הכוונה ועזרה

שלום, אני באמצע שנות ה20 שלי. התחלתי בגיל 13 טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. יש לי דכאון והפרעת קשב וריכוז שהתגלתה רק לפני 4 שנים. יש לי השערה, ורציתי אם תוכל להצדיק או להפריך אותה, או לפחות לכוון אותי. אני חושבת שהדכאון והפרעת הקשב והריכוז הם רק תופעות לוואי למשהו אחר. יש לי בעיה שהראש שלי מלא במחשבות 24 שעות ביממה וזה גורם לי לבעיות בזכרון, קושי בלבטא את המחשבות שלי בצורה ברורה, שקיעה במחשבות (התנתקות מהסביבה והתמקדות במחשבות) וגם קושי בהקשבה ובריכוז. הראש שלי כל כך עסוק שזה גורם לי לחוסר אנרגיות. אני לוקחת ריטלין עם מעוררים שזה גורם לי לקצת בהירות במחשבות וריגוש אבל אני קופצת מדבר לדבר ולא יכולה להתמקד בכלום מההתחלה עד הסוף. הדכאון הוא משהו שמלווה אותי תמיד וניסיתי מלא תרופות פסיכיאטריות שלא עזרו.וזה מה שמוביל אותי להשערה שלי: שהדכאון וההפרעת קשב וריכוז הם תופעות לוואי וכל הטיפול שקבלתי עד היום לא צלח כי טפלו בתופעות אלה ולא בבעיה האמיתית שזה אולי משהו שקשור למח או למשהו אחר. זה נכון? אני מקווה שתוכל לעזור לי או לכוון אותי נ.ב- אני גם מסתגרת בבית ולא מנהלת חיים תקינים לתקופות ארוכות, וזה גם משהו שמלווה אותי מהילדות.