הארה

אני בת ++36. לפני כמעט 24 שנים, לפני שהייתי בת 13 קיבלתי מכה חזקה מאוד בת.ד. בראש. שברתי גם את הרגל.איבדתי הכרה לשבועות או חודש ואחר כך היו לי בעיות קשות מאוד בזיכרון. קיבלתי במשך שנים אחרי הבית חולים שיקום הזוי ופסיכולוגי שנתן לאמא שלי מישהו בביטוח לאומי והייתי במעקב פרטי של הנוירולוג שהיה לי בבית חולים של הקופת חולים שלי, בשביל לקבל יותר תורים לבדיקות, והיה לי קצת ריפוי בדיבור אצל איש זקן. בית המשפט שפסק לי פיצויים פסק לי גם אפוטרופוסות לי ולכספי, שבדיעבד שיחררתי אותה בשני משפטים בגלל ההתנגדות של המשפחה שלי, ובדרך עוכבתי הפסדתי המון דברים, לא יכולתי לעזור למי שעזר לי וכו'. אחרי ששוחררתי ממנה גם כן הייתי תקועה ולאט לאט מצאתי רופאים פרטיים מומחים שמצאו שאני הרבה יותר בסדר ממה שחשבו וגיליתי כמה נאלצתי להפסיד, גם בגלל המשפט פיצויים שניהלו בשבילי. אבל, לא זאת ההארה. ההארה שהתחילה מזה שנוירואופתלמולוג שמצאתי אמר לי שלפי הסיטי בכלל לא נפגעתי בשכל, הגיעה היום , בעקבות שיטוט ברשת, לממצא שמה שקרה היה ככה:קיבלתי מכה בראש ליד העין בשפיץ הגבה והיה דימום. דרך אגב, כשהייתי ממש פגועה כל הזמן שאלתי מה קרה לי ועוד משהו והתחילו להסביר לי מההתחלה על איך קרתה התאונה אבל לא התמקדו ולא הסברתי את מה שלא הבינו ממני כי רק נעשיתי יותר עצובה מזה. קיבלתי בהמשך גם תרופות נגד דיכאון שעשו לי משהו נוראי אחרי או יחד עם זה שגם עזרו איכשהו, ולצערי המלצתי עליהן למישהו שהכרתי אחר כך שהיה במשבר וקיבל את התרופות האלה וכנראה נפגע מהן. אבל זה לא קשור. גלשתי. ממה שהבנתי עכשיו ומדברים שהבנתי מאז, נספג מיאלין מהדימום, ונספג חלק מרקמת השומן בעין והושפרצו חומרים סידניים מהמכה שגרמו לסניליות מסויימת. אני לוקחת במשך שנים, בערך מגיל 16 או קצת יותר, תרופה נוטרופיל שמטפלת בזה, והבנתי שהיא גם תרופה של זקנים לאלצהיימר. ממה שביררתי היום ההיפוקמפוס אחראי להעברת גירויים לזיכרון אחרי שהם נשמרים בו זמן קצר, וזה בדיוק מתאים לסמפטומים של הפגיעה שלי ולמקום שלה. איך משקמים היפוקמפוס ואיך מנקים יותר ביעילות את הסידן ממנו? האם הסידן עובר מתישהו באופן טבעי או ע"י התרופה? האם שורש הבעיה הוא במיאלין שנספג? אם זה ככה מה אפשר לעשות? האם בעיות הזיכרון הן בגלל שהפסקתי להשתמש בהיפוקמפוס בצד אחד?ואם כן, האם חזרתי אחר כך להשתמש בו? מאוד אודה לך אם תענה לי במהרה.

בשנת 89 כתב פרופסור של עיניים שיש פזילה מדומה בגלל ספיגת רקמת שומן ואף פעם למרות שבדקו אותי לא קיבלתי מידע מעבר למה שכתבתי לך כי או שנבדקתי ע"י נוירולוגים או רופאי עינים , ואילו לפני שנתיים ראיתי נהוירואופתלמולוג והראתי לו את הבדיקות , סיטי וכו'. אין שום סיבה שאבדק שוב, מה גם שזה כרוך בקרינות. רק שאלתי אם יכול להיות מצב שמפסיקים לאחר טראומה להשתמש בצד אחד של ההיפוקמפוס וואם אפשר אחר כך לחזור להשתמש בו,אם סידן שמופרש במח לאחר טראומה מתנקה מתי שהוא גם באופן טבעי, כמה זמן של שימוש בתרופה מנקה אותו לגמרי מסידן, האם הבעיות קשורות לזה שנספגה רקמת שומן ואיתה מיאלין, אם רוב רקמת השומן נספגה בעין, למה זה קשור כל כך לזיכרון, איך באופן כללי משקמים היפוקמפוס הרבה זמן לאחר שהוא נפגע? תודה.

הייתי אצל נוירולוג בקופת חולים עשיתי את כל הבדיקות שהוא שלח אותי אליהן. הוא כתב שהשתקמתי לחלוטין.אין לי רצון לעבור את כל הבדיקות שוב במקום חדש. אז אני אנסח שאלות בצורה יותר כללית. איך משקמים היפוקמפוס ואיך מנקים יותר ביעילות את הסידן ממנו? האם הסידן עובר מתישהו באופן טבעי או ע"י התרופה? האם המיאלין קשור לזיכרון? האם יש דרך לשחזר או לחדש מיאלין ? האם יכול להות תפקוד רק של היפוקמפוס 1? אצלי לא נראה לי שזה המקרה . האם השומן שעוטף את כל ההיפוקמפוס הוא 10% מסך השומן במח? מתוך 30% הנכות המוחית שלי 20% זה רקמת השומן בעין שנספגה. האם ההיפוקמפוס נמצא ממש ליד גלגל העין? תודה