האפשרות הזו וזה בלתי אפשרי בשבילי. אני מודאגת כי אני מרגישה שזה הולך ומחמיר ולא יודעת אם יש בזה משהו או שזה משהו תלוי סיטואציה.. לא תמיד בטוחה שזה יחלוף. זה ממש ממש מרפה את ידיי... האם תוכל לייעץ לי מה לעשות? תודה, לילך